הכנת בעל-הדין (הלקוח) ועדיו לדיון בבית משפט

ראוי שבעל הדין המיוצג על ידי עוה"ד, ילמד את הטענות ויכיר את אופי הדיון, במיוחד אם זה דיון הוכחות (עליו ראו הדרכה בדף נפרד באתר), ויתואם להתנהלות משותפת במהלכו.

תחילה, היות ולרוב הלקוח הוא בעל דין ש"חי" את רוב העובדות והיחסים בינו לבין בעל הדין שכנגד, הרי שעליו להיות מוכן למסור פרטים לשאלות שעוה"ד ישאל אותו (ובמקרים חריגים ישירות מהשופט), או לומר את דברו כרצונו ישירות בדיון.

כך גם על הלקוח להיות קשוב לדיון המתפתח במשפט, שכן לעיתים עולים הצעות לפשרה, ותמיד המילה האחרונה וההחלטות המהותיות הן של הלקוח (בליווי ויעוץ עוה"ד). עם זאת, ראוי כי עוה"ד יסביר את השלכות הפשרה ללקוח בארבע עיניים.

אם ביכולתו, יעזור לעו"ד במהלך הייצוג בבית המשפט, כגון: בדיקה שכל הטענות נאמרו (כל עוד הן רלוונטיות), הצעות לטענות מתפתחות במהלך הדיון בתקשורת של כתיבה או הקשבה ושיח נמוך ביניהם, שינוי או הוספת פרטים וטענות שונות שנזכרים מאוחר או כתגובות לעולה מהדיון.

 

א.    אופן עדות נכונה של עד בחקירתו:

  1. חשוב כמה שניות לפני כל מענה (גם אם יש לך תשובה ניצחת על קצה הלשון). ערוך את התשובה המלאה בראש, ואז אמור אותה לאט (גם שהקלדנית תספיק להקליד לפרוטוקול) במסודר ובתמציתיות. כך תוכל להכניס בתשובה את כל הנקודות הרלוונטיות לשאלה.
  2. אם עוה"ד שכנגד יקטע אותך בטרם השלמת תשובתך – בקש מהשופט לתת לך להשלים את התשובה.
  3. אם סיימת את התשובה, חשוב אם כדאי להשלים עוד מידע מעניין קרוב או על כל התיק.
  4. דע את התצהיר שלך היטב (מותר ומומלץ לעלות איתו לדוכן העדים, מה גם חלק מהשאלות מתייחסות לסעיפי התצהיר). כדאי למסור עדות שקרובה לתצהיר מאשר סיפורים אחרים ש"ירימו גבה" מדוע יש שוני ביניהם (והדבר עלול להוות שינוי גרסה או בעיה באמינות).
  5. רוב פסה"ד נכתבים כמה חודשים לאחר העדות. מה שנכתב בפרוטוקול – הוא שנשאר מול השופט, ופחות הזיכרון של אופן הביטוי (הצגות ודרמות רגשיות). עם זאת, יש חשיבות רבה לאמינות של העד – יש להסתכל לעו"ד שחוקר ו/או לשופט, ולא לעוה"ד שמייצג אותך (שמא יחשדו שהוא מראה לך בעיניים כיצד לענות).

 

ב.    הנחיות הכנה לדיון של בעל דין:

  1. קריאת כל החומר בתיק (כולל כל כתבי בי-דין, התכתבויות, נספחים, פסיקה) מספר פעמים, ולאט.
  2. הדגשה בטוש של קטעים חשובים לציון בע"פ במהלך הדיון, וסיכום דברים אלו בדף נפרד (שיובא לדיון וישמש דף עיקרי ונגיש לטענת הטענות). בהמשך אלו ישולבו עם ההכנה של עוה"ד.
  3. בניית פלוגתאות והסכמות (הצגת המחלוקות שנשארו לבירור).
  4. בניית עץ שאלות ותשובות מתפתחות לפי כל צורת תשובה אפשרית.
  5. רשימת קושיות וחולשות של היריב (הצד השני). הצלבת סתירות שהיו או שצפויות.
  6. אימון רטורי בע"פ של הטענות של כל אלו.
  7. סידור כל החומר בקלסר עיקרי, עם מחיצות ודגלונים. אם יש עוד ניירת משנית (אוביטר), יש להניחה בקלסר/תיק נוסף-נפרד.

ג.     הכנה משותפת של בעל דין עם עוה"ד:

  1. הצגת הטענות של בעל הדין בע"פ מול עוה"ד (תרגול ניסוח פרונטאלי).
  2. ביצוע סימולציית דיון ושאלות לפי האפשרויות השונות (עץ השו"ת).
  3. בדיקת הבנת מושגים משפטיים בתחום.

ד.     תפקוד בעל דין במהלך הייצוג של עוה"ד:

  1. בכניסה לאולם - התמקמות בצד המתאים של האולם דיונים: תובע צד שמאל, נתבע צד ימין.
  2. לעמוד כאשר השופט נכנס או כאשר מדברים אליו.
  3. בדיקה שהטיעונים המהותיים נרשמים בפרוטוקול (הקלדנית לא תמיד רושמת, וגם שכן, לעיתים מקצרת).
  4. להיות קשוב ומוכן במהלך הדיון לשלוף כתבי בי-דין, נספחים וראיות מתוך הקלסרים והשמרדפיות/ניילוניות הרלוונטיים, במיוחד כאשר עוה"ד יבקש זאת מהלקוח.

הכנת עדים לעדות בבית המשפט

תחילה יודגש, כי דרכו של משרד תורני זה, ואף הדברים מנוגדים לחוק, והמשרד אינו מנחה או קובע לעדים מה לומר בעדות, אבל הוא מסייע להם כיצד לומר ולנסח את הדברים בעדות (כל עוד שהם אמת וצדק).

תחילה על העד ללמוד את התיק בכלל וטענותיו בפרט, בהתאם להוראות שלעיל, ולהציג את עדותו בפני עוה"ד.

על העד ללמוד את מהם 'שאלות פתוחות' ו'שאלות מדריכות', ומה ההבדלים ביניהם.

כדי להיות מוכנים לשאלות סגורות, יש לתת תשובות חכמות בתחילת המשפט, כיוון שייתכן והוא ייקטע בהתחלה (כמו: לא לענות "נכון/לא נכון", אלא "לרוב").

להלן הנחיות הכנה לדיון של עד:

1.      בקשה מבית המשפט (לטופס לחץ כאן), לפי סימן ה': הזמנת עדים סעיף 178. (א) הזמנה לעדים [194] תק' תשנ"ז-1996:  

178. (א)   נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים; ההזמנה תפרש את הזמן ואת המקום שבהם נדרש המוזמן להתייצב ולשם מה הוא נדרש; ואם נדרש להציג מסמך יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר ויפורש בה שהמוזמן רשאי להביא לידי הצגת המסמך בלי שיבוא להציגו בעצמו. ההזמנה תומצא באחת הדרכים האמורות בתקנה 475.

2.      ההוראות לעיל של בעל דין.

3.      כמות וסוג המידע בתשובות בחקירה: אי הוספת מידע שלא נשאל, הבנת הבעייתיות של עדות כבושה, והיזהרות ממנה.

4.      אימון רטורי בע"פ של הטענות  של כל אלו.

5.      הכרת חומר הראיות, הקשבה לשופט ולדיון, לא להתרגש מטקטיקות הלחצה והסחה, להיות מוכן לתסריט חקירה משוערת, אך לא להיות צמוד לה.

6.      זכות התנגדות בשינוי חזית של החקירה והדיון.


חקירת עוה"ד שכנגד את העד של הצד השני בחקירה נגדית (עד מטעם צד הלקוח):

1.      לרוב לא מתקיים בבית משפט אזרחי חקירה ראשית, כיוון שמסתמכים על התצהיר עדות ראשית.

1.      החקירה הנגדית נערכת על ידי בעל הדין (ואם יש לו לטיגטור – עו"ד מייצג – אז כנראה בעיקר הוא) אשר לא זימן את העד (יכול להיות עד של הלקוח או של הצד שכנגד).

2.      מתחילים בחקירת העדים של התובע, בבעלי הדין עצמם, לאחרים העדים של התובע, ואז לצד שכנגד – הנתבע ועדיו.

3.      החקירה הנגדית נערכת על ידי בעל הדין (ואם יש לו לטיגטור – עו"ד מייצג – אז כנראה בעיקר הוא) אשר לא זימן את העד מטעמו.

4.      בחקירה נגדית שואלים את העד שאלות מנחות – מכוונות - מדריכות, על מנת להוביל לסתירות וטעויות והוכחות שהעד לא אמין או הסיפור שונה ממה שהוא תחילה הציג או שסיפורו מעלה קשיים (המטרה להוכיח שהעד לא דובר אמת, או אומר דברים אשר אין להם אחיזה במציאות). החקירה אינה מתייחסת רק לסיפור שסופר בחקירה הראשית.

5.      סגנון החקירה הנגדית, אם בצורה ידידותית או אגרסיבית, נקבע בעיקר סוג העד. והתנהלותו.

כללים נוספים: דע מה אתה רוצה להשיג בחקירה, נסח את השאלות במילים פשוטות ובקצרה, הצג שאלות מנחות (האם נכון או לא נכון), היזהר משאלה שאינך יודע את התשובה עליה, הקשב לתשובת העד ולשפת הגוף שלו, הימנע מויכוח עם העד, אל תרשה לעד לחזור על העדות הראשית שלו, אל תיתן לעד להסביר את תשובותיו (אם זה מוציא את כוונת שאלותיך), שמור מה שלא רלוונטי לסיכומים.

רצוי שאלות קצרות, שאלות מורכבות כדאי לענות במשפט תמציתי, שאלות קצרות סגורות יש לענות כן או לא ואז לנסות להרחיב.

חקירת עוה"ד את העד בחקירה חוזרת:

1.      לאחר החקירה הנגדית, עוה"ד שהגיש את התצהירים (או שגם חקר תחילה חקירה ראשית), יחקור חקירה חוזרת, שעניינה לנסות לתקן את הטענות שנהפכו והתחזקו ע"י הצד השני בלבד (רק מה שעלה בחקירה הנגדית, ללא שאלות מדריכות, אך עם הדגשה על הדיוק של המחלוקת שעלתה בחקריה הנגדית).

 

מישור חשוב של הכנה לעדות הוא ההכנה הנפשית, ראו בהרחבה כאן.

הדין בישראל מתיר הכנת עד לעדותו, ראו בהרחבה 'הנחיית פרקליט המדינה מספר 7.31 - ראיון עד', אך נאסרת בהפסקות הדיון.

כניסות: 26251
קטגוריה: ייצוג בבית משפט עידכון אחרון ב-שלישי, 19 מרס 2019 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 052-8081155
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.