עקרונות פסיקת הפיצויים בעוולת לשון הרע

 

1.1. בשלב הראשון , פירוש הביטוי באופן אובייקטיבי, לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר, ולפי הנסיבות החיצוניות לביטוי והלשון המשתמעת ממנו.

1.2. בשלב השני , בירור בהתאם לתכלית החוק ולאיזונים חוקתיים, אם מדובר בביטוי אשר החוק מטיל חבות בגינו, על-פי סעיפים 2-1 לחוק.

1.3. בשלב השלישי , בדיקה האם עומדת למפרסם ולו אחת מן ההגנות המנויות בסעיפים 13-15 לחוק.

1.4. בשלב הרביעי , יש לקבוע הסעדים בגין פרסום הביטוי של לשון הרע.

(ראו: ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ ואח' נ' אילון (לוני) הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558).

 

  1. 2.שלב ראשון - פירוש הביטוי באופן אובייקטיבי.

2.1.    לשון הרע, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, היא דבר שפרסומו עלול:

"(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית."

2.2. המבחן אשר יקבע אם המכתב מהווה לשון הרע הינו אובייקטיבי. דהיינו, לא קובע  מה חושב הנתבע, אלא כיצד עלולה החברה לקבל את הפרסום (ע"א שאהה נ' דרדיריאן פ"ד לט (4), 734,740).

2.3. שמו הטוב של אדם מאפשר לו להימנות על בני הקהילה, ובכך להגשים את עצמו ולעצב את אישיותו" (ע"א 6871/99 רינת נ' רום, פ"ד נו (4) 72, 90). "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" (ע"א 5653/98 פלוס נ' חלוץ, פ"ד נה   (5) 865, 907; פרשת אבנרי, בעמ' 857(. המבחן לקיומה של לשון הרע בביטוי שפורסם הוא, כאמור, מבחן אובייקטיבי;  "המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים". הפרסום יפורש עפ"י המשמעות המקובלת בציבור כולו ועפ"י הבנתו של "האדם ברחוב" או "האדם הרגיל". 

2.4.  השופט ברק קבע בפרשת שוקן:

 "בעת ניתוח פרסום, יש לעמוד כשלב ראשון, על מובנו של הביטוי; המשמעות הטמונה בו. יש לשלוף מתוך הביטוי את פרשנותו הסבירה, ולברר האם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם פלוני בעיני האדם הסביר. כאשר מדובר בביטוי ציורי, סאטירי או פרודי, משימה זו מורכבת. מטבע הדברים, ביטויים אלה נעזרים בלשון ציורית, במוטיבים, בהגזמה ובעיוות המציאות עד כדי גיחוך. פירוש מילולי של הביטוי יוביל למסקנות מוטעות, כיוון שהוא מפשיט מן הביטוי את אופיו המטאפורי.... לכן, יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים, לפי הקשרן תוך התחשבות באופיו של הז'אנר, ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות לפיה הביטוי אינו מהווה לשון הרע".

 

  1. 3.שלב שני - האם הכתבה מהווה לשון הרע.

3.1. ברי כי הכתבה נשוא התביעה הנה "פרסום" כמשמעו בסעיף 2 לחוק, ובזאת ניתן לראות כהוכחה לפרסום - דבר הפרסום ודרך הפרסום. כאמור, לטענת התובע, דבר הפרסום הנו כתבה המציינת דברים קשים ביותר נגד שמו של אדם, במיוחד שמו כיהודי - גרסה שהתובע טוען כי היא דבר טעות/שקר, לפי שהתמונה המצורפת לכתבה מציגה אותו כאחד המפגינים העיקריים, ואף כאחד הדוברים/המכריזים העיקריים, אך למצער, תמונה זו אינה שייכת כלל להפגנה זו, והתובע מעולם לא הפגין מול מושא הכתבה.

3.2. נקבע בפרשת שוקן (עמוד 56): 

"ההגדרה מורכבת מארבע חלופות. החלופה הראשונה מהווה סעיף סל, אשר "מתארת את מהותה של לשון הרע כפרסום העלול לפגוע בשמו הטוב של אדם בעיני אחרים ולפגום בהערכתו בעיני הבריות" (ע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו   (2) 607, 616 (להלן פרשת אפל); ראו עוד שנהר, בעמ' 121).

שלוש החלופות הנותרות מתייחסות למקרים קונקרטיים יותר. ודוק: די בכך שהפרסום עלול היה לגרום לאחת מהתוצאות המפורטות בסעיף 1 לחוק בכדי לבסס אחריות בגין עוולת לשון הרע."

3.3. בשלב הקביעה אם הפרסום מהווה לשון הרע, אין צורך להוכיח כי הפגיעות הפוטנציאליות המפורטות בסעיף 1 לחוק התקיימו בפועל. די בכך שהתובע יראה שהדברים אפשריים. לשון הסעיף הינה "עלול" דהיינו, אין מתחייב להוכיח פגיעה בפועל.

3.4. כן יש לציין, כי על-פי סעיף 3 לחוק, אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא משתמעת מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות לו. לעיתים לשון הרע עולה מהנרמז או מהמשתמע מן הפרסום לפי הבנת האדם הסביר (ראה פסק-דין אפל, בעמ' 617,618). התייחסות לכך נמצא בסעיף 3 לחוק, הקובע לאמור:

"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".

3.5. ס' 11 לחוק איסור לשון הרע, מטיל אחריות בגין לשון הרע, גם על מי שלא פרסם את לשון הרע בעצמו, אך היה אחראי לפרסום. הסעיף קובע:

"פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, יישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית יישא גם האחראי לאמצעי התקשורת".

3.6. אחריות ועוולת העיתון, באה לידי ביטוי, בין היתר במעשים הבאים:

3.6.1.   העיתון השתמש בתמונה לא נכונה ולא קשורה לאמור בכתבה.

3.6.2.   עיתון הוא פרסום שעובר תהליך של עריכה מראש, לפני פרסומו. היכולת לסנן מראש את התכנים המתפרסמים בעיתון, היא אחד הנימוקים המצדיקים את הטלת האחריות על עורך העיתון לפרסומים המתפרסמים בו (השווה לפרסום בשידור חי בטלוויזיה ולסייגים לאחריות לגביו בס' 15(12) לחוק). העיתון לא בדק את עובדות המקרה לאשורן בטרם הגיש פרסם תמונה עם דמויות שפניהן נראות בבירור לזיהוי, ושההקשר בין האמור לכתבה לבין התמונה עלול לפגוע בשמם הטוב.

3.6.3.               מכאן נובע גם  התוקף המיוחס על ידי אנשים למה ש"כתוב בעיתון" - תוקף הנובע מהנחתם של הקוראים כי מה שכתוב בעיתון עבר מראש סינון וסלקציה כלשהם, עבר בחינה ובדיקה כלשהם על פי כללי העיתונות, ואם הגיע בסופו של דבר לדפוס ופרסום - יש משנה תוקף לדברים האמורים בו.

 

  1. 4.שלב שלישי - בדיקה האם עומדת למפרסם ולו אחת מן ההגנות.

4.1. לא נמצא לעיתון הגנה על פרסום שגוי זה.

4.2. הגנת תום לב לפי ס' 15.1 אינה מתקיימת לעיתון, מאחר ולא עשה את המאמצים הדרושים לבדיקת התמונה השגויה, אחרת ברי שלא היה מפרסם אותה כחלק מהכתבה. אין זה בתחום סביר להוציא לפרסום תמונה כזו, המכילה הטחות כה קשה של שיא הכפשה נגד עם היהודי, מבלי שהדברים נבדקו לאשורם.

4.3. מאחר והעיתון לא היה משוכנע באמיתות הכתוב, הן על פי סעיף 19(3), וכן הוא לא נסמך על מקורות מהימנים בפרסומיו, וכן לא הצליב את המידע עליו התבסס, אין כאן מקום להקלה.

4.4. לעיתון לא עומדת טענת "אמת דיברתי", שכן ברי כי התמונה אינה שייכת לכתבה. לפי הצורך יגיש התובע הוכחות לכך.

  1. 5.שלב רביעי - קביעת הסעדים בגין פרסום הביטוי של לשון הרע.

5.1. על פי הגישה המקובלת, מטרתם המרכזית של הפיצויים בדיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו. מטרות נוספות אותן עשוי מתן פיצויים לשרת הן ענישת מעוולים על התנהגותם הפסולה, והרתעתם של מעוולים פוטנציאליים מביצוע עוולות בעתיד.

5.2. מטרות אלו נתפסות גם כתכליותיו העיקריות של הפיצוי בדיני לשון הרע, אשר נועד במידת האפשר לקרב את הנפגע למצב בו היה נמצא, לולא התרחשה העוולה, ולהחדיר לתודעת הציבור את הרעיון לפיו שמו הטוב של אדם אינו הפקר.

5.3. על מנת לנסות ולמנוע מצב בו יבוצע אומדן הפיצויים באופן שרירותי המשתנה במידה ניכרת בין מקרה למקרה, פיתחה הפסיקה אמות מידה שונות לשם הקלה על הערכת מידת הנזק הטמונה בפרסום. אמות המידה המקובלות בהקשר זה מבוססות על חומרת הדיברה בפרסום, והיקף תפוצתו של הפרסום (ראו ספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע (תשנ"ז), בעמ' 380). אינדיקציה נוספת להערכת הפיצוי יכולה להימצא בסכומי פיצוי שנפסקו בעבר במקרים דומים, ואף השוואה לסכומי פיצוי מקובלים בגין נזקים לא-ממוניים בהקשרן של עוולות אחרות (ראו תא (י-ם) 636/71 מנדל שרף נ' שרותי ייעוץ כלכלי בע"מ, פ"מ תשל"ז(2) 271, 304).

5.4. שיקולים להקלה או להחמרה בפסיקת הפיצויים, יכולים להימצא בהיותו של המפרסם כלי תקשורת רב תפוצה, כבמקרה הנוכחי.

5.5. טיב הפרסום ככל  שהדיבה המיוחסת לנפגע בדברי הדיבה חמורה יותר, כך גם ראוי להגדיל את סכום הפיצוי.

5.6. אמינות הפרסום הוא שיקול חשוב שעה שמתבקש בית המשפט לקבוע את היקף הפגיעה בניזוק. ככל שהפרסום  אמין יותר, הפגיעה גדולה יותר, ולהיפך.

5.7. בענייננו, מדובר בידיעה שפורסמה במקום בולט במוסף החדשות העיקרי לסופ"ש, בעיתון הנפוץ בישראל. ידוע שאנשים מייחסים  אמינות יתר לעובדות כמו אלו המתפרסמות בעמודי  החדשות של העיתון מאשר להבעת דעה.

הנזק

  1. 6.על פי הוראות סעיף 7 לחוק איסור פרסום לשון הרע, פרסום לשון הרע הינו עוולה נזיקית, הנפגע מעוולה אזרחית, רשאי לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו בפועל כתוצאה מן העוולה.
  2. 7.בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע מתחשב בית המשפט בין היתר בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו, ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד כאשר הבחינה היא אינדיבידואלית תוך התחשבות בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. (ראה: רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף  פד"י נ"ה (5) 510, עמ' 525).

7.1. תכליתו של הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד לשלוש מטרות:

א.         לעודד את רוחו של הניזוק שנפגע בגין לשון הרע.

ב.         לתקן את הנזק של שמו הטוב.

ג.         למרק את זכותו לשם טוב שנפגעה בגין לשון הרע

(ראה: רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף פד"י נ"ה (5) 510, עמ' 524).

  1. 8.התובע טוען לנזקים בשמו בטוב מתוך העלבה אישית וכן בפניי הציבור וקרוביו, שנגרם לתובע כתוצאה מפרסום לשון הרע שפורסמו על ידי העיתון.

8.1. כתוצאה מהכתבה שפורסמה, הפך התובע, לדמות הנראית בעיניי הרבים, והן בפני משפחתו ובפני חבריו, כמוציא שם רע בשימוש קשה של נאציזם, הלועגת לאלוף ניצן אלון בנאציזם קשה. ואכן מקרה קרה ותומצת לעיל.

הסעדים

  1. 9.בהתאם לסעיף 7א. פיצוי ללא הוכחת נזק, מבוקש מלוא הפיצוי ע"ס 50,000 ₪, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.

10. פיצוי לפי הנזק ופגיעה בשמו של הנפגע בפועל, בהתאם לחוק זה ולדיני הנזיקין.

  1. 11.

 

 

חזרה לדף הבית

 

כניסות: 7972
קטגוריה: תביעות נזיקין עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.