קטגוריה: מכתב משפטי עידכון אחרון ב-שלישי, 17 ינואר 2017 נכתב על ידי מנהל אתר

המלצות/הנחיות להתקשרות אלקטרונית יעילה ועניינית (ומכובדת-מנומסת)

ה' בירך אותנו להמציא ולהשתמש בזול באמצעי תקשורת אלחוטיים ומהירים. אך התפתחה והשתרשה בחברה תרבות שימוש לא חכם ויעיל, המאופיינת בכתיבה מהירה טרחנית חלקית-מקוטעת ומיותרת, שגורמת להצמדות מיותרת למכשירים האלקטרוניים ולבזבוז זמן, במקום להשתמש בהם בחוכמה ככלי עזר ליהנות מזמן איכות אחר – בעיקר במפגשים אמיתיים (פרונטאליים).

לפיכך, ההנחיה המומלצת המקוצרת היא:

יש לחלק בין שני סוגי התקשרות: כאשר רוצים להתייעץ או להסביר נושא מורכב, כדאי לנהל זאת בשיחת טלפון (או לתכנן טוב ולכתוב פנייה מלאה עם כל המידע הרלוונטי), אך כאשר רוצים להעביר מסר קטן ופשוט - עדיף בהודעה אלקטרונית מלאה וברורה. בהתכתבות אלקטרונית, ראוי לא למהר לכתוב תשובה "נימוסית" מיותרת, אלא להמתין ולענות תשובה מהותית להודעה/בקשה, כדי לחסוך בהודעות שמפריעות להתנהלות, וזאת במיוחד כאשר הצד השני יודע כשההודעה התקבלה ונקראה.

להלן ההנחיות המלאות:

  1. מתי כן להתקשר? :שימוש בשיחת טלפון מתאים בעיקר לייעוץ (עסקי/אישי/ערכי) או להסבר מורכב:
  2. צד ראשון שמתקשר והצד השני לא עונה (מכל סיבה שהיא[1]), אזי אין להתקשר שוב (אלא אם כן מבודר על מקרה דחוף/חירום אמיתי), ואין צורך (ולא ראוי) במענה של הודעות מהצד השני שהוא לא יכול לשוחח כעת או שהוא יחזור עוד מעט זמן למתקשר שלא נענה, אלא יש להמתין מספר שעות כדי שהצד השני יתקשר בזמנו (אליי נא להתקשר לטל' הקווי ולהמתין 8 צלצולים ואז לנתק ואם לא חזרתי למתקשר תוך עד חצי יום עבודה, נא לשלוח לאחר מכן הודעת (אליי עדיף וטסאפ)[2] בבקשה שאחזור לשיחת ייעוץ ובה נא לרשום את נושא השיחה ודחיפותו, ואם אפשר גם את תמצית כל ההודעה – והכל בהודעה אחת).
  3. אם הצד השני לא חזר והתקשר לצד הראשון תוך מספר שעות/יום, יש להתקשר אליו שוב.
  4. אם הצד השני שוב לא ענה ושוב לא חזר והתקשר לצד הראשון תוך מספר שעות/יום, כנראה שיש סיבה מיוחדת לכך, ואפשר לשלוח את עיקר נושא השיחה המבוקש בהודעה עם עדכון שפעמיים כבר היה ניסיון להשיג בהתקשרות, או ועדיף – פנייה מתוכננת המתארת כל עיקרי הדברים (כדי שהנמען לא יצטרך לדובב מידע נוסף כדי לענות).
  5. מתי כן לשלוח מסרון? להעברת מסר קטן ופשוט - עדיף בהודעה אלקטרונית, וראוי לא לענות תשובות "נימוסיות" מיותרות להודעה זו:
  6. פתרון נוח ומתאים להודעות קטנות (וכן העברת מידע שצריך לכתוב כטלפונים/אימיילים/כתובות מספרים ומילים באנגלית) הוא שליחת הודעה אלקטרונית קטנה ופשוטה, ואז הצד השני ייקרא אותה בזמנו כשפנוי. עדיף לשלוח הודעה כזו בתוכנה/יישומון כמו 'ווטסאפ'[3] או 'פייסבוק', שבהן ניתן לראות שהצד השני קיבל וקרא את ההודעה (סימון צבע כחול/'נראה').
  7. הרבה נוהגים להיות "מנומסים" ולענות להודעה שקיבלו בהודעה קצרה של "קיבלתי" או "תודה"[4], אך כאמור אין בה צורך (במיוחד בסימון הכחול/נראה) שהיא מיותרת ומפריעה ומצמידה את הצדדים שוב לסמארטפון. ברירת המחדל בין חברים או אנשים שעובדים או בעלי מטרה מוסכמת בהתקשרותם הכללית היא שסימון כחול משמעותו "קיבלתי, תודה, אטפל במה שצריך בקרוב ואעדכן עניינית..".
  8. כמו"כ, גם הודעה "נימוסית" של דיווח מיותר כמו "אטפל בזה בשעות הקרובות" היא מיותרת ומפריעה, כי זה ברור מאליו וברור שכך הצד שקיבל יעשה (ואם לא ברור, אז כן יש להודיע שאין כוונה כזו, או שאין ביכולתו לענות תוך זמן סביר).
  9. התשובה (היחידה) שעל המקבל הודעה לענות היא תשובה מהותית לגוף ההודעה, ורק אם כזו נדרשת, וזאת בטווח של עד יומיים מיום קבלת ההודעה (אלא אם בוקש אחרת).
  10. בהודעת התשובה המהותית יש לענות תשובה מלאה בהתייחסות לכל הנקודות שהועלו[5] וכן נקודות נוספות אחרות שעולות, כולן בהודעה אחת, כאשר מפרידים בין נושא לנושא בשורה רווח. אם בהודעה התבקש הנמען לבצע משימה קטנה/פשוטה (כגון להתקשר לצד ג' או לבדוק אימייל שנשלח אליו), הרי שקודם (בזמנו בשעות הקרובות) עליו לנסות לעשות את המשימה, ורק לאחר מכן לעדכן אם הצליח או מה עלה בידו לעשות. דוגמאות בהערת השוליים[6].
  11. דוגמה להתכתבות לקביעת והגעה לפגישה:
  12. לתת מספר מועדים שלצד השני שיוכל לבחור מביניהם, לציין כמה זמן דרושה הפגישה.
  13. מקובל לאחר עד כרבע שעה (אלא אם הודגש מראש או ברור שצד השני לחוץ בזמן), כך שאם האיחור הינו בגבול של עד 15 דק', אין צורך להודיע על כך. אם האיחור הוא יותר, ראוי באותה הודעה לכתוב בכמה זמן מוערך האיחור. אם בכלל לא מסתדר וצריך לבטל פגישה זו, אך כן לדחותה למועד אחר, אז יחד עם הודעת הביטול יש לכתוב זמנים אחרים שבה מבוקש לקיים את הפגישה שנדחית.
  14. כתיבת הודעה של איחור/ביטול

  1. הפחתת מספר הפעמים של בדיקת הודעות בפלאפון/במחשב:
  2. מעבר לאמור לעיל על המיותרות וההפרעה של תגובה "תודה" או "קיבלתי" וכדומה, הרי שלעיתים מתנהל דיון או דיאלוג התכתבותי. גם בדיון כזה, ראוי לרכז בתגובה אחת כמה שיותר מלאה (אפשר ומומלץ שיהיה בה רווחים בין השורות עם נושאים שונים), במקום הרבה הודעות קטנטנות בשליחות נפרדות (המכונה: "סימוס יתר"). זו עבודת טובה על מידת הסבלנות של האדם, וודאי שהיא בסיס חוכמה לחיים: "חָזִיתָ--אִישׁ, אָץ בִּדְבָרָיו: תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ" (משלי כט').
  3. הדבר מקבל משנה תוקף ועובר להפרעה חמורה בדיון אלקטרוני של קבוצות (במיוחד קבוצת ווטסאפ), וכאן החלוקה לשני סוגי מסרים היא שונה: (לרוב) מטרת קבוצה היא להעביר הודעות חיוניות, ואילו חברי הקבוצה יעקבו פחות (וחלקן אף יעזבו) כאשר ישנן עודף הודעות מיותרות בדיון הקבוצתי, ולכן מומלץ כאשר רוצים להגיב הערות ותודות קטנות שרלוונטיות בעיקר לכותב-המפרסם, לשלוח הודעה אישית רק לו. יתרון נוסף לכך הוא היכולת לחפש בתוך שרשור הודות הקבוצה ולחפש הודעה חשובה, במקום להתפזר בין הודעות אישיות ותגובות נימוסיות מיותרות.

  1. מתי כן ואיך לשלוח אימייל-דוא"ל? : כותרת ושרשור
  2. האימייל-דוא"ל מהווה כלי עבודה יעיל וחשוב לרוב העבודות המודרניות, וגם בו מומלץ להשתמש בחוכמה:
  3. אם ההתכתבות הינו בנושא קיים עם כותרת רלוונטית, אזי ראוי לחזור לאותו מייל עם כותרת הנושא, ואז לשלוח הודעה נוספת באמצעות 'השב' לאותו גורם, ואם רוצה לצרף גורם נוסף/אחר, ניתן למחוק ולהוסיף נמענים מבלי לשנות את הכותרת – וכך נשמר השרשור.
  4. עם זאת, כאשר מוסיפים נמענים חדשים, צריך לבדוק שההודעות הישנות מהשרשור רלוונטיות גם להם – אחרת יש למחוקם.
  5. אם רוצים לשלוח אימייל-דוא"ל חדש, הרי שראוי תחילה לנסח כותרת מתאימה שתוכל לשמש המשך שרשור באותו נושא.
  6. יתרון הכותרת שמתאימה לנושא ובה שרשור הודעות רלוונטיות, מנגישה ומקלה למצוא מלל מסכת התכתבויות על קבציהם.
  7. יוער כי הודעות של אימיילים-דוא"ל מתאימות בעיקר להודעות רשמיות ו/או עם קבצים, ואילו נקודות קטנות עדיף בצ'אט ולפי ההנחיה לעיל בסעיף 1.

הצעות אלו באות כדי להגדיר ולחדד את המושגים "כבוד", "נימוסין", "מוסר תקשורי" וכדומה, ובעיקר כדי לייעל וצמצם לנוחות של כמות השימוש בתקשורת האלקטרונית העודפות. בנוסף על כך, הרי שהתנהלות כזו מוכחת כבריאה ומועילה:

http://www.tsedek.com/overtexting


[1] לעיתים קורה שצד מסוים רוצה להודיע מסר קטן ופשוט לצד השני, אך הוא מנסה להשיג את הצד השני טלפונית, ואילו הצד השני אינו זמין (מכל סיבה שהיא  ) או שמעדיף לא להתנהל בשיחות טלפון שאינן הכרחיות, ואז לאחר מכן שוב אחד הצדדים מנסה להתקשר לצד השני, ולעיתים עוד מספר פעמים יש 'טלפון שבור' עד ששני הצדדים זמינים ומצליחים לשוחח ולהעביר את המסר הקטן והפשוט.

[2] השימוש בווטסאפ מתאים כאשר בודקים אותו בתדירות סבירה כמו מסרונים, אך אם רשומות להרבה קבוצות מקשקשות, אז הנטייה לא לבדוקו נוכח הסתמיות בהודעות הסרק. יש להגדיר בהגדרות האפליקציה ש'אינטר' – Enter ישמש כהורדה שורה ולא כשליחת הודעה (כדי להפריד בין נושאים בהודעה מרוכזת).

[3] באפליקייצת ווטסאפ כאשר שולחים לקבוצה קטנה של אנשים בודדים, ראוי במיוחד לא לענות תגובה מיותרת בהקדם (כמו "קבלתי" או "תודה"), כדי ששולח ההודעה יוכל לדעת מתי כולם קיבלוה – כאשר יסומן לו 2 הוי-V בכחול.

[4] אם בכל זאת הצד השני רוצה להיות נחמד/מנומס/מכבד/מוסרי וכן לענות הודעה של "קיבלתי" או "תודה", הרי שככל שסביר שההתקשרות בין הצדדים תמשיך להתנהל בימים הקרובים, כך ראוי לשלבה בתחילת השיחה או ההודעה הבאה החדשה (והמהותית)..

[5] עולה שאלה בעניין, מה קורה כאשר הצד השני-הנמען אינו עונה על כל השאלות שנשאל, ובמקום זאת, אף שואל שאלה/ות חדשה משלו – האם אז על הצד הראשון (השואל המקורי) לחזור שוב על שאלותיו, לענות גם על השאלות החדשות של הצד השני, הכל או כלום?

[6] היה והשאלה היתה בחירה בין מספר אפשרויות, אזי על מקבל ההודעה לענות לאחר שיבדוק את כולן או ייבחר ואז יענה שבדק ובחר במסוימת. היה ומקבל ההודעה צריך ייעוץ לגבי חלק מהאפשרויות או אחר, עליו לענות, יחד עם שאלתו, מה המגמה נראה לו וכו'.

קטגוריה: מכתב משפטי עידכון אחרון ב-ראשון, 03 יוני 2018 נכתב על ידי מנהל אתר

מדריך לכתיבה-עריכה עצמית של מכתב משפטי

·        במידה ואתה מעונין לחסוך מעט כסף עבור שירותו של עו"ד, ולהכין מכתב התראה או תלונה ראוי בעצמך,

·        או אם אינך רוצה לערב גורם חיצוני שגם עלול לדרדר את המצב והיחסים מול הצד השני,

הרי המאמר הבא עונה על אלו – הכלים לכתיבת ועריכת מכתב משפטי:

 

1.    האם מכתב משפטי (או תלונה רשמית) היא הדרך הנכונה לפעול במצבך?

הבדיקה המקדימה מחייבת להישאל ולהיבחן, שגם אם תכתוב את המכתב המעולה והחזק ביותר, ייתכן והוא בכלל יזיק יותר מאשר יועיל. לכן יש לנסות לשער כיצד יפעל הצד השני במענה למכתבך זה, למול אפשרויות פעולה (ואפילו חידלון) שלך והתפתחויות אפשריות.

לזאת יוסף השיקול שייתכן שאינך נוגע בזכויותיך המשפטיות או בהשלכותיהן, כך שאם המקרה מסובך או חשוב, יש גם לקרוא עליו מקצועית או להתייעץ עם עו"ד בתחום.

 

2.    הפרק העובדתי: מה לתאר ומה לקצר?

תיאור עובדתי של רקע האירועים שהובילו למחלוקת עד למכתב זה.

ניסוח רהוט של הסיפור העובדתי, עדיף בסדר כרונולוגי או בהיגיון ורצף מתאים. יש להדגיש את העיקר ולקצר את הטפל, אך גם להצביע על הקשרים וסיבות מוליכות.

להלן דוגמאות של מונחים סמי משפטיים, ארמיים,  מילות חיבור, שלילה אלגנטית, סיכום ואזהרה וכדומה – בהערת שוליים זו[1] .

 

3.    תמצית מהות הזכויות המשפטיות שלך לפי כל דין והצדק

נסה להביא מקורות משפטיים (חוק, תקנה, נוהל, פסיקה) או לפחות פסקאות רלוונטיות של הצדק הטבעי והמוסר האנושי בעניין.

בסיכום פרק זה, אמור לעלות הרושם של טענות חזקות שסיכוייהן לזכות בערכאות משפטיות גבוהות.

4.    אופציונאלי: דרישת הלקוח מהנמען או הצעה לסיום נכון וצודק של הפרשה

צריך לשקול אם להדגיש במכתב במפורש את מטרתו:

  • דרישה והתראה כברורה לנמען באופן הולם נהיר ונחוש.
  • הצעה מפורשת או רמז והכוונה לסיום הפרשה במהרה ובדרכי שלום, כדי לא להידרדר בסכסוך לפנייה לערכאות בתי המשפט, להוצאות מיותרות ומסע נפשי כבד וכואב - בשאיפה ובתקווה שלא להעכיר את היחסים בין הצדדים.
  • שילוב שניהם..

5.    סיכום המכתב – שורה תחתונה לסעד המבוקש:

מה בסופו של דבר יספק את רצונך או יפתור את הבעייה, אפשר במספר נקודות, ואפשר בפתרונות חלופיים.

כדאי להציב זמנים ליעדים ו/או לקבלת מענה מהנמען-הצד השני/שכנגד.

6.    מבנה המכתב, כותרות ותוספות טכניות:

  • תאריך (מומלץ עברי ולועזי, ושמועד הכתיבה יהיה קרוב למועד השליחה)
  • לכבוד (המחלקה, שם המוסד שאליו פונים, בעל התפקיד)
  • כתובת (ו/או דוא"ל ו/או פקס)
  • הנדון (נושא הפנייה הכללי)
  • א.ג.נ. (או אם ידוע מין הנמען אז בהתאם: א.נ. או ג.נ.)
  • הפרקים של המכתב (מורחב לעיל)
  • נספחים (אם יש, ואם אין לצד השני, ואם נכון לחשוף בפניי כעת)
  • נמענים נוספים - עותקים (לגופים נוספים רלוונטיים)
  • ברכה וחתימה עם מלוא פרטי ההתקשרות שלכם

 

7.    בדיקות אחרונות לפני שליחה:

  • ניסוח ברור והגהה
  • הדגשת עיקרי העובדות והטענות, מבלי להרחיב על זוטי הדברים
  • הסעדים המבוקשים עם הזמן המתאים לקבלת תשובה

 

 

למכתבים יותר מורכבים או חשובים מומלץ לקבל ייעוץ של עו"ד בתחום, שגם רק טכנית מחמת לוגו ורשמיות דף משרדו, יש יתרון תוקף ורצינות להתראה.

בחלוקה גסה, ישנם שני סוגי מכתבים משפטיים שמשרד עו"ד יונתן לוי בירותי מספק:

הראשון הוא מכתב קצר/לאקוני, שמנסח את רצונות ובקשות הלקוח, לצד התוספות וההבהרות הרלוונטיות. זהו מכתב פשוט וזול יחסית.               

השני הוא מכתב שסוקר את הדין בעניין: החוקים, התקדימים המשפטיים והפסיקה שמתעדכנת מעת לעת, ולעיתים גם את הנוהג הקיים באותו התחום. אלו יוגשו ללקוח תחילה כמעין חוות דעת המסכמת את המורכבות העובדתית והמשפטית עד למגוון האפשרויות והמלצות לפעולה או לפתרון. לאחר מכן יישקל האם ומה להכניס למכתב המשפטי לנמען.

 

להלן דוגמאות של סוגי מכתבים שונים שמשרד עו"ד יונתן לוי בירותי מספק והינו בעל ניסיון ומאגר ידע וניסוח:

  • מכתב אזהרה ודרישת תשלום לפני פנייה לערכאות.
  • מכתב הבהרת זכויות וחובות הצדדים באירוע/תיק משפטי, כחלק מהדין המשפטי הישראלי החל על אירוע/תיק משפטי.
  • מכתב משפטי מסכם התקשרות עסקית או פרטית ומכוונת המשך יחסים נכונים ללקוח.
  • בדיקות משפטיות וחוות דעת משפטיות.

 

ניתן לצפות גם בסרטון וידאו המסביר את השירות במכתב משפטי - לחץ כאן.

          לאופן הזמנת העבודה של שירות מכתב משפטי, לחץ כאן.

 

 

[1] כבר בפתח הדברים, משכך, ואפרט במה הדברים אמורים, כדלקמן:

"יחד עם זאת, ובאופן שאינו מתאים ל- , אלא ל-  בלבד, אם בכלל"

"ויצוין, לא זו אף זו, עסקינן, בנסיבות אלא הינכם "

"דא עקא" (זאת הצרה).

"הסבר זה לאו הסבר הוא", או "טענת המתלוננת לאו טענה היא"

"על כן, נהיר כי"

"למעלה מן הצורך ומבלי לגרוע מכלליות האמור, אוסיף כי ממילא "

"וְדוּק" (כלומר, שים לב, עיין היטב)

"איפכא מסתברא" (ההפך מסתבר)

"מאי קא משמע לן" (מה זה משמיע לנו)

"בר פלוגתא" (בן־מחלוקת)

"מכּללא" (על פי היקש מֵעִניין אחר), ו"מעיקרא" (מן ההתחלה, מן השורש)

"קמא" (ראשון, קדום)

"לית מאן דפליג" (אין מי שחולק)

בשלב זה הפנייה לשלום וללא דרישת עלות מכתב זה. במידה ותהייה פנייה לערכאות, יושת עליך גם עלות מכתב זה.

למען הסר ספק, יצויין כי אין באמור במכתבי זה כדי לגרוע מכל טענה נוספת העומדת למרשי על פי כל דין ו/או הסכם ומרשי שומר על זכותו לדרוש כל סעד אחר ו/או נוסף, ככל שימצא לנכון.

מרשי שומר לעצמו את הזכות להוסיף ולפרט ולנמק את טעמי דרישתו על פי הצורך ואין באמור מכתב זה מיצוי טענותיו.

לא תשלח התראה נוספת.

קטגוריה: מכתב משפטי עידכון אחרון ב-ראשון, 03 יוני 2018 נכתב על ידי מנהל אתר

ניסוח מכתב משפטי ע"י עורך דין

·        אם הנך מעונין להכיר את הדרך להתראת איש, חברה או גוף מסוים באמצעות מכתב אזהרה-התראה רשמי?

·        אם את רוצה למצות את היחסים הישירים ע"י מכתב משפטי, טרם או במקום פנייה לערכאות ותביעה בבית המשפט?

אם כן, מאמר זה עונה על אלו - מתי צריך, מתי כדאי וכיצד לשלוח מכתב משפטי מטעם עורך דין?

 

בכוחו של משרד עורך-דין שמתמחה במיצוי זכויות משפטיות, ניסוח רהוט של הסיפור העובדתי, והבהרה הולמת של דרישות לקוחו - להשיג את מבוקשו של לקוחו – באמצעות מכתב התראה משפטי. שיטה זו, עשויה להועיל לפתרון מהיר של סיום הסכסוך, ולעיתים, כאשר זוהי המדיניות, למנוע העכרת ודרדור היחסים בין הצדדים, שהינו כעינוי דין, עד תביעה בערכאות בתי המשפט המלוות בהוצאות נוספות (שכ"ט ע"ד, מומחים ועדים, אגרות וכו').

ניתן לצפות גם בסרטון וידאו המסביר את השירות במכתב משפטי - לחץ כאן.

כאשר הלקוח מעונין למצות את הדין והצדק, או לסיים או לצמצם את המחלוקת, הוא יכול להזהיר ולהתריע (אך לא לאיים) את הצד שכנגד, טרם נקיטה בהליכים משפטיים בערכאות בתי המשפט או פעולות אחרות שעומדות לרשותו. התרעה/התראה שמנוסחת ע"י גורם מקצועי ומוסמך כמו עו"ד מומחה בתחום, יחד עם לוגו ורשמיות משרדו, נותנת משנה תוקף ורצינות להתראה, אך מאידך, יש לעשות זאת בחוכמה ובזהירות, על מנת לא להעמיק את המחלוקת.

להלן הפרקים העיקריים שמהם המכתב המשפטי מורכב:

·        תיאור עובדתי של רקע האירועים שהובילו למחלוקת עד למכתב זה.

·        תמצית מהות הזכויות המשפטיות של הלקוח לפי כל דין והצדק.

·        סקירת אפשרויות של הלקוח לפעול כנגד הנמען (אלו שבוחרים להציג).

·        אופציונאלי: דרישת הלקוח מהנמען או הצעה לסיום נכון וצודק של הפרשה.

·        סיכום והצבת זמנים ויעדים לקבלת מענה מהנמען-הצד השני/שכנגד.

 

לעיתים יודגש במכתב במפורש גם את מטרתו:

1.    דרישה והתראה כברורה לנמען באופן הולם נהיר ונחוש.

2.    הצעה מפורשת או רמז והכוונה לסיום הפרשה במהרה ובדרכי שלום, כדי לא להידרדר בסכסוך לפנייה לערכאות בתי המשפט, להוצאות מיותרות ומסע נפשי כבד וכואב - בשאיפה ובתקווה שלא להעכיר את היחסים בין הצדדים.

3.    שילוב שניהם..

          לאופן הזמנת העבודה של שירות מכתב משפטי, לחץ כאן.

בחלוקה גסה, ישנם שני סוגי מכתבים משפטיים שמשרד עו"ד יונתן לוי בירותי מספק:

הראשון הוא מכתב קצר/לאקוני, שמנסח את רצונות ובקשות הלקוח, לצד התוספות וההבהרות הרלוונטיות. זהו מכתב פשוט וזול יחסית.               

השני הוא מכתב שסוקר את הדין בעניין: החוקים, התקדימים המשפטיים והפסיקה שמתעדכנת מעת לעת, ולעיתים גם את הנוהג הקיים באותו התחום. אלו יוגשו ללקוח תחילה כמעין חוות דעת המסכמת את המורכבות העובדתית והמשפטית עד למגוון האפשרויות והמלצות לפעולה או לפתרון. לאחר מכן יישקל האם ומה להכניס למכתב המשפטי לנמען.

 

להלן דוגמאות של סוגי מכתבים שונים שמשרד עו"ד יונתן לוי בירותי מספק והינו בעל ניסיון ומאגר ידע וניסוח:

  • מכתב אזהרה ודרישת תשלום לפני פנייה לערכאות.
  • מכתב הבהרת זכויות וחובות הצדדים באירוע/תיק משפטי, כחלק מהדין המשפטי הישראלי החל על אירוע/תיק משפטי.
  • מכתב משפטי מסכם התקשרות עסקית או פרטית ומכוונת המשך יחסים נכונים ללקוח.
  • בדיקות משפטיות וחוות דעת משפטיות.

 

במכתב עו"ד נהוג ומקובל, בעיקר כדי ליצור רושם של ניסוח נאור ברמה גבוהה, לשלב מונחים שונים בין המשפטים. להלן דוגמאות של מונחים סמי משפטיים, ארמיים,  מילות חיבור, שלילה אלגנטית, סיכום ואזהרה וכדומה:

"כבר בפתח הדברים, משכך, ואפרט במה הדברים אמורים, כדלקמן:"

"יחד עם זאת, ובאופן שאינו מתאים ל- , אלא ל-  בלבד, אם בכלל"

"ויצוין, לא זו אף זו, עסקינן, בנסיבות אלא הינכם "

"דא עקא" (זאת הצרה).

"בְּעֶטְיוֹ" (בגללו)

"הסבר זה לאו הסבר הוא", או "טענת המתלוננת לאו טענה היא"

"על כן, נהיר כי"

"למעלה מן הצורך ומבלי לגרוע מכלליות האמור, אוסיף כי ממילא"

"וְדוּק" (כלומר, שים לב, עיין היטב)

"איפכא מסתברא" (ההפך מסתבר)

"מאי קא משמע לן" (מה זה משמיע לנו)

"בר פלוגתא" (בן־מחלוקת)

"מכּללא" (על פי היקש מֵ עִ ניין אחר),  ו"מעיקרא" (מן ההתחלה, מן השורש)

"קמא" (ראשון, קדום)

"לית מאן דפליג" (אין מי שחולק)

"בשלב זה הפנייה לשלום וללא דרישת עלות מכתב זה. במידה ותהייה פנייה לערכאות, יושת עליך גם עלות מכתב זה."

"למען הסר ספק, יצויין כי אין באמור במכתבי זה כדי לגרוע מכל טענה נוספת העומדת למרשי על פי כל דין ו/או הסכם ומרשי שומר על זכותו לדרוש כל סעד אחר ו/או נוסף, ככל שימצא לנכון."

"מרשי שומר לעצמו את הזכות להוסיף ולפרט ולנמק את טעמי דרישתו על פי הצורך ואין באמור מכתב זה מיצוי טענותיו."

"לא תשלח התראה נוספת בטרם..."

          לאופן הזמנת העבודה של שירות מכתב משפטי, לחץ כאן.

קטגוריה: מכתב משפטי עידכון אחרון ב-ראשון, 02 ספטמבר 2018 נכתב על ידי מנהל אתר

הנחיות ללקוח לעבודה משותפת על מסמך עם עוה"ד

  1. מסמכים וחומר נדרשים מהלקוח:
    • הלקוח מתבקש להכין ולהגיש לעו"ד יונתן ככל שיותר מפרטים אלו:
      • פרק המתאר בנקודות ולפי תאריכים את רקע עובדתי של האירוע.
      • פרק על טענותיו הלקוח ורצונותיו לפיצוי מהנתבע.
      • פרק של פרטי התקשרות מלאים (כתובות, טלפונים[1], מיילים, פקסים). בחירת אמצעי השליחה לנמען/הגורם המבוקש.
      • צילומים או תיאורים של הראיות הרלוונטיות.
      • ייפוי כח(אפשר לציין בו שניתן ספציפית רק למסמך זה).
      • אישור העברה בנקאית (פועלים 12, סניף 718 קרית שמונה, חשבון 650093), או פרטי אשראי לסליקה (עדיף בע"פ).
    • לחלופין, ניתן למסור פרטים אלו בע"פ לעו"ד.
  1. זמני עבודה של עוה"ד:
    • לאחר שעו"ד יונתן יקבל את המידע לעיל מהלקוח, הוא יכין טיוטת מסמך, ויגישו כטיוטה לאישור הלקוח, לפי הזמן שנאמר ללקוח, או בד"כ עד 3 ימי עסקי (אלא אם דרוש בדיקות וניסוחים משפטיים).
    • המשך עבודת עוה"ד על המסמך תהיה רק לאחר שהלקוח יחזיר את הערותיו למסמך, או שיאשר הגשתו כך (אלא אם נדרשים פרטים שהלקוח לא המציא עדיין).
  2. עבודת הלקוח לאחר קבלת הטיוטה מעוה"ד:
    • הלקוח מתבקש לעיין היטב בטיוטת המכתב ופרטיו, ולהתייחס לכל סימן שאלה שמופנה אליו ולא סימון מיוחד כמו צבע[2] או 'עקוב אחר שינויים' או 'הערה', וכן לפנייה בגוף האימייל (שאינה במסמך).
    • השיטה הנוחה ביותר להערות בתוך המסמך, היא באמצעות אפליקציית 'עקוב אחר שינויים' שבלשונית 'סקירה', הקיימת בתוכנת המלל 'וורד – WORD' (יש לשים לב שהלחצן 'עקוב אחר שינויים' יהיה לחוץ ומסומן באפור ושכל העריכות יהיו אוטומטית בסימונים אדומים עם קווים).
    • הלקוח מתבקש להשיב את תשובותיו בהודעה מרוכזת, עדיף בשרשור דוא"ל חוזר ('השב'), או בהערות בכתב-יד ושליחתו בפקס/סרוק במייל.
    • באם יש ללקוח מעט הערות, עליו לציין אם הוא מאשר את שליחת המסמך לאחר שעו"ד יונתן יבצע את התיקונים המבוקשים – ללא שליחה נוספת להצגה ואישור הלקוח, או אם הלקוח מעונין לראות שוב את הטיוטה הנוספת בגרסה המתוקנת.
  3. הגשת המסמך ע"י עוה"ד לנמען/הגורם המבוקש:
    • המסמך יומצא ע"י עו"ד לנמען/גורם המבוקש באמצעי שהוסכם עליו מראש (על הלקוח היה לציין זאת), כגון: דוא"ל ו/או בפקס ו/או דואר רשום עם אישור מסירה ו/או מסירה אישית-משפטית ע"י שליח (באישור הלקוח ובחיוב נוסף).
    • בכל אופן, המסמך יהיה נגיש ללקוח, והלקוח יוכל לשלוח אותו לנמען/גורם המבוקש בעצמו - באיזה אופן שיחליט.
  4. המצב לאחר שליחת המסמך:
    • אם המסמך נשלח בדואר רשום ע"י עוה"ד (כאמור גם הלקוח מוזמן לבצע זאת – לקבל הנחה), המספר למעקבוהוצאת אישור המסירה מהאתר הדואר יהיה קוד הפלאפון של הלקוח.
    • בתקופה שלאחר שליחת המסמך מצפים לתגובה של הנמען. הנמען לא תמיד בוחר להגיב. בכל אופן, עוה"ד מתחייב לשלוח את תגובת הנמען (ככל שתתקבל אצלו) תוך יום עסקים אחד. אין צורך בבדיקות שבועיות מול עוה"ד בעניין.
    • אם השליחה בדואר רשום נכשלה, מומלץ לבצע איתור מען:

https://www.gov.il/he/service/address_identification

 

[1] רצוי לפחות אם שולחים במסירה אישית (כדי שהשליח יוכל לאתר את הנמען).

[2] סימוני פונט בצבע אדום – יש לתקנם או להשלימם.

סימוני של מלל-פונט בצבע כחול - מציינים אופציה-הצעה של תוספות. לשיקול הקלוח אם להוסיפם או להסירם בגרסה הסופית.

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.