עורך דין רודף צדק או לוחם אינטרסים של לקוחו

הילכו שניהם יחדיו?

תוכן עניינים אוטומטי (לחץ על הכותרת למעבר לפרק)

א.      הקדמה – על קצה המזלג: 1

ב.      עורך דין חברתי: 2

ג.      העקרונות לשירות עריכת דין תורני לפי משפט עברי-תורני ע"י עוד דתי 2

ד.      עורך-דין דתי בירושלים. 5

ה.     העקרונות התורניים של המשרד עו"ד במתן שירות משפטי 6

ו.       השוואה בין עקרון המשפט התורני לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי): 7

ז.      השקפת עולם של המשרד: 11

 

א.    הקדמה – על קצה המזלג:

  1. בדיחה ידועה אומרת ש-99% מעורכי הדין מוציאים שם רע על 1 אחוז של עורכי הדין הטובים, והתדמית של עוה"ד הדרדרה בעשרות שנים האחרונות.[1]
  2. כמובן שבדיחה זו אינה מייצגת, אך מקצוע עריכת הדין בתחום הייצוג המשפטי, כרוך במהות מתן שירות לטובת הלקוח, ומה לעשות שהאמת והצדק לפעמים נמצאים בצד השני של המשפט, קרי – אצל בעל הדין שכנגד? מה יעשה עוה"ד שנשכר לייצג נאמנה ואינו מוכן לשקר או אפילו לשתוק מגילוי עובדות אמיתיות? למשל, האם עורכי-הדין שייצגו את חברות הטבק בארה"ב ומנעו מידע מן הציבור על סכנות העישון הם בני-אדם טובים? האם עורך-דין המביא לשחרור ממעצר של לקוח ביודעו כי הוא מסוכן לציבור הוא אדם טוב?[2]
  3. כדי להימנע ממצב מוסרי קשה זה, כבר אמרו חכמינו בפרקי אבות א' 8: 'אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין'.[3]
  4. בספר משלי יג' 5 מצוין: 'דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר', כלומר: הצדיק שונא דברי-שקר, המעוותים את המציאות ומונעים עשיית צדק; ולעומתו - הרשע מוכן להבאיש ולהחפיר את יריבו בדברי-שקר כדי לנצח במשפט.
  5. ואכן, יש עו"ד שלא מעניין אותך הצדק (ובכללו: האמת, היושר, הטוב והרחמים), והיה מי שאמר: 'צדק זה כוכב, והמטרה שלי בכל משפט היא לנצח'.
    • ????????????????????????????

ב.     עורך דין חברתי:

  1. ישנה אפשרות להיות עו"ד צדיק, והיא פשוט לבחור להתעסק בצרכי ציבור חשובים. עו"ד כאלו מכונים גם: "עורך דין חברתי", והוא העושה שימוש במשפט לצורך קידום שינוי חברתי.
  2. עריכת דין חברתית מתוארת בפשטות כפרקטיקה של "עריכת דין למען הטוב" או שימוש בחוק כדי להעצים את בני השכבות החלשות של החברה.
  3. עריכת דין חברתית נעשית לעיתים קרובות ללא תשלום (פרו בונו), ותכופות מבצעיה הם עורכי דין פרטיים או עורכי דין המועסקים בידי ארגונים שמטרתם לספק שירות ציבורי משלים לסיוע המשפטי הניתן על ידי המדינה.

ג.      העקרונות לשירות עריכת דין תורני לפי משפט עברי-תורני ע"י עוד דתי

  1. מערכת חוק ומשפט קיימת בכל חברה אנושית ומטרתה להסדיר את ענייני החברה והמדינה, שאילולא כן "איש את רעהו חיים בלעו". לא כן משפט התורה של ישראל, "סוף מגמתו הוא ה'אני' שלי, לעשות אותי לאדם עליון". האיסור לעשות עוול, מחנך לסלידה מעצם הרע, שאינו ראוי לאדם שנברא בצלם אלהים.
  2. הצדק ומשפט הן יסודות קיום החברה האנושית, ועצם מהותם ליישום ולהגנה בכל היחסי הגומלין בין הבריות. התורה מורה לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו".
  3. מנגד, מעצם תפקידו של עורך-דין, הוא לייצג את לקוחו בנאמנות. עוד לפי החוק, עליו גם לעזור לבית המשפט לעשות משפט (בשאיפה לצדק), ואילו כבר יוצרים סתירה, בעיתיות וניגוד עניינים מובהק. אך לא רק זאת, אלא שבכלל מלכתחילה מדוע שעו"ד ייצג לקוח מסוים, באם הלקוח יכול ומסוגל לייצג את עצמו, כך שהמידע והאמת תהיה ישירה ולא דרך עריכת דבריו, שעלולים להיות מסוננים, מוטים, מנפחים ומגזימים, מנצלים חולשות בחוק ושל היריב – בעל הדין שמנגד? ובכן, התשובה מורכבת מאופן הפרוצדורה המגוונת של התנהלות תיק משפטי בימינו, אך זאת לא מצדיק שעורך דין יתנהל בצורה שאינה ישרה, ואמיתית בלבד (בגבול האמון שלו ללקוח, שהוא תחילה נמוכה ועולה עם הכרות הלקוח והתיק).
  4. ידעו הלקוחות, שלעיתים הדרך לסיים תיק הוא ללא התערבות של עו"ד, שמעצם התערבותם הצדדים מדמיינים להם כוח וסיכויים טובים לזכייה, אך למעשה התיק רק מדרדר לבורות ומחלוקות עמוקים יותר. ועו"ד שאינם מנסים למנוע זאת, יסבלו מזאת בעצמם: "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב - עֹבֵר מִתְעַבֵּר, עַל רִיב לֹּא לוֹ" (משלי כו').
  5. אם כן, האינטרס הכלכלי (בצע כסף), כאשר הוא עומד יחידי בתחום המשפט, הוא מבטל בכך ערכים אחרים, של תורת צדק ישרות ומוסר, וגורם להארכת והחמרת התיקים המשפטיים, שאמנם מכניסים פרנסה ועבודה לעו"ד. לכן, אבני הדרך, הערכים, העקרונות והאידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים הם:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').
  6. דברים אלו מחייבים שיתוף פעולה מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), שמא חלילה יצא מחיקינו: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').
  7. אולם, גם עם ההצהרות והפסוקים היפים והמחייבים את המאמינים והצדיקים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב ולא חד מלכתחילה, מהו הדין הצודק, וכיצד ראוי לפעול במקרה הנוכחי. הקווים המנחים שאין מקרה דומה למשנהו, יש להיכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי: "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') - הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל דִּין, כָּל בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').
  8. מלבד זאת, משרד תורני משתדל לקדם ולעודד פשרה ושלום בין הצדדים לאורך ההליך המשפטי בין הלקוח ליריבו:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), ומתאר זאת יפה הרמב"ם (משנה תורה ??)
  9. עם זאת, לא מן הנמנע, שהמשרד יפעל וייזום פעולות נוקבות כנגד הצד השני, כאשר הדבר הוא מן הראוי והצדק: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים טז'), אך גם זאת במסגרת הכללים: "מִדְּבַר שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), "וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא" (עשרת הדיברות), "וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים, ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).
  10. בנוסף, המשרד משתדל להקפיד על כללי המוסר התורניים, הטבעיים והמודרניים לפי כללי לשכת עו"ד: דיסקרטיות, רצינות, מקצועיות, שיתוך ההליך במידע המשפטי – האסטרטגיה וחלק מהטקטיקות, כבוד הדדי.
  11. המשך לנושא זה, מומלץ לעבור לדף - השוואה לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי).

 

ד.     עורך-דין דתי בירושלים

  1. משרד עורך-הדין יונתן לוי בירותי הנו משרד המיועד ופונה, בין היתר, אך בעיקר גם אל ציבור דתיחרדי, באזור ירושלים. זאת מאחר, והמשרד דוגל ופועל ברוח התורה, חותר לרצוי והראוי בין הדין הישראלי (החוק והפסיקה ברשות השופטת) לבין המשפט העברי (ערכי התורה והלכות בשו"ע מפסיקות בתי דין לממונות). להרחבה במורכבות זו במאמר באתר, לחץ כאן.
  2. אופיו של המשרד כדתי שואף לגשר ולפשר בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, ועוה"ד יפעל, ברשות ובשליחות הצדדים, בניסיון הידברות וגישור, למציאת פתרון וסיום הסכסוך, או עד למיצוי יחסים אלו בדרכי שלום ואמת. כמו כן יתכן שתיבחן האפשרות להפנות את הצדדים לבוררות בית דין תורה לממונות, כדוגמת מכון משפטי ארץ. לעיון במדריך ההליכים בבית הדין לממון, לחץ כאן, וראה עוד קישורים בדף הקישורים של האתר.
  3. אם גישת הנחמדות והשלום אינה מועילה ומקדמת את האינטרסים (המוצדקים) של הלקוח, הרי שמשרדינו יפעל בנחישות למען זכויות הלקוח, בדרכי הפעולה המשפטיים, ואף החריפים שבהם. גם זאת ברוח התורה: כֹּה אָמַר ה', עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק.." (ירמיהו כב'), צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף " (דברים טז'). אך, ולהבדיל מנוהג והמפורסמות על עו"ד, משרדינו אינו משנה וחורג מהכלל הגדול ביותר של התורה בענייני משפט (הדיבר התשיעי בעשרת הדיברות): " וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא", כך: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), ולקיים: " דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח').
  4. מערכת חוק ומשפט קיימת בכל חברה אנושית ומטרתה להסדיר את ענייני החברה והמדינה, שאילולא כן "איש את רעהו חיים בלעו". לא כן משפט התורה של ישראל, "סוף מגמתו הוא ה'אני' שלי, לעשות אותי לאדם עליון". האיסור לעשות עוול, מחנך לסלידה מעצם הרע, שאינו ראוי לאדם שנברא בצלם אלקים.

ה.    העקרונות התורניים של המשרד עו"ד במתן שירות משפטי

  1. השקפת עולם של המשרד, היא לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו", ולא לאפשר לאינטרס הכלכלי לעמוד כיחידי או כמבטל ערכים אחרים (הסגידה והרדיפה לבצע מרבה סכסוכים לבעלי הדין, אך מרבה גם פרנסה עבודה ושכר טרחה לעו"ד), כגון כאלו שצריכים להיות ראש, אבני דרך, ערכים, עקרונות ואידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').
  2. משרדינו אכן דורש מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), כי אינינו מוכנים להיות שותפים ל: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').
  3. אולם, עם ההצהרות והפסוקים המחייבים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב ולא ברור. לכן, אופן הפעולה הוא, שהמשרד נכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי, "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') - הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').
  4. מלבד זאת, המשרד משתדל לקדם ולעודד פשרה ושלום בין הצדדים לאורך ההליך המשפטי בין הלקוח ליריבו:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), עם זאת, לא מן הנמנע, שהמשרד יפעל וייזום פעולות נוקבות כנגד הצד השני, כאשר הדבר הוא מן הראוי והצדק: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים טז'), אך גם זאת במסגרת הכללים: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), "וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא" (עשרת הדיברות), "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים, ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).
  5. בנוסף, המשרד משתדל להקפיד על כללי המוסר התורניים, הטבעיים והמודרניים לפי כללי לשכת עו"ד: דיסקרטיות, רצינות, מקצועיות, שיתוך ההליך במידע המשפטי – האסטרטגיה וחלק מהטקטיקות, כבוד הדדי.

ו.       השוואה בין עקרון המשפט התורני לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי):

  1. מהם העקרונות המוסריים הייחודיים שאמורים להנחות את עורכי הדין?
  2. האם עליהם לראות את עצמם כ"שכירי חרב" של הלקוח, כמקובל בשוק, מבלי לשאול את עצמם אם הוא צודק, לדעתם?
  3. כיצד על עורכי הדין להרגיש חלק או לחלופין להיות ניטרליים כאשר שכר הטרחה המשולם להם הוא לפי אחוזים מהזכייה בתיק?
  4. האם עליהם לייצג בבית משפט כמו בזירת אגרוף או לראות עצמם כשליחים בסיוע עשיית הצדק?
  5. נעיין בחוק המנחה של עבודת עו"ד מול הלקוח:

הוראת היסוד של כללי לשכת עו"ד (סעיף 2) מחייבת את עו"ד לייצג "את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא".

כמו כן, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

מנגד, הסיפא של הסעיף מצמצם מעט את החובה ללקוח, אך זאת רק בצורה החיצונית של אופן הייצוג המשפטי ולא בתוכנו ובמהותו (אמת וצדק בטענות), באומרו כי על הייצוג של עו"ד להיות: " תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט."  

  1. תורת משה, מדגישה כי: " כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא " (דברים א'), ולכן, עו"ד המעונין לייצג את האינטרסים האישיים של לקוחו, עליו להקפיד כי " לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט ", דבר שלא מוזכר בחוק הישראלי כחובה לבית המשפט. יתר על כן, התורה מדגישה את חשיבות האמת בכלל, ובמשפט בפרט: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק " (שמות כג'), " וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא " (עשרת הדיברות), " וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ (ויקרא יט') " דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ-אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם " (זכריה ח'), ועוד.
  2. עד כאן לבעייתיות בחובה החוקית של עו"ד למול עקרונות התורה.
  3. אם כן, כדי שעו"ד הפועל בעקרונות התורה יוכל לייצג לקוח, ראוי שיודיע ללקוחו קודם לתחילת השירות המשפטי את התנגשויות אלו, ויבדוק את האמת העובדתית והטענות המבוקשות של לקוחו. סעיף 12 מרשה לעו"ד: "לפי שיקול דעתו שלא לקבל ענין לטיפולו", ואם עו"ד מטפל בתיק של לקוח, יוכל לשמור על עקרונות התורה בעזרת סעיף 14: " לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת."
  4. בעייה נוספת בחוק היא היתר מפורש לעורך הדין לעלות: "הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי." אך בעייה זו אינה חייבת להתנגש עם עקרונות התורה, כיוון שהיא מנוסחת כהיתר ולא כחובה.
  5. לסיכום, נראה שהחוק דורש (ולפחות מתיר) מעו"ד לעוות את הצדק, כדי לשמור על האינטרסים האישיים של לקוחו (ומן הסתם גם שלו), ומתיר לעו"ד לשקר (או במילים יותר עדינות – לכפור ולהכחיש) את האמת העובדתית ואת האמת המשפטית (רק בהליך אזרחי), כדי ליצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות – בחלק מהייצוג.
  6. התורה ציינה, שהאנשים שיבחרו להיות עוסקים במשפט, ראויים להיות "אַנְשֵׁי אֱמֶת-שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח').

 

 

  1. המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין מוסמך, בעל תואר שני A. במנהל ציבורי וביקורת פנים, עבד כשכיר במשרד ציבורי (ייעוץ משפטי של משרד מבקר המדינה) ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין, שימש כיועץ משפטי של חברת כח אדם, עורך הסכמים ותקנונים (לאתרי אינטרנט), יועץ בדיני מקרקעין, מספק חוות דעת בע"פ ובכתב, מרצה בקורס 'דיני תכנון ובנייה', וכותב מאמרים משפטיים במשפט עברי והצעות חוק.
  2. למשרד ניסיון ומקצועיות בטיפול, ניהול וייצוג בתיקים משפטיים אזרחיים, ייעוץ וליווי לקוחות בדרכי נעם, יחסי אנוש והסבר נהיר של הדין.
  3. משרד עורך-הדין יונתן לוי בירותי הנו משרד המיועד ופונה, בין היתר, אך בעיקר גם אל ציבור דתי, חרדי, באזור ירושלים ואיו"ש. זאת מאחר והמשרד דוגל ופועל ברוח התורה, חותר לרצוי והראוי בין הדין הישראלי (החוק והפסיקה ברשות השופטת) לבין המשפט העברי (ערכי התורה ודיניה).

 

  1. באופיו של המשרד הירא שמיים, השאיפה לנסות לגשר ולפשר בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, כך שעוה"ד יפעל, כמובן ברשות ובשליחות הצדדים, בניסיון הידברות וגישור, למציאת פתרון וסיום הסכסוך, או עד למיצוי יחסים אלו בדרכי שלום ואמת, אשר גם חוסך הוצאות ומשאבים יקרים (עלויות שכ"ט עו"ד לניהול משפט, זמן, מסכת נפשית, אגרות, מומחים ועדים). כמו כן, יתכן שתיבחן האפשרות להפנות את הצדדים לבוררות בית דין תורה לממונות, כדוגמת מכון משפטי ארץ. לעיון במדריך ההליכים בבית הדין לממון, לחץ כאן.
  2. מאידך, אם גישת הנחמדות והשלום אינה מועילה ומקדמת את האינטרסים (המוצדקים) של הלקוח, או במקרים שאינה רלוונטית או נכונה (טקטית/אסטרטגית), הרי שמשרדינו ימליץ ויפעל בנחישות למען זכויות הלקוח, בדרכי הפעולה המשפטיים הנחוצים עד האפשריים, כולל החריפים שבהם. גם זאת ברוח התורה: "כֹּה אָמַר ה', עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק." (ירמיהו כב'), "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף(דברים טז'). אך, ולהבדיל מהמפורסמות על עו"ד (שלעיתים אכן כנוהג מקובל), משרדינו אינו משנה וחורג מהכלל הגדול ביותר של התורה בענייני משפט (הדיבר התשיעי בעשרת הדיברות): "וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא", ומשתדל: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), ולקיים: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'). "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'), ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).
  3. המשרד מעניק ייעוץ ראשוני תוך אפיון רצונות הלקוח לפי דרישותיו ותביעותיו, עובר אל העמקה בעובדות בשטח ובנסיבות האישיות: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'), ממשיך בבחינת המטרייה המשפטית והדין הראוי, עד להצגת מכלול אפשרויות הפעולה (הסיכויים והסיכונים), והמלצה על אחת מהן (או על חלקן). כל זאת, תוך שיתוף פעולה עם הלקוח ברצונותיו ותכנון המהלכים. לאחר מכן, בשלב תחילת וטיפול בתיק, המשרד פועל במקצועיות ומתווה את טקטיקות הפעולה, לצד דיווח ועדכון שוטף ללקוח (ואישוריו לפי הצורך): "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק;  וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא').

ז.      השקפת עולם של המשרד:

  1. לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו", ולא לאפשר לאינטרס הכלכלי לעמוד כיחידי או כמבטל ערכים אחרים (הסגידה והרדיפה לבצע מרבה סכסוכים לבעלי הדין, אך מרבה גם פרנסה עבודה ושכר טרחה לעו"ד – על חשבון הצדדים, או לפחות על חשבון המפסיד), שצריכים להוות את אבני דרך, העקרונות והאידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').
  2. על כן, משרדינו אכן דורש מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), כדי לא להיות שותף ל: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').
  3. אולם, עם ההצהרות והפסוקים המחייבים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב אפור ולא ברור: מהי האמת, מי צודק ואיזה פתרון ראוי בנסיבות העניין. לכן, אופן הפעולה הוא, שהמשרד נכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי; "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') – שכן הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').

 

  1. בנוסף, המשרד משתדל להקפיד על כללי המוסר התורניים, הטבעיים והמודרניים לפי כללי לשכת עו"ד: דיסקרטיות, רצינות, מקצועיות, שיתוף ההליך במידע המשפטי – האסטרטגיה וחלק מהטקטיקות, כבוד הדדי.

 

[1] כך למשל בקולנוע, ראו: רון פוגל, צדק צדק ירדוף, איך השתנתה דמותו של הפרקליט בקולנוע ההוליוודי לאורך עשרות שנים.

[2] להרחבה ראו: נטע זר, מה בין עריכת-דין, צדק חברתי ולימודי משפטים?.

[3] לסקירת פירושים שונים לאמרה זו, ראו: מכון התורה והארץ, עריכת דין ברוח ההלכה.

כניסות: 7769
קטגוריה: יחודיות המשרד עידכון אחרון ב-חמישי, 03 דצמבר 2020 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.