האם כדאי לכתוב צוואה (ואיך) או להשאיר ירושה על פי דין

תוכן

האם כדאי לכתוב צוואה (ואיך) או להשאיר ירושה על פי דין 1

א.                                                                      ההבדל בין צוואה לירושה על פי דין:. 1

ב.                                                                              יתרונות וחסרונות של הירושה על פי דין:. 2

ג.                                                           יתרונות וחסרונות של הצוואה:. 2

ד.                                                                                                מורכבות הצוואה ואופן כתיבתה ושמירתה המומלץ. 3

ה.                                                                                                                                                                                 המלצות לכתיבת צוואה ואופן שמירתה, בצורה שבדרך כלל תתקבל במלואה ותדחה התנגדויות:  3

ו.                                                                                                                              מתי כדאי לבקש או לצוות על מנהל עיזבון לניהול הירושה/עיזבון:  4

ז.                 שונות: 5

א.    ההבדל בין צוואה לירושה על פי דין:

  1. צוואה הינה מסמך (ובמקרים מיוחדים גם בע"פ) שאותו מבקש מוריש לצוות לירושה ליורשיו השונים, בהתאם לרצונו המיוחד, והשונה מזו המוקנית ליורשים על פי חוק הירושה. צוואה התואמת את האמור בחוק הירושה הינה מיותרת ומסבכת לשווא.
  2. ירושה על פי דין היא ברירת במחדל לפי החוק בישראל כאשר אין צוואה, והיא מקנה לצאצאי המוריש או חליפיהם את הירושה, באופן הבא:

אם יש לו בת זוג מוכרת (מה ההגדרה של מוכרת לפי החוק) – היא מקבלת מחצית מהירושה, ואז שאר הצאצאים את המחצית הנותרת (ואם אין לו צאצאים, חלקם בירושה יועבר להוריו או הורי הוריו או לצאציהם).[1]

ב.    יתרונות וחסרונות של הירושה על פי דין:

  1. היתרון המרכזי הוא שכמעט לא ניתן להתנגד לירושה על פי הדין, ואז חלוקת עיזבון הירושה אמורה להתבצע מהר (לאחר הגשת בקשה לצו ירושה ע"י אחד מהיורשים).
  2. החיסרון הוא חוסר התחשבות ותגמול בצאצאים או קרובים שעזרו, תרמו והועילו למוריש, והיה נכון לתגמל אותם בחלק מהירושה. אולם, במצב זה אינם מתוגמלים.
  3. חיסרון דומה נוסף הוא אי-תגמול גופים שהיוו עזר ותמך בחייו של המוריש, ובמצבם הכלכלי היה נכון וצודק לתגמלם בחלק מהירושה. דוגמה: הסתייעות של קשיש בעמותות חסד אשר סייעו לו בתחומים שונים ואותו מוריש אשר נעזר בהן, הרגיש רצון לגמולה חסד.
    • עקרון העל של 'חופש הציווי' מאפשר למוריש גם סילוק-ביטול-הדרתירושה ליורשים על פי דין (ולעניות דעתינו יש להימנע מכך אלא במצבים קיצוניים ביותר).[2]
  4. חיסרון אחר הוא המשך יישום דרכו של המוריש לצאצאיו. נניח שחשוב למוריש כי צאצאיו יתחתנו ויביאו ילדים ללא חשש כלכלי, אזי אילו היה מצווה על פתיחת קרן שתשלם סכום כסף מסוים על כל אירוע מעין זה, ייתכן וזה היה מועיל לצאצאים, וכנראה היה ברצונו ובדרכו של המוריש.

ג.     יתרונות וחסרונות של הצוואה:

  1. החיסרון המרכזי הוא שניתן להתנגד לצוואה, וגם אם התנגדות היא חלשה או לא עניינית, היא מעכבת את מתן צו הצוואה לקבלת הירושה בחודשים רבים (שכן ההליך עובר מרשם הירושה לבית המשפט לענייני משפחה), ועינוי דין זה משמש לעיתים לסחיטת כספים או תנאים שונים כדי למשוך את ההתנגדות.
  2. חיסרון נוסף הינו בירור ומציאת הצוואה האחרונה הקובעת. כפי שיפורט בפרק להלן, צוואה כתובה ניתן לשמור בבית או במקומות רשמיים שונים, ואפשר שיורשים לא ידעו ממנה, או אפשר שהמוריש השאיר כמה צוואות במקומות שונים וליורשים שונים, ואז החשש לזיוף או לחץ לתיקון צוואה מסוימת מחזק את ההתנגדות (השפעה בלתי הוגנת, מעורבות והעדר כשירות של המוריש לרבות העדר כשירות רפואית).
  3. היתרונות של הצוואה הם ההפך מן החסרונות של ירושה על פי דין כמפורט בפרק הקודם.
  4. יתרון נוסף הוא חלוקת נכסים שקשים, ולעיתים אף אינם ניתנים לחלוקה בין היורשים. לעומת זאת, חלוקה של נכסים שלמים (או בחלוקה נוחה אחרת בין יורשים) תועיל לבעלות החדשה של היורשים. למשל: אילו למוריש יש בעלות של: שתי דירות, מחצית מדירה, מגרש חקלאי, מכונית, וקרנות ומניות. אם המוריש יצווה בצוואה את כל אחד מנכסי הנדל"ן ליורש אחד או כמה בהתאמה, אזי החלוקה ביניהם תהיה יותר קלה בהליכי חלוקת רישום הבעלות בין היורשים. כמובן שהמוריש יכול לקבוע שכל יורש יזכה להשלמת שווי חלקו מהכספים או חלקית או שלא יזכה כלל.
  5. בהמשך ליתרון הקודם, חלוקת ירושה מורכבת וחכמה יכולה לחסוך צורך ועלות של מנהל העיזבון, שמופחתת מכספי הירושה.
  6. יתרונות נוספים:
    • צוואה מיוחדת נאמנויות משותפת לבני זוג, צוואה הדדית (צוואה הדדית הינה של שני בני זוג שמסתמכת האחת על השנייה בנוגע לעיזבון של מות הראשון מביניהם, ויכולת הביטול של הצוואות מוגבלת על פי החוק).
    • אדם אשר הוריו חיים, ונתמכים בו כלכלית, יוכל לצוות על הורשת חלק מנכסיו להוריו, לאחר פטירתו, ובכך להסיר מליבו דאגה שלאחר מותו הם יוותרו ללא סיוע.
    • מניעת ויכוחים כאשר מערכת היחסים ו/או המשפחה מורכבות (גירושין, קרובי משפחה חורגים).
    • התניית צוואה בהתאם לקיומם של תנאים מסוימים (מוגבלת באורך החיים ולטווח ארוך).

ד.     מורכבות הצוואה ואופן כתיבתה ושמירתה המומלץ

  1. קשישים רבים חפצים להוריש ליקיריהם את נכסיהם לעת זקנה אך אינם מודעים לתנאים המכשירים את תקפות הצוואה, ולעיתים, נופת הצופים והכוונה הטובה הופכים לעוגמת נפש של ממש לאחר הפטירה. לפיכך, חשוב מאוד, בעת כתיבת הצוואה, למלא אחר כל התנאים הנדרשים, על מנת לצמצם את הסיכויים שמא יהיה בה רבב הפוגם בכבילותה.
  2. ישנן ארבע דרכים לכתיבת צוואה:
    • צוואה בכתב יד - צוואה הכתובה בכתב ידו של המצווה, בציון תאריך, וחתומה על ידי המצווה.
    • צוואה בעדים - צוואה בכתב, בפני שני עדים, המאשרים בחתימת ידם על כתב הצוואה את הצהרת המוריש וחתימתו בפניהם. על העדים להיות בגירים וכשרים ואסור להם ליהנות מהצוואה. מומלץ שאחד מהם יהיה עו"ד וגם יערוך את הצוואה.0
    • צוואה בפני רשות (רשם לענייני ירושה/ דיין בי"ד דתי/ שופט/ רשם בית המשפט/ נוטריון) - בה המוריש-המצווה מתייצב בפני רשות שיפוטית ומוסר את צוואתו תמורת אגרה של כ-100 ₪ בלבד. אם אין למצווה צוואה כתובה, אומר אותה בעל פה, הרשות מעלה את צוואותו על הכתב, הוא מצהיר שזו צוואתו וחותם עליה.
    • צוואת שכיב מרע - אדם הנמצא על ערש דווי, רשאי לצוות את צוואתו בעל פה בפני שני עדים.

אף על פי שצוואה נערכה באחת מארבע אפשרויות אלו, יתכן וימצאו בה פגמים הקשורים לנסיבות עריכת הצוואה (כגון הפעלת לחץ על המצווה), כשירות המצווה (כגון שדעתו קלה ונוטה להתרצה מעצות לא כשרות), פגמים צורניים או פגם באחת מהוראות המצווה.

ה.    המלצות לכתיבת צוואה ואופן שמירתה, בצורה שבדרך כלל תתקבל במלואה ותדחה התנגדויות:

  1. אף על פי שצוואה נערכה באחת מארבע אפשרויות אלו, יתכן וימצאו בה פגמים הקשורים לנסיבות עריכת הצוואה (כגון הפעלת לחץ על המצווה), כשירות המצווה (כגון שדעתו קלה ונוטה להתרצה מעצות לא כשרות), פגמים צורניים או פגם באחת מהוראות המצווה. לפיכך, צוואה בפני רשות היא המומלצת ביותר שכן מונעת הכי הרבה פגמים מסוגים אלו. לחלופין, מומלץ שעו"ד יהיה עד בהליך החתימה (ואף בעריכתה), שיוודא שאין קרובים למוריש בעת החתימה ושאין עליו לחץ.
  2. הפרטים המינימליים לרישום בצוואה:
    • שם מלא של המוריש ושל היורשים.
    • תאריך.
    • שהצוואה הזו מבטלת כל צוואה קודמת אחרת (אם הייתה לו כזו).
    • שהמצווה חותם עליה כאשר הוא בהכרה מלאה (ושהוא כשיר משפטית), ומבין היטב את תוכנה ואת משמעותה (שהוא צלול בדעתו).

ניתן לעיין בטיוטת צוואה לדוגמה (ובה חלקים אופציונליים באדום) זו.

ו.       מתי כדאי לבקש או לצוות על מנהל עיזבון לניהול הירושה/עיזבון:

עזבון הינו כלל הזכויות, הנכסים והחובות אשר הצטברו לאדם פלוני בימי חייו, כשיעורם נכון למועד פטירתו. הסכם חלוקת עזבון בין היורשים, באופן ששונה מחלוקה שווה בירושה לפי דין או מהצוואה, אינו מצריך את אישור בית המשפט, אם כי ניתן לבקש זאת, וחובה אם הנפטר הינו חסוי או קטין.

כאשר העיזבון מורכב בנכסים/חובות שונים שקשה או לא נכון/משתלם (כגון מבחינת רישום ומיסוי, חברות וחשבונות בנק בחו"ל) לחלקם בין כמות היורשים או היחסים המורכבים ביניהם, או כאשר דרוש מנהל לטיפול בבקשות מיוחדות/מורכבות שציווה המוריש במותו, אזי כדאי למנות מנהל עיזבון. אפשר שזה ימונה בשכר או בהתנדבות, ואפשר (וכדאי) שמינויו יהיה בהסכמת היורשים, אחרת כל יורש זכאי לבקש מינוי מנהל עיזבון קבוע/זמני מסוים או לפי מינוי עצמאי שיחליט בית המשפט.[3] מעל הכל אם המוריס ציווה על מנהל עיזבון בצוואתו.

החיסרון במינוי מנהל עיזבון הוא שלעיתים פעולותיו אינם ברוח ודעת כל היורשים, אך יש לזכור שגם החלטות החלטות בית משפט אינם תמיד ברצון כולם. שנית, אם מנהל העיזבון מונה בשכר, הרי ששכר זה[4] מופחת תחילה ולפני חלוקת העיזבון, כך שהיורשים יקבלו פחות מדמי ירושתם. בנוסף, ייתכן כי פעולותיו של מנהל העיזבון יתבררו כהליכים מסוימים (ובזבוז שכרו וזמן), ולכן יש לבחון היטב את צורכו וכשירותו.

תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים. מנהל העיזבון והיורשים יכולים להגיע להסכם בין יורשים, ובמסגרת הסכם ירושה זה לקבוע את דרך חלוקת העיזבון אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה.

  1. עידוד לכתיבת צוואה מוסרית (בנוסף לצוואת הרכוש או רק מוסרית):

ספרי התורה בראשית ודברים מסתיימים בדבריהם האחרונים של יעקב אבינו ומשה רבינו, ואלו למעשה צוואותיהם הרוחניות לשבטי ישראל. במגילות קומראן נמצאו שרידים לחלק מצוואות בני יעקב (ששרדו במלואן ביוונית, וחלקן גם בעברית וארמית בגניזת קהיר), לצד מנהיגים נוספים שאף קדמו להם, ומהותן היא הדגשת דרכי הצדק והמוסר שעל המשך הדורות ללכת בהם. אנו תקווה כי גם בימינו שיח ודברי מוסר והכוונה יהיו בליבותיהם של הבריות, ועיקר צוואתם (שאולי גם תפחית ממלחמות הירושה החומריות). לאורך הדורות גם רבנים שונים  כתבו צוואות רוחניות כאלו.

נציין גם את מקור שורש השם "עיזבון" מהפסוק בתורה: 'עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ' (שמות כג' 5) שמשמעותו הפוכה מ"לעזוב" במשמעות הרגילה של לנטוש, ללכת, להיפרד, שכן היא במשמעות של עזרה וסיוע, ומכאן השארה של הרכוש שמשמשת היו כמושג נרדף לירושה. מעניין גם ההקשר של עזיבת העולם הזה לעולם האמת.

ז.      שונות:

  1. מתי היורשים יקבלו את חלקם?:

המועד לחלוקת נכסי העיזבון אינו קבוע בחוק, ועל כן על החלוקה להתבצע תוך זמן סביר בנסיבות העניין.

זכויות המגיעות על פי פוליסת ביטוח, קופת תגמולים או קרן פנסיה, ניתנות למימוש על פי הפרוצדורה הקיימת אצל הגוף שבו מנוהלות הזכויות.

דירת מגורים - במידה ובן הזוג, ילדים או הורי המוריש התגוררו בדירה שבה התגורר המוריש ערב מותו, יהיו זכאים הנ"ל להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר מותו ומעמדם יהיה כשוכרים של היורשים. בכל אופן, מומלץ שישקלו לבקש "פטור מס שבח דירת ירושה" על פי סעיף 49.ב' (5) לחוק מיסוי מקרקעין, במכירה של דירת מגורים מזכה אשר התקבלה בירושה, בכפוף להתקיימות כל התנאים הבאים (במצטבר):

  1. המוכר הוא בן זוגו של המוריש או צאצאו (בנו, נכדו, נינו וכו') או בן זוגו של צאצא של המוריש.
  2. לפני פטירתו היה המוריש בעליה של דירת מגורים אחת בלבד.
  3. אילו היה המוריש בחיים ומוכר את הדירה – הוא היה זכאי לפטור ממס שבח בגין אחת מעילות הפטור (נכון למועד המכירה, אשר שימשה למגורים באחת מן התקופות הבאות: 1. 80% מהתקופה בשלה מחושב השבח. 2. ארבע השנים שקדמו למכירה).
  1. הוראות לבקשה לצו קיום צוואה:

בקשה לצו קיום צוואה היא בקשה המוגשת על ידי הזכאים על פי הצוואה הרשומים בה, לרשם לענייני ירושה על מנת שהיא תכנס לתוקף, לאחר פטירת האדם אשר הותיר אחריו אתה צוואה. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

  • צוואה מקורית
  • תעודת פטירה או בקשה להוכחת מוות של המוריש
  • תעודת פטירה או הוכחת מוות של הזכאים על פי צוואה שנפטרו לפני המוריש או אחריו
  • אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת הבקשה לזכאים על פי הצוואה , בדואר רשום, או באופן אישי.
  • במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין – נדרש יפוי כוח
  • אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום
  • במידה וזכאי על פי צוואה מוותר על חלקו בעיזבון – יש לצרף "תצהיר הסתלקות" חתום על ידי המסתלק ומאומת על ידי עורך דין.
  • אם הזכאים על פי הצוואה אינם בני משפחה של המנוח (ילדים, הורים, אחים, בני זוג)- יש לצרף אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת הבקשה בדואר רשום או באופן אישי לילדי המוריש ובן זוגו של המוריש. באין למוריש ילדים או בן זוג, תשלח ההודעה להורי המוריש ובאין הורים תשלח ההודעה לאחיו של המוריש.

 

 

[1] חלוקת סדרי העדיפויות נעשית לפי ראשי האב ("פרנטלות") אליהם משתייכים בני המשפחה, בהתאם לכללים הבאים:

ראשי האב מסודרים לפי סדר הזכייה על פי דין, כך שילדי המוריש ונכדיו קודמים להורי המוריש ואחיו, והורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו.

לא עוברים לראש האב הבא אם ישנם יורשים בראש האב שלפניו.

סדר העדיפויות בתוך ראש אב הוא כזה, שקודם זוכה בירושה ההורה ורק אם הוא נפטר - יירש צאצאו.

סדר העדיפויות לפי ראשי האב יהיה, על כן:

  1. ילדי המוריש - אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם - נכדיו, ואם הם נפטרו - ניניו.
  2. הוריו של המוריש - אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם - אחי המוריש, ואם הם נפטרו - אחייני המוריש.
  3. הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) - אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם - דודי המוריש, ואם הם נפטרו - בני הדוד של המוריש.

מי שנקבע על פי הדין שהם יהיו היורשים של העיזבון (בתוך ראש האב), העיזבון יחולק ביניהם שווה בשווה.

גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.

[2] יש לציין כי החוק קובע שישנם מקרים שבהם היורשים הפוטנציאליים לא יוכלו לרשת את המוריש, כך למשל: מי שהורשע בביהמ"ש, כי גרם בכוונה למות המוריש או נסה לגרום למותו.

[3] אם כל היורשים מסכימים פה אחד על מינוי מנהל העיזבון, הבקשה למינוי תוגש לרשם לענייני ירושה.

[4] שכרו של מנהל העיזבון מתחיל מ-3% בתוספת מע"מ, ועולה אם יש פעולות מיוחדות או אריכות ניהולו בתיק.

כניסות: 151
קטגוריה: צוואה, ירושה וקשישים עידכון אחרון ב-שלישי, 01 דצמבר 2020 נכתב על ידי יונתן לוי בירותי הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.