עורך דין לתביעה בעקבות תאונת דרכים

על פי רוב, פיצוי שישיג עו"ד תאונת דרכים בעבור נזקי גוף שנגרמו במהלך תאונות דרכים לפצוע-נפגע, יהיה גבוה לעין ערוך, מאשר אותו פצוע-נפגע ינסה להשיג בעצמו, או בעזרת גורמים בלתי מקצועיים. זאת, זולת הטרטור וחוסר שלווה וביטחון במהלך ההתקשרות עם הגורמים הרלוונטיים. מכאן, שהדרך הנכונה להשיג את הפיצוי המלא בתביעה שכזו, היא להיעזר בשירותי עורך דין שמומחה לתאונות דרכים: בעל  ידע, מיומנות וניסיון, לתחום המורכב בעבודה מול חברות הביטוח, ובמידה והתאונה נגרמה במהלך עבודה (לפי המבחנים בדין), גם מול הביטוח הלאומי.

לייעוץ ראשוני (בחינם) עם עו"ד שמתמחה בתאונות דרכים, התקשר: 0524853123

זהות הנפגעים ואחריותם לתאונה:

כל אדם שנפגע בתאונה זכאי לקבל פיצויים על הכאב והסבל וראשי נזק נוספים (שמפורטים בהמשך). האשמה או הגורם לתאונה אינם רלוונטיים בתביעת פלת"ד, מאחר וקיים כאן ביטוח מלא וגורף, ללא תלות ונשיאה באחריות. אפילו כאשר אדם לא יודע את מי לתבוע, למשל אם היה קורבן לתאונת 'פגע וברח', הוא יוכל לקבל פיצויים מטעם 'קרנית' - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

בין האנשים הנפגעים בתאונות הדרכים והמוכרים עפ"י חוק הפלת"ד הם: נוסעים, נהגים או הולכי רגל. לרוב הנזק הנגרם הינו גופני, אך גם נזק נפשי מוכר לפיצוי על פי החוק. במקרה של נפגע שהינו קטין, הוריו יכולים להגיש את התביעה כאפוטרופסיו הטבעיים, ובהתאמה, במקרה שחלילה נפתר האדם בתאונה, ניתן להגיש את התביעה באמצעות יורשיו ו/או התלויים בו.

מהו התשלום שכר טרחה לעו"ד עבור של טיפול בתביעת תאונת דרכים?

מאחר ולצערנו ישנם הרבה תאונות דרכים, וכפועל יוצא גם הרבה תביעות, לצד חוסר כספי של הנפגעים-פצועים לשלם מראש הוצאות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, העלויות הכרוכות בהעסקת עורך דין יהיו על חשבון חברת הביטוח (גם את התובע אשם בתאונה), ושכר טרחת עורך דין מוסדר בחוק: כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז - 1977

מהות הפיצוי שמגיע לנפגע תאונת דרכים:

במידה והאירוע שהתרחש נמצא ונכלל בחוק כתאונת דרכים, מתחילים לבדוק ולתבוע עבור הנזקים הגופניים ונפשיים, בתוספת להחזר על תרופות והוצאות כספיות לטיפולים, ובהרחבה:

ראשי הנזק בתביעת פלת"ד:

$1·      כאב וסבל: פיצוי בגין נזק שנקבע על פי מכפלת שיעור הנכות הנקבעת בסכום התקרה, בקריטריונים המבוססים על מידת פגיעתו. מוכר גם כנזק לא ממוני ובשפת העם "עוגמת  נפש". הפיצוי מחושב בהתאם לנוסחה מתמטית לפי שיעור הנכות הרפואית הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז. הסכום המכסימלי לפיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון ("כאב וסבל"), מתעדכן במדד מדי חודש.

$1·      פגיעה בכושר ההשתכרות והפסדי שכר: לפי שכרו של הנפגע קודם התאונה, בהתאם לגיל הנפגע ועל יכולתו לתפקד. לשים דגש על הפגיעה ביכולת התפקודית של הנפגע !! הפסדי שכר מחושבים בדרך כלל לפי תקופת אי הכושר, שיעור הנכות הזמנית ולאחר מכן הצמיתה שנותרה לנפגע והשלכות הנכות והפגיעה על יכולת תפקודו של הנפגע בעבודה. החישוב נעשה על ידי מכפלת אחוזי הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית של הנפגע כפול מספר החודשים שנותרו לנפגע עד גיל הפרישה המתאים בכפוף להיוון מתאים. קיימות גם דרכי חישוב נוספות. חוק הפלת"ד מגביל את גובה ההכנסה החודשית הנלקחת בחשבון כבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות. התקרה היא שילוש השכר הממוצע במשק או בביטוח הלאומי, לפי הגבוה. במקרים חריגים ביותר, בהם קשה לאמוד את תפקודו בעתיד של הנפגע ומשך חייו, יש לבית המשפט סמכות לפסוק שהפיצויים ישולמו בתשלומים עיתיים. בפגיעות קשות, דרך תשלום זו, בדרך כלל, רצויה יותר לחברות הביטוח והן חותרות לכך. על פי הלכת השנים האבודות, שחודשה בעליון, אדם שחייו קוצרו כתוצאה מתאונת דרכים, הוא או יורשיו, זכאים לפיצויים עבור אובדן היכולת להשתכר בשנים בהן קוצרו חייו.

$1·      עזרת צד ג' (שלישי): פיתוי לנפגע שמתקשה לבצע פעולות שגרתיות-יומיומיות (הלבשה, רחצה, אכילה, הליכה, ניקיון, בישול, קניות וכדומה).

$1·      אובדן זכויות סוציאליות.

$1·      נזק מיוחד - נזק כללי: עיקר שההבדל בין השניים הוא שנזק מיוחד עניינו בפיצוי שיש לפסוק לניזוק מיום התאונה ועד ליום מתן פס"ד (נזקים שהוצאו בפועל), והנזק הכללי הוא פיצוי מיום מתן פסק הדין והלאה (לעתיד).

$1·      אובדן השתכרות בעבר ואובדן כושר השתכרות לעתיד.

$1·      הוצאות רפואיות: על פי חוק הבריאות, כל תושב ישראל, שנפגע בתאונה, זכאי לקבל טיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים חינם מקופת החולים בה הוא חבר. עבור אלה, הנפגע אינו זכאי לקבל פיצויים ממבטח הרכב. שונה המצב לגבי טיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אשר הנפגע אינו זכאי לקבל מקופת החולים, למשל משום שאין הם בסל הבריאות. עבור אלה, כולל השתתפות עצמית במה שהקופה מכסה, זכאי הנפגע לפיצויים מבטח הרכב. הנפגע זכאי גם לקבל מהמבטח פיצויים למימון טפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים פרטיים, כאשר רמתם של אלה כשהם מסופקים על ידי קופות החולים, אינה מניחה את הדעת. המבטח הוא זה שחייב להוכיח כי את הטיפולים, העזרים, התרופות והאשפוזים הדרושים לנפגע ניתן לקבל מקופת החולים ברמה המניחה את הדעת. במקרים מסוימים, כדי למנוע נפילה בין הכיסאות, יש לשקול את צירוף קופת החולים כצד לדיון בבית המשפט.

$1·      הוצאות נסיעה/ניידות:הנפגע זכאי לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה, לרבות עלות התאמת רכב לנכות, שימוש בתחבורה ציבורית וכיוצ"ב הוצאות נחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.

$1·      הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד: הנפגע זכאי גם לפיצויים, שיעזרו לו להמשיך ולתפקד באופן אישי ובסביבתו כמקודם. הכוונה להחזר הוצאות עבור עזרה בעבודות משק הבית, ניקיון, בישול, קניות, ליווי, הלבשה, רחיצה, האכלה וכיוצ"ב, הכול בהתאם למצבו התפקודי של הנפגע בעקבות התאונה.

$1·      הוצאות להתאמת דיור: לרבות בגין עזרים, מעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ"ב הוצאות אשר יוכחו להנחת דעת בית משפט כנחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.

$1·      תשלומי ביניים עד לסיום המשפט (תשלום תכוף): משפט הפיצויים עלול להמשך זמן רב. לכן, חוק הפלת"ד נתן לבית המשפט סמכות מיוחדת לפסוק לנפגע תאונת דרכים לאלתר סכומים לכיסוי הוצאות המחייה שלו, כאשר מצבו הרפואי אינו מאפשר לו את מימונם. הסכום יקוזז מסכום הפיצוי שייפסק לנפגע בתום ההליך השיפוטי.

$1·      הוצאות המשפט:הוצאות שהוצאו בפועל לניהול ההליך המשפטי, צילומים, נסיעות לבית המשפט שכר עדים, וכיוצא באלה, לרבות אגרת הגשת התביעה ושכר טרחת עורך הדין.

המסמכים אותם יש למסור לעורך הדין המטפל לצורך טיפול בתביעה

$1·      ראיות: ככל שיש יותר – יותר טוב. תמונות, עדויות, דו"ח שמאי וכדומה.

$1·      התיעוד הרפואי.

$1·      קבלות לכל ראשי הנזק המפורטים לעיל.

$1·      אישור משטרה.

$1·      העתק תעודת ביטוח חובה של הרכב, רישיון הרכב ורישיון הנהיגה של הנהג.

$1·      תלושי שכר.

לייעוץ ראשוני (בחינם) עם עו"ד שמתמחה בתאונות דרכים, התקשר: 0524853123

הסבר נרחב והנחיות מקצועיות על הליך תביעת פלת"ד:3

1.                                                                               הצלחה בתביעה תלויה בניהול נכון של התיק:4

2.                           תיאום ציפיות:4

3.1.                                  החזקה הממעטת:4

5.                            הגשת תביעה:6

6.                              מהלך התביעה:7

6.1.                                  חוקרים - כללי חקירה:7

6.2.                                            גילוי מסמכים - טענת חיסיון:7

7.                             מומחים רפואיים:7

7.1.                                                                                                    מה עדיף – ועדה רפואית או מומחה מטעם בית המשפט?:8

8.                         סיום ההליך:8

8.1.                    מו"מ לפשרה:8

8.2.               כתבי8

8.3.          סיכומים. 8

9.                             פסיקה רלוונטית:8

הסבר נרחב והנחיות מקצועיות על הליך תביעת פלת"ד:

$11.    הצלחה בתביעה תלויה בניהול נכון של התיק:שליטה מלאה בפרטים ובעובדות התיק, לרבות הכיסוי הביטוחי והמצב הרפואי. מומלץ תחילה לברר קיום כיסוי ביטוחי.שליטה בהוראות הדין (בין היתר חוק פלת"ד (לרבות תקנות), פק' ביטוח רכב מנועי, חוק חוזה ביטוח, תקנות התעבורה, פק' הנזיקין, חוק ביטוח לאומי ותקנות הביטוח הלאומי, חוק השיקום (נכים), חוק נפגעי פעולות איבה, חוק הטבת נזקי גוף ופסיקה.מומלץ תמיד להיוועץ עם רופא מומחה (בתחום אחד לפחות) וכן לגלות ידע ובקיאות בתקנות המל"ל.שליטה בדיני הראיות.שליטה בסדרי הדין (בעיקר סדר הדין האזרחי).

$12.    תיאום ציפיות: יוסבר ללקוח סיכוייו האמיתיים (לטוב או לרע). אין התחייבות ללוחות זמנים ובוודאי שלא לסכומים וזאת בין היתר מכיוון שכללי המשחק נקבעים על פי חוות דעת. נשתדל כבר במהלך הפגישה הראשונה לבדוק קיומו של כיסוי ביטוחי תקף ובמידה שכן, נחתים את הלקוח על כתבי וס"ר, תצהיר בריאות, תצהיר נסיבות, יפוי כח וכמובן הסכם שכר טרחה. יוסבר בסקירה קצרה על אופן ניהול ההליך, כולל הסבר על מה כן לעשות ומה לא לעשות, ודגש להיות ממוקדים במטרה ומה נידרש לעשות על מנת להגיע אליה. איסוף ותיעוד: מה שנדרש:אישור משטרה, תעודת ביטוח, רישיון רכב ורישיון נהיגה (במקביל רצוי לפנות למשרד הרישוי על מנת לקבל אישור רשמי על תוקף רישיון הנהיגה). מה שמצוי: לדרוש מהנפגע להיבדק ולאסוף את כל התיעוד הרפואי הקיים בגין התאונה וקבלות ומסמכים בגין הוצאות. להמליץ להמשיך לקבל טיפולים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה. כמו כן יש לפעול לקבל את תיק המשטרה ולקרוא את הממצאים והעדויות ביחס לתאונה וזאת על מנת להכיר את העובדות. מה שרצוי: תצהיר נסיבות- להחתים בהקדם ובסמוך למועד התאונה את הנפגע וכל עד רלוונטי על תצהיר נסיבות. מומלץ תמיד להיוועץ עם מומחה רפואי אשר יעריך את הפגיעות בגין התאונה ויתן אינדיקציה לגבי התיק!  להימנע משיתוף פעולהעם חוקרים-  להסביר במפורש לנפגע להודיע לחוקר, כי הוא מיוצג על ידי עורך דין.

$13.    בדיקה - האם מדובר בתאונת דרכים?: ראשית, נבחן האם חלות החזקות הממעטות, אשר ישללו את תחולת החוק. שנית, יש לבחון האם מתקיימות החזקות המרבות, המחילות את החוק. שלישית, יש לבחון את תחולת ההגדרה הבסיסית בדגש על קשר סיבתי ושימוש. היחס בין החזקות המרבות לחזקה הממעטת: רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט – כאשר מתקיימים יסודות החזקה המרבה שבהגדרה הבסיסית, רואים את המקרה כתאונת דרכים, אף אם אינו נופל להגדרת "שימוש ברכב מנועי" (או ליסוד ה"שימוש למטרות תחבורה" שבהגדרה הבסיסית). טעינה ופריקה: שלילה מפורשת של תחולת החוק מצויה בהגדרת שימוש ברכב מנועי: "ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד". לעומת זאת, הריבוי בהגדרת תאונת דרכים גובר (למשל: מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב בעת טעינה/פריקה ייחשב כתאונת דרכים (פס"ד אוסם)).

$13.1.החזקה הממעטת: במסגרת תיקון מס' (8), נחקק בשנת 1990: מתייחס ל- "מעשה שנעשה במתכוון" – דוגמת דריסה מכוונת, וזאת רק אם הנזק נגרם ע"י המעשה עצמו ולא ע"י השפעתו על המעשה על השימוש ברכב המנועי. הדוגמה הקלאסית: מקרה בו אדם זרק אבן על רכב והאבן פגעה בראש הנהג, אז אין מדובר בתאונת דרכים אך אם האבן גורמת לנהג לסטות מן הדרך ולהתהפך זו ת"ד (בכל מקרה, יש לבדוק את היסוד הנפשי ולכך שהיתה כוונה ספציפית לגרימת נזק). חשוב לדעת: החזקה החלוטה הממעטת גוברת הן על ההגדרה הבסיסית והן על החזקות החלוטות המרבות, משמע שאם מדובר בתאונה מכוונת אין מדובר בתאונת דרכים.

$13.2.הוראות הדין- חוק פלת"ד: ההגדרה הבסיסית (סעיף (1) לחוק): "תאונת דרכים":  מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; את ההגדרה ל- שימוש ו-רכב מנועי ניתן למצוא בחוק ובפסיקה ( ר' בין היתר  פסקי הדין בעניין "חסן נביל", יצחק אדרי, פטאפטה ו- "חמאדה"). חזקות מרבות: התלקחות או התפוצצות הרכב, אף אם היא ארעה ע"י גורם שמחוץ לרכב –פס"ד שולמן (חיסול) ו- לסרי (התלקחות בלון גז). פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו – גם רכב חונה יכול להיות מעורב בתאונת דרכים וזאת כאשר מכונית חונה במקום אסור ומהווה סיכון תעבורתי. מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכאני של הרכב (ובלבד שבעת השימוש לא שינה הרכב את יעודו המקורי) – שכיח במקרים של רכבי עבודה דוגמת עגורן, משאבת בטון, מלגזה. החזקות החלוטות המרבות גוברות על ההגדרה הבסיסית.

$14.    את מי תובעים?:  הכלל הבסיסי של החוק (למקרה בו הכיסוי הביטוחי תקף) : קיימת אחריות מוחלטת, למעט במקרה של שלילת זכאות (יפורט בהמשך). במקרה בו המבטח דוחה את הכיסוי הביטוחי, לא להסס ולבדוק אם אכן הדחייה מוצדקת. נהג ברכב: את מבטח הרכב בו נהג בעת שנפגע. אין רלוונטיות לשאלת "האשם" בתאונה. נוסע ברכב: את מבטח הרכב בו נסע בעת שנפגע. אין רלוונטיות לשאלת "האשם" בתאונה. הולך רגל: את מבטח הרכב שפגע בהולך הרגל. לפי הוראות החוק, אין צורך בהתקיים מגע פיזי בין הרכב להולך הרגל אשר נפגע. כך לדוגמא, מקרה בו אדם נפגע כתוצאה מכך שנבהל מהתקרבות רכב אליו הוגדר כ-"תאונת דרכים". חשוב לזכור: תמיד לצרף את פרטי המבוטח (ע"א 489/79 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה צאיג ז"ל) (חריג: בקשה לתשלום תכוף). תאונה מעורבת: הולך רגל שנפגע ממספר רכבים, רשאי לתבוע את חברת הביטוח של אחד הרכבים, או של כל הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, לפי שיקול דעתו. תביעות מיטיבים (בני משפחה ומעסיק). ביטוח חיים/ פקודת הנזיקין. נקודת המחלוקת: עשיית "שימוש מוכר" ברכב. יש לבדוק היטב את נסיבות התאונה ולברר האם הנפגע, נפגע במהלך אחד השימושים המוכרים על פי הוראות החוק והדין). במידה ואחד מהרכבים המעורבים בתאונה לא היה מבוטח, ניתן לפנות לאחד מהרכבים המעורבים אשר כן היה מבוטח. בהיעדר ביטוח לכל הרכבים, יש מקום לשקול לפנות  ל- "קרנית".

$14.1.עיקרון ייחוד העילה: עיקרון ייחוד העילה, מפורט בסעיף 8 בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, (להלן: "פלת"ד") עיקרון ייחוד העילה קובע באופן כללי, כי מי שנפגע בתאונת דרכים יהיה רשאי להגיש תביעה בגין נזקיו רק נגד מבטחת הרכב בפוליסת ביטוח חובה (או קרנית) ולא יוכל להגיש תביעה עקב התאונה על בסיס פקודת הנזיקין, למעט במקרים בהם יתברר שאין מדובר במקרה של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק (ר' סעיף 8 (ג). בע"א 8535/01 גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, "צומצם מעט" העקרון ונתן פתח לתביעות רשלנות רפואית במקרים חריגים ורק לאחר שהליך הפלת"ד הסתיים.  

$14.2.ביטוח לאומי: במקרה בו תאונת דרכים הוכרה גם כתאונת עבודה וזאת בין היתר מכיוון שארעה במהלך העבודה או בדרכו של העובד לעבודה או ממנה, זכאי הנפגע לקבל גמלאות מהביטוח הלאומי, לרבות דמ"פ. חובה לפנות למל"ל ואיחור בפניה עלול לפגוע בזכויות הנפגע. הנפגע זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר תקבע לו דרגת נכות. קיימות דעות חלוקות בדבר עמידה בפני ועדה רפואית מטעם המל"ל או מומחה מטעם בית המשפט - טיפ: שליטה והיכרות עם המל"ל. נפגעים שנפגעו לא בדרכם לעבודה או ממנה – יכולים לתבוע תביעת נכות כללית ע"פ חוק הביטוח הלאומי. ניתן גם לקבל גמלת ניידות, במקרים בהם נפגעה יכולת הניידות של הנפגע (דוגמת פגיעה בגפיים). סתירת קביעת מל"ל וניכוי תגמולים: קביעת ועדת המל"ל מהווה קביעה על פי דין וזאת בהתאם להוראות סעיף 6 (ב) לחוק. צד אשר רוצה לחלוק על קביעת ועדת מל"ל, יוכל לעשות זאת רק באמצעות הגשת בקשה להביא ראיות לסתור את קבעית המל"ל (תתקבל כאמור במקרים חריגים). נתבע בתביעת נזיקין זכאי לנכות מדמי הפיצויים את סך הגמלאות ששולמו ועתידות להיות משולמות ע"י חוק הביטוח הלאומי. המחוקק מקנה לביטוח הלאומי זכות תביעה ישירה כנגד המזיק כנגד גמלאות שהוא צריך לשלם לנפגע. בתביעות שיבוב - המל"ל לא יכול לחזור למעביד בתביעת שיבוב כי המעביד מבוטח אצלו, אבל המעביד יכול לנכות מהסכומים שהוא משלם כפיצוי לעובד הנפגע.

$14.3.חוקי השיקום: אם נפגע הוא חייל/שוטר/סוהר/איש כוחות הבטחון: אם נפגע במהלך שירות צבאי ונסע ברכב צבאי הוא מוגבל בתביעה שלו בנזיקין, והוא חייב לתבוע לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). במידה והנפגע נפטר חלילה, בני המשפחה שלו יכולים לתבוע לפי חוק משפחות חיילים שנפגעו במערכה. במקרה בו הנפגע הועסק באחד מהעיסוקים הנ"ל, והוא נפגע כאשר נסע ברכב אזרחי לצבא, יכול לתבוע לפי חוק הפלת"ד. הנפגע חייב לבחור – לגבות כסף או מהנתבע האחר או לפי חוקי השיקום. כאן אין זכות לקבל כסף משניהם – עליו לבחור את מי לתבוע. חיילים בשירות סדיר שנפגעו בחופשה בבית – זכאים לתגמולים לפי חוקי השיקום למרות שהפגיעה לא התרחשה כתוצאה מהשירות. למשרד הבטחון יש זכות שיבוב כנגד המזיק שגרם לנזק שאותו החייל לא תבע. עובדי מדינה מקבלים כספים מכח פנסיה מאוצר המדינה – נלקחת בחשבון בחישוב הפיצויים.

$14.4.חוק נפגעי פעולות איבה: נפגעי פעולות איבה אינם יכולים לתבוע לפי הפלת"ד. ס' 1 לחוק הפלת"ד מגדיר "נפגע" כ"אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970". מעמדם מזכיר מעמד חיילים שנפגעים ברכב צבאי, אולם הם לא בדיוק באותו מעמד.

$15.    הגשת תביעה:

$15.1.התאמה בין הנפגע לבין הפגיעה. הקריטריונים החשובים:גיל, עיסוק, שכר (לזכור את כלל השילוש) מהות הפגיעה, השלכות הפגיעה על יכולותיו של הנפגע, לרבות יכולותיו התעסוקתיות. פסיקה רלוונטית עיקרית:אטינגר לעניין השנים האבודות ובסיס השכר של צעירים, פינץ', רים אבו חנא וסרגיי דוידנקו.

$15.2.פורום בית המשפט  אליו רצוי להגיש את התביעה: בתביעה לפיצויים עבור נזקי גוף, גובה הפיצויים נקבע בעיקרו על בסיס חוות דעת מומחים רפואיים. בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להבדיל מתביעות נזיקין אחרות, הנפגע אינו רשאי להביא חוות דעת של מומחים מטעמו. לחוות דעת המומחה, השפעה מכרעת על גובה הפיצויים. חשוב לדעת מראש את זהות המומחים הידועים, כדי להתנגד במועד למינוי מומחה בעל גישה כזו. מומלץ שהנפגע יתייעץ עם מומחים רפואיים ומשפטיים, לפני הבדיקה אצל מומחה בית המשפט, כדי שיוכל למקד את תלונותיו ולתאר נכוחה, במהלך הבדיקה בפניו, את הכאבים והמגבלות. בשל החשיבות שיש לחוות הדעת הרפואית, יש לבדוק היטב את המסמכים הרפואיים אשר נשלחים למומחה ובמידת הצורך, להגיש לבית המשפט בקשה להוצאת מסמך פסול (דוגמת חוות דעת מוסווית). לאחר הגשת חוות הדעת, יש לשוב ולהתייעץ עם מומחים רפואיים ומשפטיים, אם להציג למומחה שאלות הבהרה, אם לזמנו לחקירה נגדית בבית המשפט, אילו שאלות להציג בפניו, ועוד כהנה וכהנה. חשוב להביא ראיות קבילות וברורות על השפעת התאונה על מצב הנפגע, צרכי שיקומו, כושר השתכרותו לפני ואחרי התאונה, השלכות הנכות הרפואית על יכולת התפקוד בעבודה בבית ובחברה ועוד שורה ארוכה של ראיות הנדרשות כדי שהנפגע יקבל את מלוא הפיצויים.

$15.3.כתב התביעה: יוכן כתב תביעה יסודי, ברור ומבוסס. לא נטען טענות בעלמא ולא להפריז בהיקף הנזק הנטען. כתב תביעה יסודי ימנע לרוב עיכוב של ההליך ויזרז את התביעה. בקשה למינוי מומחים:  על אף הגישה "הליברלית", רצוי לבקש מינוי מומחה רק בתחום בו קיים תיעוד רפואי מתאים. בכל מקרה, יש לשמור על הזכות להגיש במידת הצורך בקשה למינוי מומחה רפואי בשלב מאוחר יותר של ההליך. יש מקום לשקול בחיוב מינוי מומחה מוסכם וזאת בתנאי שקיימת היכרות מוקדמת עם המומחה. בקשה לתשלום תכוף: לא הרבה מכירים - לשקול בחיוב.

$16.    מהלך התביעה:

$16.1.חוקרים - כללי חקירה: חוקר חייב להציג בפני הנחקר רישיון חוקר פרטי. לחוקר אסור להתחזות כשליח של גוף אחר. לחוקר אסור לחקור קטין, אלא בנוכחות הורהו או באישורו מראש ובכתב. לחוקר מותר להקליט שיחה שהוא מבצע עם הנפגע, או עם נחקר אחר, משום שהחוקר המקליט הוא אחד המשתתפים בשיחה. לעומת זאת, אסור לחוקר להקליט שיחה שבוצעה בין שניים אחרים, אלא אם כן אחד מהמשוחחים מסכים להקלטה. צריך לקחת בחשבון שכל הנאמר בין אם בשיחות ובין אם  במסמכים, עלול לשמש נגד הנפגע ביום מן הימים בבית המשפט. החקירה צריכה להיעשות תוך פגיעה מינימאלית בפרטיות הנפגע ורק אם הדבר הכרחי.    לדרוש שהחקירה תיעשה בנוכחות עורך הדין ולקבל הסכמה (רצוי מראש ובכתב)לכך שהעתק תמליל החקירה וכל הודעה מטעם הנפגע, יימסרו לידי עורך הדין. אם הדבר לא יידרש, חברת הביטוח עשויה למנוע עיון מאוחר, דבר אשר עלול לגרום לבעיות במהלך החקירה. להימנע מהזנחת התיק, דוגמת הפסקת טיפול רפואי. לא להפריז בתיאור הנזקים.

$16.2.גילוי מסמכים - טענת חיסיון: בחברות הביטוח מצוי חומר העשוי להיות לעזר לנפגע, כמו הודעות של עדים וחוקרים, מסמכים המאשרים את גרסת המבוטח, חוות דעת של רופאים ומומחים אחרים. חברת הביטוח, כמו כל צד במשפט, חייבת לגלות מראש את מלוא החומר שבידיה, כדי שהנפגע יוכל להתכונן כהלכה ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו. לרוב, נפגע זכאי לקבל חומר שהושג בשיתוף פעולה עמו, כמו חוות דעת מומחה רפואי. מסמך אשר הוכן לקראת משפט ייהנה מחיסיון וחברת הביטוח תהיה רשאית לא לאפשר לנפגע לעיין בו, רק כאשר המסמך הוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, או כאשר הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד ורק כאשר המטרה הדומיננטית בהכנתו של המסמך הייתה לצורך המשפט. מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים שאינם קשורים למשפט צפוי, לא ייהנה מחיסיון, גם אם תרומתו למשפט הייתה צפויה. חברת הביטוח חייבת לגלות את כל המסמכים שברשותה ולאפשר לנפגע לעיין בהם כבר בפתח ההליך, אלא אם השופט סבור, שעיון במסמך בשלב זה עשוי לשבש את גילוי האמת. שופט יטה יותר לדחות את עיון הנפגע במסמכים כשהמחלוקת הנה בשאלת חבות. שופט רשאי לעיין בעצמו במסמך בטרם יקבע אם לאפשר לנפגע את העיון בו. לרוב, ביהמ"ש יאפשר לנפגע לעיין בהודעות שמסר לאחר חקירתו הנגדית בבית המשפט.

$17.    מומחים רפואיים: כללי המשחק וגובה הפיצוי בהליך של נזקי גוף, נקבע לרוב על סמך חוות הדעת הרפואית. מומלץ להיערך ולהתכונן לכך כבר מהרגע הראשון. להורות לנפגע להמשיך ולקבל טיפולים רפואיים ובמידת הצורך גם טיפולי פיזיותרפיה. חשוב לזכור, ככל שיהיו יותר מסמכים רפואיים, כך יגבר הסיכוי לקביעת נכות. חשוב מאד לייחס את כל הפגיעות לתאונה. להתלונן גם על הגבלות בתנועה וגם על כאבים. להשתדל שלא לפרט בכל מסמך את נסיבות האירוע.

$17.1.מה עדיף – ועדה רפואית או מומחה מטעם בית המשפט?: הדעות חלוקות בנושא זה. בקרב ב"כ תובעים קיימת גישה לפיה מומחה מטעם בית המשפט הוא "נוח" יותר כלפי נפגע. יתרונות הועדה: מדובר (לרוב) בקביעה "על פי דין" בהתאם לסעיף 6 ב'. הליך מהיר יותר מאשר מומחה מטעם בית המשפט. ניתן להגיע לבדיקה עם עורך הדין. ניתן להגיש ערר על קביעת הועדה ולהגיש בקשה לבית המשפט להביא ראיות לסתור (תתקבל במקרים חריגים).

$17.2.דיון ההוכחות: היערכות מוקדמת:לפחות חודשיים מראש. זימון עדים - לזמן את כל עד רלוונטי (אך לשקול את מי), לרבות עד מומחה בתחום שיקום בתאונות קשות. הכנה יסודית של התצהירים –להכיר כל מסמך ולעשות התאמה בין האמור בתצהיר לכתב התביעה ונספחיו. לא לבנות על "שטאנצים"זה יוצר רושם לא רציני ומהווה פתח לערעור הביטחון של הנחקר. בחקירת מומחה: להתכונן באופן יסודי (להסתייע במומחה או ב- "גוגל") ולא לחשוש לשאול שאלות. להכין תיק הוכחות נגיש - רצוי מדוגל ואפילו ממוספר. במהלך ההליך: תחשיב נזק, ניהול מו"מ, הכנה לדיון הוכחות (תצהירים, זימון עדים, עד מומחה). במהלך הדיון הוכחות: ניתן לדבר אך לא לחשוף את הקלפים. לשמור על דיסקרטיות –לא לנהל שיחות מסדרון, עם עדים מטעמכם. להגיע לדיון בזמן – רצוי אפילו להקדים. להיות דרוכים ולהיזהר משאלות פסולות או הצגת מסמכים אסורים, לרבות מסמכים שלא צוינו. להיות דרוכים: להקשיב לשאלות המופנות לנחקר.

$18.    סיום ההליך:

$18.1.מו"מ לפשרה:אין מקום לשלול על הסף פשרות. רצוי להיות מודעים לסיכוי ולסיכון הקיים בכל תיק. לפי בעל הטורים (רבנו יעקב בן אשר), משפטים = "מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט". אחד הרכיבים החשובים הוא התנהלות נכונה מול הצד  השני. שמירה על מערכת יחסים יציבה וחיובית עם הצד השני, תבטיח צורת תקשורת שתאפשר ניהול יעיל של ההליך. ביד אחת אנחנו לוחצים על היריב - ביד האחרת משמרים את יכולת ההידברות. להזהר בפשרה: המצב הרפואי עלול להסתבך או להחמיר - ייתכנו גם נזקים שעלולים להתגלות רק בעתיד. כתב הקבלה והשחרור עלול להותיר את הנפגע ללא פיצוי בגין סיבוכים או החמרה של מצב הרפואי, כמו גם עבור נזקים אשר לא היו ידועים במועד החתימה.

$18.2.כתבי קבלה: בעיה מיוחדת עלולה להתעורר לגבי קטינים וזאת בין היתר מכיוון שנזקי הקטין עלולים להתגלות במועד מאוחר יותר. תביעות עתידיות, לרבות מיטיבים למיניהם –  ניכויי מל"ל וחזרה של בתי חולים כלפי הנפגע. ראוי גם להיזהר בעת הפקדת המחאה של חברת ביטוח בבנק. בעבר היו מקרים בהם בגב ההמחאה הופיע נוסח של כתב ויתור.

$18.3.סיכומים:להדגיש תחילה את מה שטוב עבורכם. לא לחשוש לציין חולשה לפני שהפרקליט של הצד השני יצביע עליה - זה ייצור רושם אמין ואהוד יותר.

$19.    פסיקה רלוונטית: ההגדרה הבסיסית וחזקה ממעטת:רע"א 418/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה, פ"ד נט(3)541, רע"א 5880/02 ניר לי שיפוצים ובנייה בע"מ נ' נזרי דניאל, פד"י נ"ז(2). מהו "שימוש מוכר": רע``א 5099/08 (עליון) חסן נביל נ` הדר חברה לביטוח. החלת חזקה מרבה (חניה): רע"א 1953/03 הכשרת הישוב נ` אדרי, פ"ד נח(1)817. הגדרת "רכב מנועי: ע"א 7481/00 סועד פטאפטה נ' יאסר עבדאללה אבו עבד (פ"ד נו (3) 707). הטלת חובה מכוח חוזה לטובת צד ג': ע"א 5757/97  אליהו נ'  חמאדה – מכיוון שחברת הביטוח ביטחה מחפרון (אשר לא היה בגדר "רכב מנועי") היא מנועה מלטעון שהמחפרון לא מכוסה וזאת מכיוון שנעשה חוזה לטובת צד ג' (הנפגע) ולכן מן הראוי לשלם לו. פיצוי בגין השנים האבודות וחישוב בסיס השכר:ע"א 140/00 + ע"א 9980/06 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח'. חישוב פיצוי והשלכות תפקודיות:  ע"א 3049/93 סימה גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', ע.א. 998/91 עמי יפרח נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-על 94(1), 817), ת"א (רמ') 1058/08 יוסי אחיטוב נ' חב' מעיינות עדן בע״מ. http://mof.gov.il/carinsurance/tvia6.html, מושגי יסוד בביטוח אלמנטרי: http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/musagim_ins.asp

$110.נתונים כלליים וסטטיסטיים: תיקי פלת"ד הם מהתיקים השכיחים המנוהלים במערכת בתי המשפט. לפי הלמ"ס: בשנת 2011 רשמה משטרת ישראל 67,597 תאונות עם נפגעים (כולל מחוז ש"י). מדינת ישראל ממוקמת "במקום רע באמצע" ברשימת המדינות בהן מתרחשת תאונה ביחס לכל קילומטר של נסיעה.

כניסות: 17706
קטגוריה: תביעות נזיקין עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 052-8081155
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.