לה"ו                            

הטרפיני לחם חוקי[1]

מאמר בנושא השפעות צריכת מוצרי חוק פיקוח המחירים. ניתוח מצב השוק בסריקת שכבות אוכלוסייה, עמידה על בעיות ונזקים, הצעת פתרונות ותיקונים חוקתיים.

 

         

תקציר המאמר:

יכולתו הכלכלית של העני מאלצת אותו לקנות את המוצר הזול ביותר שעל המדף[2]. בשל כך, גם אם ישנה תחרות בשוק בין מוצרים במחירים בינוניים ומעלה, אין זה ירידת מחירו של המוצר הזול ביותר[3].

כמו חייו הפשוטים של העני, כך גם מזונותיו. בתקופה בה מגוון הצבעים משלים ויטמינים וערכים תזונתיים, העני מסתפק במוצר מזון בסיסי להשביע נפשו[4], כמו הלחם או האורז. כאשר מוצר זה פגום בהרכבו, נחסרים ממנו ערכים תזונתיים[5] חיוניים[6] העלולים לגרום לתחלואה[7]. מאידך, אם יצרוך העני את המוצר הבסיסי במצבו הטבעי שברא אלוהים[8], יזכה להרמוניה של ערכים תזונתיים העולים גם על תוספי מזון למיניהם[9].

12 מוצרים נמצאים תחת פיקוח מחירים ללא בחינה יסודית ומקצועית. האם הם עונים לצרכי התזונה של חברה החלשה?! האם לפחות המוצרים הנכללים בפיקוח הם מוצרים בריאותיים?! המאמר תוקף את אדישות וההזנחה בעיקר כה חשוב לעולמו של העני ומציע לעורר את הועדה הבין משרדית[10] שבסמכותה להחליפם. זאת עוד ביתר קלות, כאשר מוצע תחילה להחליף מוצר מסוים במוצר דומה לו - מאותה משפחת מוצרים, ובכך לשדרג את הערך התזונתי באופן ניכר, מבלי לבצע "מהפכה" ושינויים דרסטיים העלולים לגרום להתנגדויות. כדוגמא: החלפת הלחם לבן ללחם מלא במקומו, יוגורט במקום אשל, מולסה במקום סוכר, חמאה במקום מרגרינה, גבינות חמוצות במקום גבינות קשות. בהמשך מוצע לבנות סל מוצרים בריא וזול[11].

האבסורד של החוק הוא, שבעוד מודעות החברה עולה ואיתה הביקוש למוצרים בריאותיים, חוק פיקוח המחירים נשאר תקוע ומונע תחרות שצפויה להוריד מחירים למוצרים הזולים ביותר ובכך מפריע לעני להתקדם ולצרוך מוצרים בריאים יותר, כשכבות אוכלוסיה מעליו. נמצא שאילו לא היה חל פיקוח המחירים, צמצום פערי המחירים, לדוג' בין הלחם המלא ללחם הלבן, היה מצטמצם.

יתר על כן, אפילו בין משרדי הממשלה ישנה סתירה באשר להמלצות על מוצרי צריכה, כך שבעוד משרד הבריאות ממליץ לצרוך מוצרים מדגנים מלאים כגון לחם מלא[12], משרד התמ"ת לא קבע אותם כחיוניים, אלא את לחם לבן.

כל המקדם עניין זה תבוא עליו הברכה: "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יהוה" ירמיה כב'.

 

 

 

הקדמה:   לחם - הלחמה

במדינתנו היקרה, יש בשוק שאיפה כלכלית להגיע למחירים נמוכים באמצעות תחרות חופשית. כך למעשה, כוחות השוק מכתיבים מחיר מוצר (למעט התערבות חיצונית ומקרים חריגים).

כלל נפוץ בשוק המזון:

ככל שמזון זול יותר, הוא מתועש יותר וערכיו התזונתיים דלים יותר.

כך בפשטות, מצוקה כלכלית משליכה ישירות על טיב וצריכת המזון. אלא, שהשפעות לכך הן עיקריות ורבות משמעות; המזון משפיע על מערכת הבריאות[13]; הנפשית, הגופנית; השמנה, מחלות, תפקוד המוח והעצבים, עליות וירידות מתח מרמת סוכר לא נכונה ועוד. כמו כן תפקוד כללי לקוי והשפעות מזיקות רבות מכך לא מקבלות התייחסות/טיפול לאומי, מבלי למנות כאלו שמקורם כלל לא נחקר או ידוע לנו עדיין.

 

לחם כמוצר בשוק, נחלק לעיל לשני סוגים עיקריים, כדלקמן:

לחם מחיטה מלאה - יקר יחסית, אך מומלץ תזונתית לכל דעות המומחים. בשל מחירו, הוא נתון ליכולתם הכלכלית של שכבה בינונית ואמידה בלבד. על כן אלו בעיקר הצורכים אותו.

לעומת זאת, לחם לבן/אחיד - הזול והמצוי ביותר, אך אינו מומלץ תזונתית. הוא מתועש יותר, מורכב מחיטה מעובדת ובנוסף מצוי תחת פיקוח מחיר מירבי על פי חוק[14]. בשל מחירו, הוא ביכולתם הכלכלית של שכבה נמוכה. על כן, רבים מעניי העם צורכים אותו.

 

במאמר זה נאסף ונערך מחקר הבא להצביע באופן נחרץ על נזקי החוק הקיים, הן במישור התזונתי - בריאותי והן במישור המשפטי - חוקתי כגרימת אי צדק ושוויון של חקיקה מעוותת ומפלה.

המאמר מתמקד בשני סוגיות; סוג הלחם שבפיקוח, ומחירו המפוקח:

החלק הראשון דן בפאן התזונתי. הדיון נסוב סוג הלחם שבפיקוח. נערכת עליו בדיקת שוק; סטטיסטיקות ומחקרים מההיבט הכלכלי במשק, הרגלי צריכה בפועל לפי חתכי אוכלוסייה; יתרונות השימוש בלחם מלא וטבעי, לעומת השימוש בלחם לבן וכהה מנגד. לסיכום מנומקות המלצות לתיקונים בחקיקה.

בפרק האמצעי מנומקים טיעונים לחיוב משפטי מתוך עקרונות צדק ושוויון.

חלקו האחרון של העבודה מתייחס לחוק הקיים (כולל תקנות וצווים) והתגלגלותו בישראל. מוצגת הבעיה לצד המגמה התקציבית של המדינה, חלופות שונות והמלצות עבודה זו כפתרונות.

 

 

 

 

ראשי פרקים:

 

חלק א' – סוג הלחם הראוי

  1. 1.לצד מגוון מוצרי מזון כיום, עדיין הלחם מהווה מזון צריכה עיקרי.
  2. 2.העדפותיהם של צרכני הלחם שבפיקוח.
  3. 3.מלחם לבן ויקר ללחם זול –טעם, היסטוריה ומחיר.
  4. 4.הנזקים הבריאותיים כתוצאה מאי שימוש בקליפת גרעין החיטה, מהמרכיבים הכימיקלים ומאופן הכנת הלחם המתועש.
  5. 5.יתרונות תזונתיים של הלחם המלא.
  6. 6.הצעות קודמות לתיקון החוק.
  7. 7.הצעות עבודה זו לשינויים בחוק.

 

חלק ב' - ראשית שוויון

  1. 8.מקורות המשפט לחיוב מתן מוצרי מזון בריאים  במחירים זולים.

 

חלק ג' - ניתוח עלות תקציבית

  1. 9.התגבשות חוק פיקוח המחירים[15] וצווים מסמכויותיו.
  2. 10.מחיר הלחם שבפיקוח כיום.
  3. 11.סקירת חלופות אחרות לפיצוי השכבות החלשות.

 

  1. 12.סיכום.
  2. 13.ביבליוגרפיה.

 

 

 

 

 

העניין הציבורי והפוליטי בלחם כמוצר מזון עיקרי היה ומתמקד סביב מחירו.  הדיון בעליות מחיר הלחם העלו קולות רועמים מצדדים רבים. אמנם, יש בזה מן הצדק[16]. מנגד לדוגמא, טען מר שבתאי לוי[17]: "הלחם המפוקח למעשה לא צריך להיות בפיקוח מאחר וקימת תחרות בענף המאפיות ללחם. בכל זאת הלחם עדיין בפיקוח מסיבות היסטוריות ובגלל הרגישות הפוליטית והחברתית הקשורה אליו."

לדאבוני, סוגו וטיבו של הלחם לא עמד ועומד בראש הויכוח זה. אי חשיבות למהות זו, משאירה את המחלוקת מיותרת(קטרנית וקטנונית שלא לשמא) על המחיר. יותר מכך, היא עלולה ליצור בעיה חמורה יותר. הקריטיות, כיוון שאם המוצר אינו בריא, הרי שניצחון הויכוח למחיר נמוך בחוק יביא להגדלת נזקים בריאותיים; צריכה מוגברת של המוצר - בכמות הצריכה היומית הניזונה ממנו ליחידים, וכן הרחבת מעגל החברה הצורכת אותו.

 

  1. 1.הלחם עדיין מהווה מזון צריכה[18] עיקרי כיום, לצד מגוון מוצרי מזון.

לכל התזונאים בעולם, משותפת הדעה, שבקומתה הראשונה של פירמידת המזון, נמצאת קבוצת הדגניים המלאים, כיוון שהיא תורמת את מירב המנות המומלצות לגוף האדם, לצריכה יומית. בעקבות המהפכה התעשייתית ישנה מגמה בכמה מדינות של שימוש במוצרי יסוד בסיסיים (מלבד הלחם) לתפריט המזון הלאומי. אף על פי כן, בעבודה זו נתמקד ביתרונות דגן החיטה ותוצרו העיקרי- הלחם.

החשובה ביותר במשפחת הדגניים היא החיטה[19]. אמנם בסין ומזרח אסיה הגידול העיקרי הוא האורז, ובאמריקה הדרומית והמרכזית בולט התירס, אך עד היום החיטה היא הדגן בעל התפוצה העולמית הרחבה ביותר; עם שטח זרוע של 2,300 מיליון דונם, תפוקה של קרוב ל- 500 מיליון טונות גרגרים והספקת כ- 70% מכלל הקלוריות וחומרי המזון בעולם[20]. מולדת החיטה בצורת בר (אם החיטה הקשה, שממנה יוצרים גריסים, אטריות ועוד) התגלתה באזור ארץ ישראל ע"י אהרונסון[21], והיא דומה מאוד לזן התרבותי - חיטה דו-גרגרית קשה הקרויה חיטת מקרוני          (T. durum). החיטה הרכה[22] פותחה מצמח אחר[23] ומשמשת בעיקר לאפיית לחם ומיני מאפה. האינטרודוקציה[24] של חיטה רכה לארץ החלה לפני כ- 40 שנה מאוסטרליה ומאזורים אחרים, והביאה לידי כך, שהחיטה הרכה התאקלמה אצלנו מהר מאוד ויבוליה גבוהים ויציבים מאלה של החיטה הקשה, שהייתה מקובלת במשך שנים רבות הן במשק העברי והן במשק הערבי. בישראל מגדלים חיטה המהווה בין 5% - 25% (בעיקר לפי כמות הגשמים- ראה סעיף 9, ו) מהכמות השנתית המשמשת לטחינת קמח בארץ ועונה לדרישות התקן הישראלי לקמח (מס 46). עיקר החיטה האיכותית המשמשת לטחינה ליצור קמח בישראל מיובאת (וגם יותר זולה[25]), אך היא פחות איכותית; מצומקת, מרובה בריסוס ועוד חומרים שונים. המקור העיקרי של החיטה (המתורבתת-T.aestivum vulgare) האיכותית המיובאת לישראל הוא מארה"ב, אוסטרליה, קנדה ומדינות חבר העמים לשעבר:

 

 

שנתון סטטיסטי לישראל, ניתוח שנת 2005:

התפוקה החקלאית של חיטה   -           200.8 אלף טון.

נאמדה ב                                     -           158.1 מיליון ₪.

  • אספקת מזון וערכי תזונה, מאזן אספקת המזון, הכמות השנתית של חיטה באלפי טונות:

יצור                                            -           213,626

יצוא                                           -           146,364

יבוא                                            -           1,483,001 (כאשר השטח  החקלאי של ישראל בשנת 2003 כחלק משטחה של המדינה היה % 19).

סך הכל                                       -           1,570,304

שימושים שונים ופחת               -           754,516

מזון                                            -           815,788

נתונים תזונתיים במדינה:

 

 

כמות גרם חלבון המומלצת ליום                                  -           34.5    

 

 

כמות ויטמינים המצויים בגרעין החיטה:

ויטמין A                                    -           1          אחוז מכלל הצריכה   - 0.0000001

תיאמין - ויטמין B1                  -           1.3       אחוז מכלל הצריכה   -           61

ריבופלמין                                  -           0.3       אחוז מכלל הצריכה   -           17

ניאצין                                        -           15.8     אחוז מכלל הצריכה   -           46

חומצה אסקורבית- ויטמין C   -           0          אחוז מכלל הצריכה   -           -

סידן                                            -           118      אחוז מכלל הצריכה   -           13

ברזל                                           -           17.5     אחוז מכלל הצריכה   -           64

  • מדד המחירים לצרכן[26] של מוצרי לחם, דגנים ובצק עלה משנת 2002 עד שנת 2005 ב-8.4%. רשתות השיווק מקבלות היום מרווח על מכירת הלחמים המפוקחים שנע בין 12%-15% לפי סוג הלחם.

 

    הלחם הינו ממוצרי המזון הבסיסיים והקדומים ביותר, הנפוץ כמעט בכל העולם. הוא מורכב מדגן שנטחן לקמח שעשאוהו בצק ונאפה. בשל מרכזיותו בתפריט נקראה ארוחה מלאה בשם לחם (בראשית ל"ז 25) ומצויים פתגמים וחשיבות רבה בעמים שונים לכל ההיסטוריה. באידיאל החברתי, השאיפה שגם חסרי אמצעים כלכלים וגם המשתכרים בצנעה יוכלו להשיג, בראש וראשונה, לאכול לחם וללבוש בגד"וידר יעקב נדר לאמר אם-יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן-לי לחם לאכל ובגד ללבש"[27]. תפריט העוני בישראל בשכבות החלשות מורכב מלחם כמקור עיקרי לצריכת מזון יום יומית, בשל מחירו וערכו התזונתי. בזמנים של שגשוג ושפע מהווה לעיתים הלחם תוספת יומיומית טעימה, אך בתקופות של רעב הוא הופך למזון עיקרי, שמספק את האנרגיה הדרושה להישרדות. בנוסף הוא מהווה מקור זמין, את רמת הסרוטונין, מקובל כבסיס למריחה מגוונת, נוח לקחת אותו לכל מקום כבסיס לארוחה מחוץ לבית. הלחם הוא מוצר טוב לנו, בתנאי שאוכלים

 

 מודעה  

 

   

 

אותו נכון. כל שינוי בהרכבו של הלחם הופך אותו לבעל פוטנציאל מגוון ומורכב מבחינה תזונתית.

 

 מוכן לאכילה, משביע ורב שימושי בהוספה ושילוב עם מוצרי מזון אחרים. להלן כדוגמה, רשימה חלקית:

ממרח שוקולד – ידוע כמאכל האביונותהלאומי. מחירו זול, אך ערכו התזונתי בכי רע.

תוספות – גבינה, ריבה, דבש, חמאה, חומוס, טחינה, ירקות (חצילים, אבוקדו), ביצי דגים, מיונז וכדומה.

 

סוגים מאפה מקמח חיטה, כמו: פיתה, מצה, לאפה, לחמניה, בגאט, בייגל, ג'אבטה המשמשים למאכלים ישראלים, כגון: סנוויץ', פלאפל, שווארמה, המבורגר, פיצה, סביח, סמבוסק, פוקצ'ה וכדומה.

מוצרי קמח מחיטה קשה כדוגמת: פיתות ומצות, אטריות.

מוצרי מאפה מחיטה רכה כדוגמת: בצק עלים, בורקס, עוגה, עוגיה, פנקייק, ופלים וביסקוויטים, וכדומה.

מוצרים נוספים מגרגירי החיטה הם פניני חיטה (בורגול), המשמשים להכנת דייסות וכן פתיתים, קוסקוס, ספגטי, שלווה, קורנפלקס חיטה וכדומה.

 

  1. 2.העדפותיהם של צרכני הלחם שבפיקוח.

בהתאם לסקר הוצאות משפחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2004, קיימים במדינת ישראל 1.95 מליון משקי בית ומתוכם 462 אלף משקי בית עניים. מבחינה כלכלית, עליית מחיר הלחם בפיקוח בשנת 2005 הוסיפה לכלל משקי הבית, הוצאה כספית של 41 מליון ₪ בשנה ולמשקי הבית העניים הוצאה כספית של 9.1 מליון ₪ בשנה (כאשר ההוצאה הכספית של משפחות עניות על לחם מפוקח עמדה על 127 מליון ₪ לשנה).

  • אחוז ההוצאה החודשית המשפחתית הממוצעת למוצרי לחם, דגנים ובצק הוא 2.4 [28]. הנתון מציג לכאורה, את  הוצאה זו כנמוכה יחסית, בביתי אב בישראל.
  • מצרך לחם ודגנים נצרך ב- 134 ק"ג לנפש בשנה [29]. לפיכך בכ- 367 גרם ליום.
  • קמח לבן עולה כ- 2 ₪, לעומת קמח מלא שמחירו מתחיל בכ- 6 ₪.
  • לחם לבן/אחיד רגיל ופרוס עולה בממוצע 4 ₪ ולחם מלא נע בין 8-22 ₪.

 

בבדיקה[30] של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוצגו הנתונים הבאים:

סוג המזון

חמישון תחתון

חמישון עליון

מס' נפשות במשק הבית

4.24

2.64

לחם,דגנים ומוצרי בצק:

233.9

269.8

לחם אחיד שחור ולבן

9

2.5

לחם פרוס

14.7

5.1

לחם מיוחד

7.4

27.7

לחמניות וכעכים

11.2

16.2

פיתות

38.3

9

קמח לבן רגיל

13.9

2

קמח אחר

2.7

5.7

הנחות יסוד:

שיקולי הקנייה המכריעים של לקוח עני הם אילוצים כלכליים. בשל כך, כל עוד לחם מחיטה מלאה הוא יקר יותר מלחם לבן/אחיד, הסיכוי שלקוח עני ירכש אותו קלוש. תחרות מחירים אמנם מצמצמת את פער המחירים ומרחיבה את מעגל המסוגלים לרכוש את הלחמים היקרים. אך לשכבות הנמוכות ביותר היא לא עוזרת - כל עוד הלחם הלבן/אחיד הוא הלחם במחיר הזול ביותר, וזאת אפילו בהפרש של אגורה ("דין פרוטה כדין מאה").

על כן, רק ביום שבו קמח ו/או לחם מלא יהיו זולים יותר מקמח ולחם לבן/אחיד, צפוי שינוי והתאמת הרגליי הקנייה של הצרכן העני למוצרים המיוחלים לו (אף אם ללא מודעותו, כיוון שהרגלי קנייתו מתקבעים גם מתוך הרגלי נוחות וטעם).

  • ניתוח בעיות מהטבלה:
  1. 1.64% מהלחם שאוכלים בחמישון התחתון הם לחמים שכלל אינם בפיקוח, כמו פיתות, כעכים, לחמניות, לחם קל ומיוחד. למרות שהצריכה של פיתות בקרב אוכלוסיה חלשה גבוהה מאוד, אין פיקוח מחירים על פיתות. נתון זה מסביר את הניתוק וחוסר התאמת החוק לצריכה בפועל של החמישון התחתון. פיתות מחיטה מלאה לא נפוצים בשוק ומחירם גבוה פי 2-3 מפיתות מקמח לבן.
  2. 2.26% מהלחם שאוכלים בחמישון העליון הם לחמים בפיקוח. אחוז זה אינו גדול ולכן מצדיק להגדיל את סל המוצרים הזולים שבפיקוח. כמו כן מתברר כי החמישון העליון, מודע לטיב המוצרים היקרים, ויעדיף מוצרים משובחים בטעם ותוספות בריאות אף אם מחירם גבוה.
  3. 3.צריכת לחם מיוחד בחמישון עליון גדולה כמעט פי 4 מבחמישון תחתון. נתון זה מראה על מוגבלותו הכלכלית של החמישון התחתון לצרוך לחם בריא יותר, למול יכולת העדפה הברורה של החמישון העליון לצריכת מזון בריאה.
  4. 4.הלחם הנצרך ביותר על ידי חמישון תחתון הוא לחם פרוס, על אף שמחירו גבוה בכ-17% מלחם לא פרוס. הוא נצרך ב – 63% יותר מלחם אחיד לא פרוס ההעדפה זו מוסברת מהנוחות שימוש בפרוסות לחם דקות ומוכנות. בסופר-מרקטים מסוימים ישנם מכונות לפריסת לחם. ראוי לעודד הצבת יותר מכשירים כאלו בפריסה ארצית, במיוחד באזורי עוני. סיבה נוספת לכך מצויה בטריות הלחם לאורך זמן; לחם לא פרוס שומר על טריות יותר מאשר לחם הנפרס לאחר האפייה.
  5. 5.החמישון התחתון צורך קמח לבן כמעט פי 7 מהחמישון העליון. נתון זה מראה את הקמח כמוצר יסוד במטבח ביתי בחמישון התחתון.

בהשוואה, השימוש בקמח בחמישון העליון קטן;

  1. 6.על אף שימושו הנמוך יחסית של החמישון העליון בקמח, הוא צורך קמח  אחר (לא לבן) יותר מפי 2 מבחמישון התחתון.

קבוצות אוכלוסייה נוספות (חלשות ובינוניות):

לא רק החמישון התחתון זקוק ללחם זול ובשל כך צורך לחם לבן/אחיד מפוקח. ישנם שכבות אוכלוסייה נוספות הנזקקות וצורכות מוצרים בסיסיים זולים ביותר, ובפרט את הלחם הזול. לרוב, קבוצות אוכלוסייה אלו משתבצות בשכבה סוציו אקונומית נמוכה- בינונית, כגון:

  • §סועדי בתי תמחוי ונתמכי ארוחות של ארגונים חברתיים.
  • §תלמידי מוסדות לימוד ציבוריים (בהם מוגש ארוחה יומית).
  • §אוכלוסייה מבוגרת במגורי פנסיון.
  • §משרתי כוחות הביטחון בישראל.
  • §עובדי מוסדות ציבור (כגון בתי חולים).
  • §תלמידי מוסדות לימוד תורה (בני ישיבות, בנות מדרשה).

 

  1. 3.מלחם לבן יקר לזול – טעם, היסטוריה ומחיר.

אולי הסיבה העיקרית (מלבד מחירו) להעדפת לחם לבן על פני לחם מזין ובריא בקרב השכבה הנמוכה, נעוצה בטעם החיך שלו. כך מראים סקרי מבחני טעם על ההעדפה ללחם מעובד יותר. דוגמא יפה בעניין נבדקה באנקדוטה (ארה''ב):

היה שם מרכז חלוקת אוכל לחסריאמצעים, שקיבל אספקה של לחם אורגני-כפרי משובח. הוא היה אמור להיות מחולק חינם איןכסף, אבל הנזקקים סירבו לקבל אותו ואפילו לא רצו לבדוקו. מקובל שסוג הלחם שאדם אוכל הוא גם אחד המאפיינים ה''מעמדיים''. ככלשהוא עני יותר, יעדיף לחם לבן, רך ואוורירי יותר (ופחות מזין כמובן). העשיריםאוכלים אורגני, חי ומלא כל טוב דגנים.

בהיסטוריה השתמשו בחיטה כמזון יסוד. טחנו את הגרעין על כל חלקיו, ערבבו את הקמח במים ואפו את הלחם/הפיתות. מאז שגילו את ההפרדה של הקמח מהקליפות, (דבר שגם האריך את חיי המדף של הקמח) מערכת העיכול התחילה להתרגל למאכלים מלאכותיים ולעיכול קל יותר. במעמדו בתרבות הרומית בימי קדם, נחשב הלחם הלבן לסמל סטטוס וכך גם בימי הביניים. חבל היה, מבחינה כלכלית, לזרוק את הנבט והקליפות - על כן הוסיפו אותם לקמח המלא ממנו נאפה הלחם לעניים, מה שעשה את הלחם יותר שחור. הקמח הלבן היה מזון לעשירים ועלה יותר כסף. הצבע הלבן נחשב לטהור יותר ואת גרגירי החיטה היה קל יותר להפריד בזמן הדיש מאשר מיני דגנים אחרים. לצבא הרומי יועד הלחם הפשוט ביותר, שחור וגס הנחשב סמל לעוני. בתקופה מסוימת אף נאסר להגיש לחם שחור לאריסטוקרטים, וליחידות צבא כושלות הוגשה כעונש דייסת שיפון כהה התושבים קישרו בהדרגה בין הלחם הכהה למחלת השיפונית, ומי שידו היתה משגת אכל לחם לבן מחיטה, שהיה יקר בהרבה מלחמים שנאפו מדגנים אחרים. אז רווח הפתגם האנגלי: "לחם שחור ממלא את הבטן, לחם לבן מזין את הגוף" - אבוי לצחוק הגורל.

בתקופת התיעוש[31], הסיבה עיקרית למחירו הזול של הלחם המעובד נעוצה באופן הכנתו. המעבר לשימוש בנפות ממשי שיובאו מהמזרח, ומאוחר יותר, במהלך המאה ה-19, המצאת מכונות ניפוי בעלות צילינדרים מרושתים, הגדילו שניהם את יעילותו של הניפוי. בעקבות פיתוחים[32] שנעשו בתחום החקלאות ונטיעת שדות חיטה נרחבים ואיכותיים בארה"ב, גדל מאוד השימוש בחיטה לאפיית לחמים וזאת על פני השימוש בדגנים אחרים. תהליכים אלו העלו את איכותו של הקמח הלבן ובמחצית השנייה של המאה ה-19 ירד לראשונה מחירו אל מתחת למחירו של הלחם השחור. תהליך נוסף שהתרחש בעקבות המהפכה התעשייתית ונמשך במידה מסוימת גם כיום בכמה מדינות, היה כניסתם של מוצרי יסוד בסיסיים אחרים לתפריט המזון בעקבות הירידה במחירם.

בתחילת המאה-20 עלה היקף ייצור הלחמים, בין השאר בשל פיתוח מכונות יעילות להכנת בצק והחלפתם של תנורי הפחם בתנורים גדולים שחוממו על גז, חשמל או נפט, וכן בשל ייצור שמרים בהיקף נרחב. חידושים הטכנולוגיים אלה ואחרים הביאו להקמת מפעלי ענק שייצרו כמויות עצומות של לחם.

במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 נתגלה על ידי מדענים כי לחם העשוי קמח מלא בריא יותר מלחם העשוי קמח לבן, כיוון שבמהלך תהליך הטחינה והניפוי של הקמח הלבן אובדים מינרלים וויטמינים. בשל כך החלו להוסיף ללחם הלבן תוספים שונים כמו תיאמין, ברזל, ניאצין וסידן, וכן חומרים כימיים אחרים שהביאו לשיפור בטעמו של הלחם.

כיום, מוצר לא מבוקש מביא לעלויות גבוהות. למרות המודעות והתחרות שהתפתחה בשנים האחרונות במוצרי בריאות וללחם מלא בפרט, עדיין נשאר פער מחירים גבוה: לחם מלא עולה כפי שתים-שלוש בממוצע לעומת לחם לבן/כהה.

נמנה להלן גורמים למחירים הגבוהים של הלחם המלא בשוק החופשי[33]:

  • מוצרים מחיטה מלאה מוצגים כאלטרנטיבה בריאה יותר – אורגני עם/או תוספות כגון צימוקים, אגוזים, שיפון, טופו ועוד. בעלי יכולת כלכלית גמישים במחיר לטובת בריאותם, במיוחד במוצר בסיסי ורב שימושי.
  • הייצור ללחם מלא הוא בסדרות קטנות יותר, בעבודה מיוחדת (טחינת רחיים[34] לדוג') וידנית, האריזה והשינוע הם בשקים ולא בתפזורת, מה שמייקר את הייצור לעומת ייצור המוני כמו הקמח הרגיל. הכמויות ללחם מלא קטנות וההובלה יקרה יותר. עלות המשלוח זהה, אבל מגולגלת על משקל קטן יותר, ומתבטאת במחיר הסופי לצרכן.
  • זמן הכנה ותפיחה של הלחם ארוך יחסית. הלחם האחיד, לשם השוואה, מיוצר בשעתיים בלבד.
  • הקמח המלא רגיש יותר להתפתחות חרקים, דרושות הכשרות מחייבות לטחון אותו למנות יומיות בלבד, כדי למנוע את התפתחות חרקים.
  • בשוק הלחם קיים מחסור במאפיות שאופות על בסיס קמח מלא הגורם למחירים גבוהים במוצרים הסופיים. קיים ביקוש ללחם מלא, אך המודעות והיכולת קיימת בעיקר בשכבות ביניים – גבוהות. המגמה להפיכת עקרונות מסוימים של מזון בריא לסטנדרט חיובית. ככל שיהיו יותר שחקנים בשוק, המחירים ירדו.  אך, בשנים האחרונות לא ירדו מחירי הלחם מקמח מלא משמעותית.
  • סיבה מכשילה/מעכבת לאי התחרות החופשית בלחמים מחיטה מלאה נובעת מהנוחות המכרעת שיצר החוק באפשרות רכישת לחם זול ועממי. החוק מנתב את הצריכה, למרבית הצרכנים בשוק, לפי כוחה הרב של פרוטה בהפרשי מחירים. אבסורד הדבר הוא, שלא די שהלחם הלבן/אחיד זול מאוד יחסית לללחם מלא, אף הלחם הלבן/אחיד זוכה לפיקוח במחיר מירבי. החוק מתעלם ממציאות כוחות השוק בדגש על בריאות הציבור.

 

 

  1. 4.נזקים הבריאותיים כתוצאה מאיבוד קליפת גרעין החיטה, מהמרכיבים ומאופן הכנת הלחם המתועש:

בעשורים האחרונים השתנה המזון ללא היכר, את האיכר והקונדיטור החליפו מהנדסי מזון ומעצבי טעם. נגרם לכדור הארץ נזק אדיר, כפי שלא נגרם מעולם, ולהרס זה השפעה רבה עלינו. חומרי הדברה ודשנים כימיים חדרו למזוננו ולמי התהום. שפכי תעשייה ואנוש זיהמו את מי הנהרות, האגמים והאקוויפרים (המים שבלחם מכילים כ- 38% מכילי כלור, זיהומיים תעשייתים וחומרי הדברה). תוספות מזון כימיות נמצאות בכל מזון מתועש ושיטות לקיצוץ הוצאות ייצור (דוגמה למקרה קיצוני בארץ; שימוש במרכיב גבוה של מספוא בהמות מיובא לייצור הלחם). בתוך מרוץ התיעוש חלים הליכים כלכליים ובניהם מונופוליזציה; ממאות מאפיות, שפעלו עד לפני כמה עשורים בשכונות ובפריפריה ושימשו גם מקום מפגש קהילתי, נותרו היום[35], בעיקר שלוש קבוצות עסקיות גדולות השולטות ב-92.3% משוק הלחמים והלחמניות הארוזים: "אנג'ל", "ברמן" ו"דוידוביץ". גם מדיניות הממשלה הובילה לסגירת מאפיות קטנות ובינוניות ולהתהוות מאפיות גדולות עם פסי ייצור המוניים, באמצעות מענקים והלוואות להקמת מפעלים בעלי כושר ייצור גדול. לעומת זאת בצרפת, לדוגמה, קיימות כיום כ-40,000 מאפיות קטנות ובינוניות, וברבות ממדינות העולם השלישי עדיין נאפים הלחמים בשיטות מסורתיות ועתיקות יומין.

ההמצאות הטכנולוגיות שנלוו למהפכה התעשייתית הביאו גם לשינויים בשיטות להכנת הלחם, בטיבו ובטעמו, וכן הפחיתו את התערבותם של האופים בתהליך. מנוע הקיטור אפשר טחינה ולישה יעילים יותר של הבצק, וגלילי פלדה, שהחליפו את אבני הרחיים והוכנסו לשימוש במחצית המאה ה-19, ביצעו טחינה יעילה יותר של גרגרי הדגנים. תוצר הלוואי של טחינה זאת, במהלכה הופרדה הקליפה מהגרעין במקום שיימעך הגרגיר כולו כמו בשיטה הקודמת, היה איבוד ויטמינים ומינרלים חשובים, שגרמו לעלייה בתחלואה. לדוגמה, מחסור בתיאמין, הנמצא בקליפת גרגרי האורז, גרם למחלת הברי-ברי ומחסור בניאצין גרם למחלת הפלגרה. בשורה התחתונה, הלחם המתועש מאבד בתהליך הטחינה למעלה מ-80% מהוויטמינים והמינרלים החשובים כל כך לבריאותנו.

אפיית הלחם המתועש:

במחצית השנייה של המאה ה-20 פותחו מספר שיטות להכנת לחם, שקיצרו באופן ניכר את תהליך הכנת הבצק ואת משך זמן האפייה. אחת מהן היא שיטת "המלושים המהירים" שיובאה מבריטניה ונכנסה לשימוש בישראל בשנות ה-60 וה-70. כיום מיוצר חלק גדול מהלחם בפסי ייצור אוטומטיים, ללא מגע יד אדם, ונאפה בתנורי קומות דמויי מנהרות. בתהליך עיבוד הבצק הוחלפה הלישה הידנית במערבלים גדולים ומהירים, שמכניסים לבצק יותר אוויר ומגדילים את נפח הלחם. במקום לאפשר ללחם לתפוח במשך שעות, מוכנס לבצק אוויר ומים בלישה במהירות גבוהה במערבלים גדולים. שיטת המלושים המהירים גם אינה מותירה די זמן להתפתחות הטעמים והריחות העשירים שאופיינים ללחם מסורתי. את השאור והתפיחה הממושכת החליפו תוספים היוצרים מרקם וגוף ללחם ומאריכים את חיי המדף שלו. בתהליך המודרני של אפית לחם משתמשים בשמרים מלאכותים (יצורים חד תאיים ממשפחת הפטריות הניזונים מסוכר) המרוכזים בגושים או באבקה ונשמרים בטמפרטורה נמוכה (סביב 0 מעלות צלזיוס), המעכבת את תהליכי ההתרבות והתמותה שלהם. כדי לאפשר לשמרים במחמצת להתרבות ולמנוע מהם מלמות, נהוג להוסיף מדי יום קמח ומים או בצק טרי למחמצת שנותרה. תוספת שמרים[36] ללחם כדי שיתפח, עשויה לגרום להעלאת רמת פטריות השמרים (קנדידה) בגוף, שמתפתחות טוב על השמרים, לפגיעה במערכת החיסונית ולמחלות פטרייתיות, בעיקר בדרכי הבליעה. בתהליך ההתפחה של הלחם ניזונים השמרים מהעמילן (המורכב מסוכר), מתרבים, ופולטים אלכוהול ופחמן דו-חמצני. הפחמן הדו-חמצני נלכד בבצק ויוצר בועות המתפיחות את הלחם. האלכוהול מתנדף בתהליך  האפייה.

 

המוציא לחם מן הארץ? - תוספות לא טבעיות.

מלבד פעולת השמרים, הוסיפו כימיקלים מחמצנים על מנת להגדיל ולזרז כדי לפצות על המרקם והגוף שהתפתחו בתהליכי ההתפחה והלישה הממושכים, הוכנסו תוספים שיעניקו ללחם מרקם בצורה מלאכותית. כיום המחמצן העיקרי בשימוש בישראל הוא ויטמין סי, שאינו תורם לערכו התזונתי של הלחם, משום שהוא נהרס באפייה. בלחם המסורתי אין שימוש בתוספת שומן, והשומן המוקשה (מרגרינה) הוכנס ללחם בעקבות הפיכת תהליך הייצור לתעשייתי כדי לספק ללחם גוף. העיתונאית פליסיטי לורנס, מתארת את התהליך בספרה "Not on the label", כתבה כי בניסויים הראשונים, הלחם קרס בלי השומן: "התהליך הפחית את העבודה והעלות והפיק תנובה גבוהה בהרבה לכל שק קמח, משום שהבצק ספג הרבה יותר מים". מאפיות "אנג'ל"[37] ו"דוידוביץ" טענו, שהוציאו את שומן הטראנס (חומר מזיק ביותר הנמצא בשומן מוקשה) מהלחמים שלהן, וכי כמות השומן בלחמים שלהן אינה עולה על 2.5 גרם לכל 100 גרם. מאפיית "ברמן" לא נמסרה תשובה[38].

חומרים כימייים נפוצים נוספים בתעשיית הלחם בישראל כיום הם פוטסיום סורבט (E202, הקוטל חיידקים ופטריות ועלול לגרום לאלרגיה אצל אנשים בעלי רגישות גבוהה), וסודיום פרופיונט (- E281 קוטל פטריות ומעכב עובשים), ברומט הסידן ופרפיונט, שעוזרים בתפיחת הלחם ושימורו, ולגביהם קיים חשש כי הם רעילים. יש גם אנזימים המאפשרים, למשל, להכניס ללחם הרבה אוויר ולהגדיל את נפחו, תוך שמירה על יציבותו. בישראל נפוץ השימוש באנזים שנוצר באמצעות הנדסה גנטית ומסייע בשמירה על טריות הלחם באופן מלאכותי.

על התווית של לחם מקמח מלא יש רשימת רכיבים, שמבהירה כמה שונה תהליך הייצור היום מהתהליך המסורתי: שמרים, קמח סויה (שמבהיר את הלחם ומרכך את הקרום), גואר וחומר מתחלב נוסף כדוגמת  E-481(חומרים מתפיחים, המייצבים את הבצק ומחברים את מרכיביו), קלציום פרופיונט (חומר משמר), פוטסיום כלוריד (תחליף למלח, שמשמש לדשן בחקלאות) וחומצה אסקורבית 300-E.

לחמים תעשייתיים - המגלגלים על-פי הערכות למעלה ממיליארד שקלים בשנה. ניתן למצוא אותם על מדפי הסופרמרקטים והמרכולים. לשים אותם ביום המכירה, והם אינם עוברים תהליך התפחה ארוך. תהליכי העשייה הקלאסיים של הלחם הוחלפו בכימיקלים: חומרים משמרים ומשפרי אפייה תעשייתיים אשר נועדו לקצר את תהליך האפייה. תהליך האפייה נמשך בין שעתיים וחצי לשלוש (לעומת עד 50 שעות בלחמים טבעיים מסויימים). על קבוצה זו נמנים הלחם האחיד, הלבן, שיפון, דגנים, לחם קל, חלה קלה ולחם כפרי.

 

 

מרכיב היסוד

החיטה שימשה במשך אלפי שנים כאחד המזונות העיקריים של האדם. היא מכילה כמות גבוהה יחסית של חלבון טוב, וכן מינרלים וויטמינים בכמות ובהרכב יחסי טובים. היום נפוצים שני סוגי חיטה עיקריים - חיטה רכה וחיטה קשה. החיטה הקשה מכילה אחוז חלבון יותר גבוה בהשוואה לחיטה הרכה ומשמשת בעיקר להכנת לחם, מקרוני ופסטות, בעוד שהחיטה הרכה מכילה יחסית יותר עמילן ומשמשת להכנת עוגות ומיני מאפה. יש בחיטה כמות לא מבוטלת של סיבים, ככל שקמח החיטה פחות מעובד וקרוב למצבו הטבעי. הקמח המשמש לאפיית לחם מכיל עמילן המהווה את רוב משקל הקמח. העמילן הוא פחמימה פשוטה המהווה את עיקר הערך התזונתי של הלחם.  הגלוטן הוא חלבון אשר בעיבוד פיזי בנוכחות מים (לישה) מתחבר בקשרים כימים למבנה דמוי רשת ומהווה כ-10% ממשקל הקמח. תכונה זו של הגלוטן מאפשרת התפחה ואפיה של לחם גמיש ורך.

בגרגיר החיטה ובנבט מרוכזים מרבית המינרלים, הוויטמינים וחומצות השומן החיוניות, והם בעיקר ניתנים לבהמות.        

הסובין, המהווה 15% מגרגיר החיטה, מסולק גם כן,

הוא חשוב למערכת העיכול בספיגת כולסטרול, וכן

לסילוק חומרי פסולת מהגוף ועוד.

סולת הוא קמח חיטה מנופה ונקי.

מורסן הוא סובין גסים שהם הקליפה העליונה של החיטים.

סובין החיטה מכילה 44% סוגים של סיבים תזונתיים.

 

הלחמים שבפיקוח:

לחם כהה (אחיד) - "לחם הנאפה מקמח כהה או מקמח- קיבר, בין שהם מעורבבים עם קמחים אחרים ובין אם לוא"[39]

 

מקור השם "לחם אחיד" הוא ככל הנראה מימי המנדט הבריטי. השלטון הבריטי הטמיע את המושג והגדירו כלחם בסיסי שעל המאפיות לייצר ולספק לצבא הבריטי וגם לשוק כמובן. מרכיבי הבסיס של הלחמים נקראים אומנם בשמות שונים: קמח חיטה כהה (ודש, אנג'ל), קמח חיטה (דגנית) אך כולם מתכוונים לקמח חיטה בדרגת עיבוד גבוהה, בעל ערך גליקמי גבוה (כיום, בין אם הוא קמח מוגדר כלבן, כהה, או אחיד, מדובר בקמח מעובד שהערך הגליקמי שלו 85 - כמעט כמו סוכר), המותפח באמצעות שמרים ומיוצר בכשעתיים בלבד. הלחמים נבחנו, ולמרות חסרונם התזונתי, הם שכיחים מאוד על המדפים בגלל טעמם ומחירם המפוקח. לחם אחיד (ודש), הוא היחיד שמכיל תוספת ויטמינים מקבוצת B, (אם כי בכמויות מועטות), חומצה פולית וברזל, כך שמעלה במעט את איכותו ע"פ שאר הלחמים שצוינו.

אנשים רבים מחשיבים לחם כהה כלחם מקמח מזין יותר, אך אין זה ממש כך: הוא אמנם הוא יותר בריא מלחם לבן אך אינו מזין כלחם מחיטה מלאה. יחסית לקמח לבן, משתמשים בקמח זה ביותר חלבון, סיבים וחלקים מקליפת הגרעין, שבה חומרים מזינים. עם השנים התבהר צבעו של הלחם האחיד, הפשוט והכהה, הנמצא בפיקוח מחירים עד שקשה כיום להבדיל בינו ללחם לבן. הצבע הכהה נובע משילוב עם קרמל או חומרים אחרים המשפיעים על צבע הלחם.

 

לחם אחיד עשוי מקמח חיטה קשה. בתהליך הטחינה שלו מעורבים גם חלקים מהאזור החיצוני של גרעין החיטה. שימו לב: הצבע הכהה האופייני ללחם זה איננו טבעי. הוא מתקבל בדרך כלל מקרמל, מולסה ולעתים גם מצבע מאכל.

 

לחם לבן [40]- "לחם הנאפה מקמח לבן בלבד"

הקמח הלבן, שמשמש לייצור הלחם הלבן, נלקח מהחלק הפנימי של גרעין החיטה. בתהליך הטחינה וקבלת הקמח הלבן מאבדים הרבה יסודות מזינים שישנם בגרגיר השלם. למשל - קמח לבן מכיל רק 13% מתכולת הכרום שבגרגיר השלם (מינרל שחשוב ביותר לאיזון רמת הסוכר בדם), 9% מתכולת המנגן ו- 19% מהברזל.

הקמח לבן יכול להתאחסן במצב טוב מספר שנים - החרקים לא להוטים לאכול אותו.

בארה"ב, בניגוד לישראל - הלחם הלבן חייב, לפי חוק, להיות מועשר במספר מזינים, חייבים להחזיר לו תיאמין, ריבופלאבין, ניאצין וברזל (אך מזינים אחרים לא מוחזרים).

 

  1. 5.לחם מלא - יתרונות תזונתיות

קבוצת הלחמים הטובה ביותר מההיבט התזונתי היא זו שמורכבת מקמח מלא אורגני שאינו מותפח ע"י שמרים. אך היא יקרה במחיר ואינה נפוצה (משווקת בעיקר בחנויות טבע וסופרמרקטים יוקרתיים).

גם לחם מחיטה מלאה הנפוץ בשוק (לא אורגני) שומר על מרבית הרכיבים התזונתיים של גרעין החיטה. הוא מכיל את סובין החיטההעשיר בסיבים תזונתיים ואת נבט חיטה העשיר בשלל ויטמינים ומינרלים, וכןפיטוכימיקלים התורמים למניעת סרטן. הוא מעובד פחות, מזין יותר, שומר על רמות נמוכות של סוכר בדם(ערכו הגליקמי הוא 50), מקנה דרגת שובע גבוהה לאורך זמן, ומקל על מערכת העיכול. כמו כן בחיטה מלאה מצוי פי שתיים גלוטן מחיטה מעובדת.

 

אופן הכנת הלחם המסורתי:

השיטה המסורתית היא טחינה ייחודית שאינה אגרסיבית, בה נטחן גרעין החיטה לקמח מלא באבן – רחיים וללא הפרדה של מרכיבי הגרעין - רק כאשר העטיפה החיצונית ביותר של הגרעין מסלקת, שמכילה את מרבית החומצה הפיטית[41] נשאר כ- 95% מכלל המזינים שבגרעין. בצורה זו רוב תכולת הויטמינים והמינרלים שבגרעין החיטה נשמרת. נוצר קמח מלא המכיל את כל מרכיבי הגרעין: סובין, נבט ואנדוספרם ועשיר בסיבים תזונתיים. כך מתאפשר ייצור לחם מופחת בקלוריות ללא שימוש בתוספות. כמו בתהליך המסורתי, גם לחם המכיל מרכיבים טבעיים בלבד, מותפח בעזרת מחמצת שאור טבעית. זוהי עיסה המורכבת מקמח, מים, סוכר (בדרך כלל ממקור פירות) ושמרים שמקורם באוויר. לחם המותפח על ידי מחמצת תופח לאט יותר,[42] משום שהשמרים הטבעיים שבמחמצת חלשים יותר מאלו המלאכותיים מעניק ללחם מרקם עדין, טעם עשיר, עיכול טוב ולהגדלת זמינותם של מינרלים.

 

 

 

דעות מומחים:

  • משרד הבריאות בישראל כותב באתרו:  

"הקפד על אכילת דגנים, ירקות ופירות וקטניות. הדגש בהנחיה זו הוא על צריכת סיבים תזונתיים ומגוון רכיבי תזונה. את הירקות והפירות מומלץ לאכול על קליפתם. כמו כן, מומלצים דגנים מלאים כגון: אורז מלא, שיבולת, לחם מחיטה מלאה."

  • מכון F.D.A
  • נתוני משרד החקלאות של ארה"ב:

הערך התזונתי של קמח מלא, שזוקק לקמח לבן, צונח: נותרים בו 5% מוויטמין E, 30% מהברזל, 13% מוויטמין B6, 59% מוויטמין B12, ו-75% מהחלבון.

  • במספר מחקרים[43] נמצא:

חיטה עשויה לשמש כלי נשק כנגד מחלת הסרטן ומחלות אחרות. החוקרים גילו כי חיטה מלאה מכילהנוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) המונעים סרטן המעי הגס, סוכרת ומחלות לב.

  • חוקרים[44] מציינים:

מאכלים עליהם תוויה של קמח מלא המסומנת כמרכיב ראשונישל המוצר. במחקר זה המאכלים העשויים מגרעינים מלאים מורידים את רמת הסיכון למחלות מטבוליות ולסוכרת מסוג 2.

  • לילך רונן-פריאל, דיאטנית קלינית, טוענת:

מומלץ לצרוך מזונות מלאים, מאחר והםמכילים כמות גבוהה של סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. לפיה, לסיבים תזונתייםהמצויים בקליפות חשיבות גבוהה לתזונה בריאה ומאוזנת "הסיבים תופחים במערכת העיכולומעניקים תחושת שובע, בנוסף לכך, סיבים מסדירים את פעולות המעיים ועבור מי שסובלמכולסטרול גבוה, צריכת סיבים בתזונה היום-יומית עשויה לסייע בהורדת כולסטרול".

  • התזונאית דורית אדלר[45] מביה"ח "הדסה" טוענת:

לחם מלא עדיף על לחם לבן. זאת, מפני שהשימוש התעשייתי בקמח לבן לעומת השימוש המסורתי בדגנים מלאים יוצר לחם שיש בו בעיקר קלוריות, ללא הוויטמינים והמינרלים החיוניים לגוף. לחמים תחת פיקוח (לבן וכהה) מזינים פחות - יש בהם פחות מינרלים, סיבים וויטמינים. "זה בוודאי לא הלחם שאנו רוצים שהעם יאכל". "מגיפת ההשמנה והתחלואים המלווים אותה מתפשטים במהירות רבה יותר בשכבות החלשות, ולכן יש אינטרס לאומי לבחון מחדש את הנושא של איזה לחם יהיה בפיקוח, ולכלול שם את הלחם המלא. הפיקוח היום לא לוקח בחשבון את בריאות הצרכנים".

 

  1. 6.הצעות קודמות לתיקון החוק

משרד הבריאות, הממונה על בריאות הציבור, יכול להכניס לפיקוח מוצרי מזון בריאים באמצעות המפקח על המחירים של משרד הבריאות. האבסורד הוא, שהמשרד ממליץ על מוצרים אלו, אך בפועל, טרם תיקן את העיוות שלטובת  השכבה אמידה.

מזה מספר שנים שהצעות וניירות עבודה עולים בדיונים הכנסת והממשלה. להלן סקירת ניסיונות לתיקון החוק:

  • §פרופ' בארי[46] נתן המלצות למשרד הבריאות של אוכל דל שומן, דגנים מלאים.

הוא סבור שתמרוץ ממשלתי של התעשייה לייצר מזון בריא יותר. לדבריו, קיימות הצעות רבות, כמו למשל סובסדיות על מוצרים בריאים, ונייר עבודה אחד כבר הוגש למשרד הבריאות. פרופ' בארי אומר שהצעות על תוספות ויטמינים כבר נידונות שנים במשרד הבריאות. . .

  • §בעבר עלתה הצעה לחייב את כל היצרנים יחויבו להוציא את שומן הטרנס ולהעשיר את הקמחים בוויטמינים.
  • §הצעת החוק של ח"כ אפי איתם:

בתאריך  07/12/2006[47] הועבר בשולחן הכנסת הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים) :

תיקון סעיף 1 בחוק  "פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים" התשנ"ו -1996  (להלן: "החוק"). בסעיף 1, אחרי הגדרת "מצרך דומה" יבוא:
"מצרך מזון - מוצר מזון, שוועדה שמינה שר הבריאות קבעה כי הוא מוצר מזון בריאותי, ויש לעודד את צריכתו.
תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) הוא מצרך מזון בריאותי ויש צורך בפיקוח על מחירו מטעמים של עידוד
מצרכי מזון בריאותיים".
דברי הסבר:
מחקרים מקצועיים רבים מצביעים על כך כי יש לעודד צריכת מוצרי מזון בריאותיים כדוגמת קמח מלא, או מעושר בויטמינים ומנרלים, אורז מלא, חלב דל שומן ותוצרת חלב דלת שומן מועשרת בויטמין D ,ירקות ופירות כד'.
מחקר שעסק בתופעת השמנת היתר לבדה מצביע על כך כי מדינת ישראל משקיעה בטיפול במחלה ובמחלות הנלוות לה כ- 10 מליארד ₪ בשנה. מסקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון) שהינו מחקר שנעשה בישראל בשנים 1999- 2001 עולה כי ישנו קשר בין מעמד סוציו אקונומי נמוך לתחלואה כהשמנת יתר, סוכרת מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, מחלות סרטן מסוימות ועוד, עקב הקושי של שכבות אלו לצרוך מוצרי מזון בריאותיים בסיסיים כאלו המפורטים לעיל.
מחקר נוסף שנעשה באוניברסיטת קנזס בשנת 2002 מצביע על כך כי חיטה מלאה מכילה נוגדני חמצון המסייעים בהקטנת הסיכון לחלות במחלת הסרטן, מחלות לב וסוכרת.
הצעת חוק זה באה לעודד את הציבור לצרוך מוצרים אלו ע"י פיקוח על מחיריהם כדוגמת הפיקוח הקיים כיום על פי חוק מצרכים ושירותים, התשנ"ן -1996 והצווים שהוצאו מכוחו.
מוצרי מזון אלו הינם מוצרי מזון בסיסיים המשמשים ציבורים רבים באופן יום יומי, פיקוח על מחיריהם יהווה סיוע לציבור בכללו, ובמיוחד לשכבות החלשות."

   לדאבוני, הצעת חוק זו לא אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ועברה רק קריאה ראשונה. כבר שנתיים שהיא מונחת על שולחן הכנסת ועניין הציבורי בה נראה שולי.

 

 

  1. 7.הצעות עבודה זו לשינויים בחוק:

האידיאל בהצעות לתיקון החוק הוא לאמץ את כל ההצעות שיפורטו להלן.

עם זאת, במידה ותתקבלנה חלקן, ההצעות מוצגות בסדר חשיבות יורד ולחלופין:

א.    מס ישיר בגובה של 3 ₪ לקילו על קמח מעובד - לבן.

מס זה יחליש את הביקוש והצריכה לקמח הלבן ומוצריו. מנגד, תיפתח תנופת ביקוש והאצת תחרות ייצור למוצרים מקמח מחיטה מלאה. מאפיות ותעשיית מוצרי הקמח ישתמשו יותר בקמח מחיטה מלאה במוצריהם (ויתכן שבחלק מהמוצרים תשולב הכמות עם קמח לבן). פער המחירים בין הקמחים יצטמצם ויהפוך את הפרש המחירים בניהם. כמו כן, גם הביקוש המוגבר יאיץ את התחרות והמגוון בין מוצרי החיטה מלאה. כל מוצרי האפייה מקמח מלא ירדו, ובפרט מחירי הלחם מחיטה מלאה.

המוצרים הרבים ומגוון העשויים קמח לבן כיום, יכניסו לתקציב המדינה רווחים גדולים. ההכנסה תהווה מקור/קלף/הצדק נוסף להוספת סבסוד/פיקוח על מוצרים בריאים אחרים. האוכלוסייה שבעלת יכולת כלכלית גבוהה תמשיך לצרוך את המוצרים מחיטה מעובדת - שיעלו ביוקר - רוב מוצרים אלו בגדר מותרים ומזיקים לבריאות. על כן, יש לשייכם לקבוצה המזיקה לציבור ומיועדת לבעלי יכולת כלכלית אמידה (כדוגמת סיגריות, דלק). השכבה הנמוכה תמצא תחליפים זולים, כמובן ביניהם מוצרי החיטה המלאה, וכן מוצרים בריאות אחרים שמשרד הבריאות ינתב את שיווקם והפצתם התעשייתית מסחרית וזולה.

ב.     הוצאת לחם אחיד ולבן מסל המוצרים שבפיקוח.

זאת בשל נזקיו הבריאותיים לציבור. הלקוחות שעדיין יהיו מעוניינים לרכושו ישלמו מחיר שוק מלא.

מנגד, תתבצע החלפה/הוספה של מוצרים לסל המוצרים שבפיקוח (פירוטם בסעיף ט').

ג.     יישום מזורז של הצעת החוק של ח"כ אפי איתם, בהוראות (נוספות) אלו:

  1. 1)סבסוד/הוספת פיקוח מחיר מרבי על קמח מחיטה מלאה.

מחירו של הקמח המלא הינו הבסיס ומפתח להאצת תחרות מחירים ללחמים ומוצרי אפייה. כמו כן החוק יוביל לצריכתו בעיקר בשכבה החלשה המרבה בשימושו לאפייה ביתית. 

  1. 2)הוספת סבסוד/פיקוח מחיר מרבי על כיכר לחם ופיתות מחיטה מלאה.

מאחר ואלו המוצרים שבצריכה עיקרית אצל השכבה החלשה. השימוש בפיתה נוח להכנת כריכים ואהוב בקרב ילדים. כמו כן, הוא יחליף את הפיתה הלבנה במאכל הזול והלאומי - הפלאפל.  ההחלטה באם יוטל סבסוד/פיקוח תלויה באופן היישום של הצעות קודמות לצד השפעות מחירי השוק.

ד.     עידוד כספי למאפיות בשלוש תנאים:

  1. 1)רוב ייצור הלחמים והפיתות יהיה עשוי מחיטה מלאה.
  2. 2)רוב ייצור מוצרי המאפה יהיה עשוי מחיטה מלאה (בהרכב יחסי מינמלי של 40% מכל מוצר).
  3. 3)

סכום העידוד יהיה לפי תפוקה פרוגרסיבית הפוכה. זאת כדי לעודד פתיחת מאפיות קטנות, מקומיות ואיכותיות.

ה.    הוראות על שימוש במרכיבים מוגדרים בלבד לייצור לחם שבפיקוח/סבסוד.

כמו כן, ההוראות יחולו על כמותם היחסית, אופן ההכנה, זמן האפייה וכו'.

בנוסף, אימוץ תקנים (בהתאמה) מהוראות מסמכי ה-FDA לתזונה, להלן טיוטה לדוגמא:

"חיטה מלאה" תכלול דגנים המורכבים מגרגרים טחונים, מפוררים וכתושים של הדגנים שהמרכיבים העיקריים שלהם - האנדוספרם (endosperm) העמילני (הנבג הפנימי, המרכיב את חלק הארי של הגרגיר), נבטים וסובין - הנמצאים באותו יחס כפי שהם קיימים בגרגרים השלמים. דגנים כאלו יכללו שיעורה, כוסמת, בורגול, תירס, דוחן, אורז, שיפון, שיבולת שועל, דורה וחיטה.

   בשל המרכיבים הבסיסיים וההכנה המסורתית של הלחם המלא, טעמו יהיה גס יחסית ללחם הלבן העממי והפריך. אמנם, עצם נגישותו במחירו זול לכל דורש, יביא  בעיקר את השכבות החלשות לקנייה כמוצר מזון לשובע. גם הטעם יבוא עם ההרגל, וכמובן שגשוג הבריאות.

גם הלחם הלבן יחויב להיות מועשר במספר מזינים: תיאמין, ריבופלאבין, ניאצין וברזל.

ו.     תיקונים בתווית המזון ללחם (גם לחמים שלא בפיקוח).

ז.     ועדה תקבע הוראות מדויקות לתווית במטרה לסווג לחמים שונים ביחס למרכיביהם.

  • רישום קמח במרכיבים של מוצר יציין את סוג הקמח, דהיינו: לבן/כהה/מלא. אם בשילוב יצויין אחוזי כל סוג קמח. (גם בטחינה קיימת בעיה דומה, כאשר מציינים 100% שומשום אך אין זה עשוי שומשום מלא – הטעיית הציבור במסגרת החוק).
  • כיום התקן בישראל מתיר לתת את הכינוי "קמח חיטה מלא" לקמח המכיל רק 90% ממרכיבי גרעין החיטה. כמו כן מתיר התקן להדביק את השם "לחם מלא" ללחם שבו 51% קמח מלא ו-49% קמח לבן. לכן, לפי הגדרת התקנים הישראליים, לחם שיוצר מקמח לבן שהוסיפו לו כמות לא גדולה של סובין, או קמח לבן שעירבבו לתוכו כמות דומה של קמח מלא, הוא "לחם מלא". דוד (פרידי) פרידמן[48] אומר ש "התופעה רווחת, אבל הצרכן, לצערי, לא יכול לדעת את זה. ברשימת המרכיבים לא מופיע קמח לבן, כי מותר וחוקי לרשום את זה כקמח מלא". כדי לשוות ללחמים כאלה מראה מלא, מאפיות ממותגים לחמים תחת הטיות שונות של מלים כמו "כפר" ו"טבע"; נצבע ב-E150 (קרמל), לתת כהה ומולסה; ומפזרים מעליו מעט דגנים קצוצים גס. כיום צרכנים רבים כבר לא יודעים להבחין בין לחם מלא אמיתי ללחם מלא "מחופש", כי ללחם הצבוע יש מראה "יותר מלא ממלא"".  
  • יש לקבוע שסדר הרישום במרכיבים יהיה לפי גודל הכמות היחסית במוצר.

ח.    מס על סוכר לפי הסוכר שיש בו - ציון הכמות גרמים חובה במרכיבים

מס על מוצר לפי כמות הסוכר שיש בו. כמות הסוכר תצוין לכל האריזה וכן לפי 100 גרם. המטרה לעודד מכירת מוצרים ללא סוכר או עם כמות מעטה. מנגד, לא יהיה מס על הוספת מולסה למוצרים. יהיו מיסים גבוהים על ממתיקים אחרים, בעיקר המסוכנים לבריאות.

ט.    מוצרים נוספים להוספה לחוק הפיקוח,[49] כגון (סדר חשיבות יורד):

v חיטה מלאה כחטיף שלווה - ללא תוספות כלל.

v שעורה – בירה ללא תוספות כימכאליות. קואקר לגרנולה ( מומלץ לאכילה עם חלב הארץ).

v תירוש – פיקוח על מחירי התירוש.

v ריבת תאנים - 100% פרי ללא תוספות, תוצרת הארץ. ללא ריסוס.

v רימון – מיץ ללא תוספות, תוצרת הארץ. ללא ריסוס.

v שמן זית – פיקוח על שמן זול.

v דבש תמרים – סילאן ללא תוספות, תוצרת הארץ. ללא ריסוס (מומלץ להכנה בערבוב עם שומשום מלא טחון [טחינה גולמית] המפיק חלבה).

v טחינה גולמית משומשום מלא (כמצוין לעיל, יש לתקן את חוק המטעה: 100%  שומשום -אינו שומשום מלא).

מחירו המומלץ לפיקוח/סבסוד הינו 7 ₪ לקילו.

v ממרח חרובים - ללא סוכר. תחליף טבעי לממרח השוקולד הנפוץ והמזיק.

מחירו המומלץ לפיקוח/סבסוד הינו 10 ₪ לקילו.

v אורז מלא.

מחירו המומלץ לפיקוח/סבסוד הינו 3 ₪ לקילו.

v רכז תפוחים/ פירות, טבעי - ללא תוספות כלל. מהווה תחליף טבעי למיצים ותרכיזים מתועשים.

מחירו המומלץ לפיקוח/סבסוד הינו 5 ₪ לליטר.

v מולסה - תחליף לשימוש הנפוץ והמזיק של הסוכר המזוקק.

v גבינות חמוצות – לבנה, יוגורט.

בתחום החלב יש לבצע רפורמה רחבה ותחרות יצרנים חופשית. הפיקוח יהיה על 2 מוצרים חמוצים – לבנה ויוגורט הזולים והפשוטים ביותר של כל חברה מובילה. מחיר המומלץ לפיקוחהינו 1 ₪ לגביע יוגורט ו- 2 ₪ ל-250 גרם לבנה.

v שקדים עם קליפתם. ערכם התזונתי גבוה מאוד, הקליפה שומרת את הפרי לזמן ארוך יותר. הקושי/עצלות להסיר את הקליפה יצמצם את סוג החברה לחברה חלשה בעיקר לצריכת המוצר.

מחירו המומלץ לפיקוח/סבסוד הינו 10 ₪ לקילו.

 

הצפי, שבשל מחירם הנמוך של מוצרים אלו, הביקוש שלהם יעלה. ייצורם/יבואם המוגבר תייצב רמת מחירים נמוכים ואט אט החוק יוכל "לצאת מהמשחק" –להמנע מלהתערב במחירי השוק. לאורך התהליך ילווה פיקוח רווחיות והתערבות ממשלתית גמישה.

י.     המוצרים הסופיים יהיו בהתאם להמלצות ועדה. בנוסף היא תחליט על:

  1. 1.שיטות שיווק להטמעת המוצרים בהרגלי הצריכה של החמישון התחתון.
  2. 2.בחירת המוצרים (ומוצרים נוספים) לפי זנים, מרכיבים, ערך תזונתי, אזורי פריסה ארצית, כמויות צריכה בפועל – יכולת הגדלת ייצור/יבוא וכו'.

יא.   מכירת מוצרים במכונה אוטומטית:

  1. 1.מכירת מוצרי מזון כדוגמת:

לחמניה לצד צנצנת דבש קטנה, טחינה קטנה.

"מנה חמה" של אורז מלא, קוסקוס מלא. הוצאת מים רותחים מהמכונה.

  1. 2.הקנייה מהמכונה תתאפשר הן במזומן, הן באמצעות כרטיס אשראי והן באמצעות כרטיס מגנטי ניטען. ראוי לבחון שכרטיס זה ישמש גם לתחבורה ציבורית. מטרתו היא שכך יהיה ניתן לתרום מוצרים וארוחות מהמכונה למשפחות ניזקקות.
  2. 3.על המכונה תירשם טבלת קלוריותשל המוצרים וכן המלצות לפי גיל, משקל, מין, פעילות ספורטיבית וכו'.

יב.   פרסום מוצרי הפיקוח הממשלתי בתוך אזורי המכירה:

  1. 1.ריכוזם באגף נגיש ונוח לבאי רכישת מזון.

 

יג.    לימוד תזונה:

  1. 1.חובת לימוד במסגרת ב"ס יסודי, בגרויות, קורס מתואר אקדמאי.

הלימוד ידגיש:

נימוסי אכילה, כמויות מומלצות של מרכיבי התזונה והשפעתם, המלצות וטיפים לקנייה והכנה, אזהרות מאכלים קשים לגוף, חישוב עלויות של ארוחה ביתית מומלצת לארוחה ולחודש שלם, סקירת ברכת אדמת ישראל.

יד.    חלוקת המזון באכילה קבוצתית:

  1. 1.חישוב מתמטי של כמות האוכל לשולחן. ברמת חסד ברמה הכלל חדרית, קבוצתית.
  2. 2.לקיחה של החלק היחסי במזון. במידה וכל הסועדים הגיעו לשולחן והשאירו מן מנתם, ניתן לקחת שוב תוספת, בכמות יחסית.
  3. 3.התחשבות של משקל הסועד וצורכו בקלוריות לפי הוצאתו (מפעילות בעיקר). במצב זה ניתן לקחת חלק גדול של מנה עיקרית שהיא ביחידות בגדלים שונים ולא ראוי לחתוך אותם שווה לכל הסועדים.

 

 

 

 

חלק ב' - ראשית שוויון

  1. 8.מוצרי מזון בריאים, במחירים זולים

בפרק זה נטען לחיוב המדינה בתיקון חוק פיקוח המחירים למוצרי מזון בריאותיים מתוך עקרון  צדק חברתי - ראשית שוויון.

הזכות לחיים בכבוד, הדאגה לזכויות חברתיות ולצדק שוויוני מאפיינת גם את החברה המודרנית. בהרבה ממדינות המערב, מוכרת כזכות יסוד הזכות ל"חיים בכבוד", ולא רק הזכות לחיים. ואולם עדיין לא עוגנה זכות זאת במשפט הישראלי במפורש, כי יש הסבורים שאין לכלוא אותה במערכות המשפט. מכל מקום, דומה שניתן לגזור אותה הן מן ה"זכות לחיים", הן מעקרון "כבוד האדם" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
להלן קטע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו : "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם."

מעשית, נגזרות מזכות זו שאלות אחדות: מהו תוכן הזכות? מהו היקפה? מי חייב בה? האם היא חובת המדינה או חובת כל פרט בחברה? האם אפשר לאכוף אותה ? מהו מעמדה הנורמטיבי? וכיצד נאזן בינה לבין זכויות אחרות?

לאור המחקרים ודעות המומחים המצביעים על הקשר שבין מעמד סוציו אקונומי נמוך לתחלואה, ובפרט על הנזקים הבריאותיים מצריכת הלחם הלבן/אחיד - ישנה סתירה קשה בין חוק הפיקוח כיום (המוצרים שבסל) לבין חוק יסוד זה. אמנם, אין חיוב בחוק יסוד לספק מוצרים בריאותיים, אך כאשר ברור שמוצרים פוגעים בגופו של אדם (הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך) והם בחסות חוק מדינה, הרי שיש לתקן את בחירת המוצרים באופן שלא תסתור את חוק היסוד.

סוגיה מעין זו עלתה בשנת 2004 על סדר היום הציבורי במדינת ישראל במלוא חריפותה עם הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, ובה ביקשו העותרים מבית המשפט לפסול חוק שחוקקה הכנסת משום פגיעתו הקשה בהכנסת אזרחי המדינה, המונעת מהם את הזכות לחיות ב"כבוד" מינימלי.

בחלקה השלישי של מגילת העצמאות נאמר כי:" מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין".

התנאים הבסיסיים לקיום שוויון זכויות חברתי ומדיני ולעקרון "הכל שווים בפני החוק" כוללים שתי משמעויות:
א. פורמלית - הפעלת הדין על ידי בתי המשפט ללא משוא פנים וללא הבחנה בין המתדיינים. לא מורחב  בעבודה זו.
ב. מהותית - הדין עצמו.
יש המצדדים בתיאוריית השוויון הפורמלי שהשוויון הוא מושג כשלכל פרט קיימת הזדמנות שווה לקדם את מאווייו האישיים ולהתחרות על המשאבים החברתיים מבלי שהאחרים יפריעו לו. תפקיד המדינה מתמצה, באי-מעורבות ובאי-מניעת התרחשותו של תהליך זה.

אך אין לקבל עקרון זה כלשונו, ולפרשו כשוויון מכני. לא הכל שווים בפני החוק, שכן החוק מביא בחשבון אי שוויון מסוים, בין אם טבעי או יציר אדם. העדפה מתקנת נועדה לתקן מצב של חוסר שוויון על מנת להגיע למצב של שוויון מלא או קרוב לשוויון. המניע הקובע בהעדפה מתקנת אינו הקריטריונים להפעלתה ללא שיקולים, אלא התוצאה. השאלה היא, האם העדפה מתקנת היא חלק מהשוויון ומגשימה את עקרון השוויון או שמא היא נוגדת את עקרון השוויון, כי השוויון והעדפה סותרים זה את זה:

"עקרון השוויון בא לשרת מטרה של השגת תוצאה צודקת. לא השוויון הטכני או הפורמלי … אלא השוויון המהותי בני האדם, או קבוצות בני האדם, שונים לא אחת זה מזה או זו מזו, ולעיתים יש צורך להפלות בין מי שאינם שווים… השאלה כשנטענת טענת אפליה אינה רק אם פלוני מופלה … יש גם לברר אם האפליה בלתי מוצדקת"[50].

במסגרת השוויון המהותי, ההתייחסות לעקרון השוויון הוא כעל נורמה חברתית, נגזרת מההכרה המשפטית בזכויות האדם האוניברסליות, המיועדת להשגת שוויון בתוצאות. עולה הצורך במעורבות של המדינה כדי להבטיח שהזכות לשוויון הזדמנויות ולשוויון בתוצאות, כשהיא נבחנת במישור הקבוצתי, אכן, תיושם. כך גם נטען, כי תפיסת השוויון כזכות חיובית היא ממדיניות שרק מגיבה על אפליה ואינה נוקטת צעדים חיוביים למנוע אפליה תיכשל בניסיונה להשיג שוויון בתוצאות (בן גוריון טען שאי אפשר להלחם בשוויון, אבל צריך להלחם בחוסר השוויון. דרושה אחריות כלפי האחר). מניעת אפליה ותנאים בסיסים שווים הינם נקודת פתיחה למימוש זכויות האדם והאזרח. תפיסת עקרון השוויון כמתייחס לשוויון הזדמנויות ולשוויון בתוצאות כאמור, עשויה אפוא להטיל על הממשל לעשות מעשה חיובי וממשי בלהבטיח את השוויון לבני קבוצות היעד המסומנות. מאחר, שלא הפרט הוא זה שצריך לפעול לחיסול האפליה, כי אז מתחייבת המסקנה שהממשל הוא שצריך לעשות מעשה חיובי, שיהיה אמצעי לתיקון אי-שוויון הפוגע בסיכוי לשוויון בתוצאות של בני קבוצת המטרה המסוימת. ההכרה בדוקטרינת ההעדפה המתקנת מהווה תולדה של ההכרה בזכויות האדם החברתיות. בעיקר, במישור החברתי והכלכלי, וכתוצאה מכך הן מתבטאות, בדרך כלל, בהטלת חובות עשייה על הממשל. כדי שזכות אדם חברתית תהיה בת-מימוש על הממשל לנקוט צעדים נוספים, בין חקיקתיים ובין מנהליים.

לא נבדק כאן אם המדינה מעניקה הזדמנויות שוות לכל התושבים באשר הם, ללא כל אפליה - דהיינו, מאפשרת להם ללמוד, לעבוד, לחיות ברווחה סבירה. הניסיון להתקרב למצב של שוויון הזדמנויות הינו מדינת רווחה (באחת מצורותיה), בכך שהיא מספקת מספר שירותי יסוד המהווים בסיס לבחירה שאינו תלוי בחלוקת ההכנסות במדינה.

נעמוד על החוק שמקנה אפשרות רכישת מוצרי בריאות בסיסיים לחברה חלשה, כמענה העיקרי מהפגיעה מתנאי השוק והרווחה הסבירה. על המחוקק לבצע ניתוחים של צריכת החתך אוכלוסיה במוצרי מזון בסיסיים ולהתאים את הרגלי צריכת מזונם ויכולתם הכלכלית לאידיאל התזונתי. מאחר והצגנו לעיל (כמפורט בפרק התזונה- דעות מומחים) את ההשפעות התזונתיות מצריכת הלחם שבפיקוח, הרי שהחוק החמיץ את מטרתו. קרי, המוצרים שבסל הפיקוח פוגעים בבריאות הלקוח ומהווים חוק פוגע, לא שיווני (ולא מתקרב לתקן שיווין הזדמנויות), מגדיל פערים בחברה ו"סוגר" (בעקיפין ולטווח ארוך)  הזדמנויות רבות למקופח הרוכש אותו. גרוע מכך האבסורד, שהחוק יוצר נזקים גדולים מאשר לא היה כלל. בלעדיו, תחרות חופשית הייתה צפויה להוריד את מחירי הלחם מחיטה מלאה בזמן קצר יותר מכפי שהיום ולצמצם את פער השוויון והתחלואה.

הטענה העיקרית אם כן, שבריאותו של אדם היא בסיס השוויון. היא מהווה תנאי לכל אפשרות וזכות אדם לקיום וקודמת וכוללת בתוכה גם שוויון הזדמנות ראשוני. מתוך תפקידו  השלטון לזכותו של אדם לאורח חיים בכבוד, היא: לבחון את הרגליי צריכה של האוכלוסייה החלשה ולהשריש בה את הרגלים חיים בריאים, הכוללים בעיקר תזונה נכונה.

 

 

חלק ג' - ניתוח עלות תקציבית

קיום המלצות החוק של עבודה זו (בסעיף 6 לפרק א) עלול להרתיע בחירי ציבור בשל עלויות מתקציב המדינה.

לאחר שעמדנו על טיעונים משפטיים מעקרונות השוויון והצדק, בפרק הבא מוצגים שיקולים כלכליים מנגד, הגוברים על ההוצאה:

  • עיצוב החוק (וצווים) מהשנים האחרונות ומוגבלותיו.
  • סקירת חלופות אחרות מאשר חוק פיקוח המחירים.
  • יתרונות כלכליים - מקורות הכנסה/חיסכון כתוצאה מיישום ההמלצות.

 

  1. 9.עיצוב חוק פיקוח המחירים[51] וצווים:

א.  בינואר 1986 הוחל בהפשרה הדרגתית של הפיקוח הכולל על המחירים כאשר מדי חודש-חודשיים משוחררת קבוצת מוצרים מהפיקוח ובינואר 1988 חזר היקף הפיקוח לזה שהיה קיים בשנות ה-70 וה-80. כיום מצויות בפיקוח 43 קבוצות מוצרים ושירותים באחריות משרד התמ"ת, ועוד מוצרים באחריות משרד החקלאות, התחבורה,  האנרגיה, החינוך והתקשורת.

ב. מערכת הפיקוח שהופעלה בידי המפקח על המחירים בתחילת התכנית הכלכלית לייצוב מחירים (יולי 1985) טיפלה, בסיוע צוות מקצועי, בכל בקשה להעלאת מחירים מטעם חברות שמוצריהן בפיקוח. המלצות המפקח הובאו לאישור ועדת המחירים הבינמשרדית ולאחר מכן לאישור שני שרים. מאז אוקטובר 1989 מופעלת שיטת פיקוח נוספת, לפי תיקון בחוק הפיקוח, המבוסס על "חובת מתן הודעה" של היצרן, או נותן השירות וכניסה לתוקף של העלאת מחיר 30 יום לאחר קבלת ההודעה אצל המפקח. ההודעות נבדקות מבחינת סבירות שיעור ההעלאה, והמנכ"לים של משרדי התמ"ת והאוצר (או המפקח על המחירים) רשאים לקבוע שיעורי התייקרות נמוכים יותר מהשיעורים המבוקשים.

ג.  שיטה זאת הופעלה בראשונה לגבי 21 מוצרים; רשימה שנייה של מוצרים עברה לשיטה זו של "חובת הודעה" במרץ 1990, ורשימה שלישית של 16 מוצרים הופעלה מספטמבר 1990. השיטה מחייבת פיקוח רק על הייצרן ה"מוביל" בענף, כאשר ההנחה היא כי יצרן קטן בענף לא יעלה מחיר בשיעור גבוה יותר משיעור ההתייקרות של הייצרן המוביל.

ד.  מסוף שנת 1997 מופעלת שיטת פיקוח חדשה לפי תיקון בחוק הפיקוח המבוסס על "חובת מתן דיווח" של היצרן או נותן השרות. רמת פיקוח זו חלה על חברות שכוחן בשוק כבר אינו דומיננטי עד כדי כך שהשיטה מאפשרת להם להעלות מחירים מתי שירצו ובאיזה שעור שירצו ובלבד שבבדיקת רווחיות עפ"י שיטת סוארי לא תמצא רווחיות מעל למקסימום המותר. אם רווחיותם תחרוג מהמקסימום יוחזרו לפיקוח רגיל, ואם לא, תישקל אפשרות שחרור מלא מפיקוח על מחירים.

ה. ב- 09/02/2004, הסכים משרד התמ"ת להכיר לראשונה, בהפסדים של בעלי מאפיות הטוענים שפיקוח המחירים גורם להפסדים בייצור הלחמים שמחיריהם מפוקחים ולפעול להקטנתם. ההתייקרויות נבעה מהעלייה שאישר המשרד במחירי הקמח, (בעקבות העלייה במחירי החיטה בעולם), ומנכונות המשרד לפעול לראשונה לצמצום הפסדיהם של בעלי המאפיות מייצור הלחמים שמחיריהם בפיקוח. עד אז, סירב משרד התמ"ת להכיר בהפסדים אלה, בנימוק, שרווחי המאפיות מייצור הלחמים האחרים מפצים אותן על ההפסדים שבייצור הלחמים שמחיריהם בפיקוח.

ו. ב-13.5.04 הוסר הפיקוח מעל מחירי קמח חיטה, כאשר נלקחו בחשבון את הדברים הבאים:

a.       מחירי החיטה בבורסת קנזס ארה"ב בתוספת עלות הובלה ימית  לארץ והוצאות נמל ושחרור והובלה יבשתית לטחנה - מהווה מרכיב של כ-% 90 ממחיר הקמח.

b.       עלויות הטחינה – חשמל, עבודה, מימון , הנהלה (מהווה מרכיב של כ-22% ממחיר הקמח).

c.       הכנסה הנובעת ממכירת הסובין המופק מהחיטה בתהליך יצור קמח.
מהווה כ-% 12 ממחיר הקמח.

ז.   ערב יום העצמאות תשס"ו חתם שר התמ"ת על צו, בהתאם להמלצת ועדת המחירים, כי מחיר מכירה לקמעונאים של מוצר הנמצא בפיקוח מחירים יהיה מחיר קבוע שאין אפשרות לתת עליו הנחות. המחיר הקבוע לקמעונאים יהיה תקף למשך חצי שנה. בתום חצי שנה יוחלט על המשך אופי הפיקוח על מחירי הלחם. במהלך תקופה זו תיערך בחינה מחודשת של נוסחת בדיקת הרווחיות  למאפיות המייצרות לחם שבפיקוח.

חוק הפיקוח על המחירים נועד למנוע רווחיות יתר ממונופולים.

הבעיה העיקרית של חוק זה שאין אפשרות חוקית להכניס מוצר לפיקוח במחירי הפסד: משרד התמ"ת יכול להכניס לפיקוח מוצרים נוספים, אך ורק במחירים גבוהים מהמחירים הנוכחיים כיום. (הלחמים המפוקחים היום זולים, כיוון שהם מיוצרים בהפסד ומסובסדים סבסוד צולב על ידי הלחמים הלא מפוקחים).

פירוט סעיפים רלוונטיים:

סעיף 4(א) [בפרק השני לחוק - סמכויות פיקוח] מקנה לשר הרשאה להכריז על מצרכים ועל שירותים כמצרכים או כשירותים בני-פיקוח; הכרזה כאמור יכול שתהיה למצרך או לשירות מסויים, לסוגי מצרכים ושירותים או לכלל המצרכים והשירותים. היסוד לשימוש בסמכות לפי סעיף 3 - באם יש לשר יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת-שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור. סעיף 5(ג)(2) מטיל חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר-פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המקסימלי שקבע בצו.

סעיף 5.(א) (1) לחוק מתיר לשר הרשאה להסדיר בצו – את ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו.  כמו כן מרשה להסדיר את פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית לפי סעיף  5(2).

פרק ה מסדיר את קביעת המחירים בסעיף 12(1) או את שיעור שינויו מחיר או מחיר מרבי למצרך או לשירות.

אמות מידה הקובעות מנגנון לבחינת הצורך בשינוי מחירים:

נקבעו על ידי ועדת המחירים, מכוח סעיף 27 לחוק הפיקוח. מנגנוני בחינת הצורך בשינוי מחירים הם:

א.                עדכון שוטף – נעשה בהתאם לשינוי מחירים בסל התשומות לייקור המוצרים כגון, שכר עבודה, חומרי גלם, אנרגיה, הנהלה וכלליות וכדו'. ההתייקרות מחושבת על פי מדדים אובייקטיבים כגון נתוני הלמ"ס, מחירי בורסה, מחירי מט"ח.

ב.                עדכון בסיס – נעשה בעקבות בדיקת רווחיות של יצרן מוצר מפוקח בהתאם לדוחות כספיים שלו (בדיקת סווארי). אם מהבדיקה מתברר שהיצרן מפסיד קרי, רווחיות המפעל נמוכה מהרווחיות הנורמטיבית (6% על ההון הפעיל), מתבצעת העלאת מחיר בשיעור שיביא את היצרן לרווחיות מינימאלית.

  1. 10.מחיר הלחם שפיקוח כיום

להלן רשימת המוצרים הראשונה למחירים מירביים הנקבעים ע"י משרד התמ"ת ובאחריותו:

1. לחם

2. מלח

3. שמרים מתוצ' חברת פאקא

4. חלב ומוצריו

5. תוצרת חלב ניגרת

6. חמאה

7. גבינות קשות

8. מעדני חלב

9. ביצי מאכל בתבנית של  30.

 10. ביצי מאכל בתבנית של  12.

 

המחירים ללחם נקבעים לפי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי לחם)[52] האוסרים לאדם למכור לחם לצרכן במחיר העולה על המפורט  (סעיף 3):

שם המצרך

משקל בגרמים

מחיר בשקלים חדשים (כולל מע"מ)

מחיר בשקלים חדשים באילת (ללא  מע"מ)

לחם אחיד (כהה)

750

3.70

3.20

לחם לבן

750

3.70

3.20

חלה או מאפה שמרים

500

4.05

3.50

לחם אחיד (כהה) פרוס

750

5.60

4.80

לחם לבן פרוס וארוז

500

4.95

4.25

הפסד מאפיות מייצור לחם:

בבדיקת שנערכה על רווחיות מאפיות בשנת 2004 עלה כי ההפסד בייצור לחם מפוקח מגיע ל – 27.4% (משמעו, כי על כל שקל של לחם מפוקח הנמכר לקמעונאים, מפסידות המאפיות 27.4 אג'). מאחר והמאפיות מייצרות גם לחם שאינו מפוקח ועל כן קיים סבסוד צולב, הראה התחשיב כי העלאת המחיר המגיעה למאפיות, בגין הפסדים ביצור לחם מפוקח, מסתכמת בסך 14.1%.

 

ההנחה לביצוע המלצות:

יוחלף הלחם אחיד והלבן שבפיקוח ובמקומו יכנס לסל לחם מחיטה מלאה.

 

  1. 11.סקירת חלופות אחרות לפיצוי השכבות החלשות.

העבודה לא נכנסת לפרטים ולניתוחים כלכליים ב:

  • עלות התקציב המדינה להוזלת לחם מלא.
  • הכנסות מיסים חדשים על קמח/לחם לבן/אחיד.
  • ניתוחי המפקחת על המחירים, חישובי דו"ח סוארי, רווח והפסד מאפיות.
  • דיוני אגף הצרכנות.
  • מדד מחירי החיטה והפרשים בין קמח לבן לקמח מחיטה מלאה.

נתאר להלן אפשרויות להתערבות ממשלתית, כדי לסייע לשכבות החלשות בשני מישורים:

  1. A.סיוע קולקטיבי (מלבד פיקוח המחירים שנותח לעיל):

              א.                 סבסוד.

              ב.                 ביטול המע"מ על מחיר הלחם בפיקוח.

  1. B.סיוע נקודתי לשכבה החלשה:

              ג.                  פיצוי כספי ישיר לקצבאות.

 

א.    סבסוד ישיר של היצרנים בגין עליית מחירי לחם:

הנחה א' לביצוע ההמלצות:

יסובסד קמח מחיטה מלאה ויוטל מס על קמח מחיטה מעובדת (היפוך מחירי הקמחים).

  • הכנסות ממיסים של מכירת קמח מעובד יפצו על סבסוד קמח מלא.

לאחר שהתחרות תנמיך ותהפוך את מחירי השוק, כתוצאה מביקוש גבוה לקמח מלא ותוצרותיו, תיבחן הקטנת המס עד לאי התערבות ממשלתית כלל. בהדרגה ניתן יהיה להסיר את הפיקוח על הקמח מחיטה מלאה.

  • כיוון שהקמח המלא יהיה זול, לא יהיה צורך בסבסוד לחם מלא.

במידה ובשלב הראשוני מחירי הלחם עדיין יהיו גבוהים, יחול חוק הפיקוח כפי ובמקום שחל כיום על הלחם האחיד/הלבן.

הנחה ב' לביצוע ההמלצות:

יוכנסו מוצרי מזון בריאים נוספים לסל המוצרים שבפיקוח.

תתפתח תחרות בשוק שתנמיך את מחירי מוצרים אלו. לפיכך, הסבסוד יקטן בהדרגה עד לאי התערבות ממשלתית.

עם זאת, סביר שהסבסוד הישיר תהווה הוצאה גדולה על תקציב משרד הבריאות.

 

בכל מקרה, קרי בסבסוד חלקי או מלא, החלפת מוצר יחיד או הוספת מוצרים נוספים לסל הפיקוח - צפויה התנגדות של משרד האוצר לתמוך בעלויות אלו. המגמה של הממשלה כיום היא להתערב כמה שפחות בשוק ולאפשר לכוחות השוק לקבוע את המחירים. שר התמ"ת, מר אלי ישי, אומר ש"משרד האוצר היום מאד לא אוהב סבסוד ולטענתו תמו ימי, שנות או תקופת הסבסוד ושאין סובסידיה יותר".

הסבסוד בעבר - בעקבות העלייה ההמונית והמצוקה הכלכלית שלאחר הקמת המדינה, הונהגה תכנית ה"צנע", ובמסגרתה נקבעו משקלו ומחירו של הלחם האחיד ומחיר זה סובסד, שכן לציבור גדול היה זה המצרך העיקרי בתפריט היומי. סבסוד הלחם האחיד נמשך עד תחילת שנות התשעים.
אף שצורתו וצבעו השתנו, הלחם האחיד נשאר בעשרות שנות קיומו לחם עממי ומושג סמלי, ושאלת מחירו היא מדד לקשב החברתי של פוליטיקאים לציבור.

חסרונות הסבסוד :

שיטת סבסוד היצרן גורמת לפער בין מחיר שוק של המוצר לבין עלות יצור המוצר, הגורר ייצור בכמויות עודפות, לבזבוז ולשימוש במוצר שלא למטרתו המקורית. בעבר היה בזבוז והשחתה של לחם, חלקם נזרקו לפחי אשפה ( התופעה קיימת גם כיום). לחמים מסובסדים ניקנו במיוחד ע"י חקלאים להאכלת בעלי חיים כיוון שמחירם היה נמוך יותר ממחיר המספוא. היו הברחות של לחמים לירדן ומצריים.

פתרונות לסבסוד כיום:

אכן שוק חופשי ללא פיקוח ו/או סבסוד מביא ליצור מגוון מוצרים רחב ככל האפשר כולל מוצרי בריאות, אך רוב המחירים של המוצרים המומלצים בריאותית, אינם בהישג ידם של השכבה החלשה. ביכולת הכלכלית נשאר להם המוצרים המתועשים, הזולים והמזיקים. אין להשאיר ולקוות שהתפתחות השוק תביא לצדק ושיוויון, בתקופה שפערי החברה מתעצמים. השפע המודרני המצוי עלול לסנוור את הנהנים ממנו (כחצי מליון בתי אב עניים בישראל. לפי דו``ח אחרון של מחלקת המזון והבריאות של האו"ם, כ-18 אלף ילדים מתים מרעב, מדי יום, ברחבי העולם). פרוסת לחם מזין ומשביע (כלחם מחיטה מלאה) יכולה לתקן הרבה מאוד. אלפי ילדים הולכים לישון רעבים בישראל. תרומת הקדמה והכלכלה המודרנית צריכה להוות חסד עליון לאנושות הדלת יכולת כלכלית.

כדי למנוע בזבוז, צריך לשפר את המודעות בחינוך לחשיבות הלחם. ניתן להקצות ייצור גם של לחמים יותר קטנים שימנעו עודפים מקומיים מיותרים. (בצורה זו צרכן של כמות קטנה יעדיף לחסוך כסף ולקנות לחם בכמות הנצרכת לו. כך גם יעיל יותר לשמור עודפי לחמים - לחם מחיטה מלאה נשמר מעט זמן יחסית באחסון). כמו כן להחמיר את העונש על השחתה ושימוש שלא למטרת מאכל אדם.

הסבסוד יכול להיות גם מוצדק לכל: אין פסול שגם השכבה האמידה תהנה מרכישת לחם מסובסד[53]. הרי עיקר מקור הסבסוד לתקציב המדינה מגיע מהכיס של המרווחים- משלמי המס הגבוה (והן ממיסים עקיפים של שימושם). עם זאת, יש להניח, שעשיר ימשך לקנות מוצרים יקרים יותר ממוצרים מסובסדים, הם יותר משווקים, טעימים, מוזנים בתוספות ולרוב גם יותר איכותיים ובריאים. כמו כן, בניתוח הרגלי הקנייה שלו, אין לו צורך או עניין לרכוש מוצר הכרחי בסיסי (כגון לחם) מעבר לכמות הנצרכת לו (זאת בניגוד למוצרי מותרות שבהם אין להם גבול לתאוות הרכישה כיד הדמיון. בכך, יש להבחין כי מוצרי מותרות שאותם חפץ העשיר לרכוש, הם מעבר לכמות ההכרחית למחייתו הבסיסית ולכן ראוי שישלם את מחיר השוק- דהיינו אין כל עניין ממשלתי אף אם המחיר מופקע מאוד).

מקורות הכנסה לתקציב לטובת סבסוד מוצרים נוספים:

10 מיליארד ₪ מוקצה מדי שנה לבעיות תחלואה. בעזרת תזונה נכונה- מוצרי יסוד בריאים, ניתן להקטין את נתמכי הסעד, השקעות עתק לטיפולי מחלות, תרופות והוצאות רבות, הנובעות בחלקן הגדול מתזונה לקויה.

ההשקעה האלטרנטיבית במוצרי בריאות צפויה להוות חסכון השקעות ענק הנגרם ממחדל מזעור הבעיה והזנחתה.

 

מקור הכנסה נוסף הינו המס שיוטל על הקמח הלבן ומוצריו המגוונים והרבים בשוק.

 

ב.    ביטול המע"מ על מחיר הלחם בפיקוח;

לטעמי אופציה זו אינה מאפשרת תמרון גמיש והתאמת מחירים לביקוש, להיצע ולהכוונת החברה החלשה לצריכה נכונה. כמו כן, האפשרות נבחנה ע"י כלכלני משרד התמ"ת וניטען שעלות התקציבית לאופציה זו, גורמת לאובדן תקציבי גבוה למדי. 

 

ג.     פיצוי כספי ישיר לקצבאות

שיטת פיצוי דרך קצבאות מתמקדת יותר באוכלוסיות העניות, עניינה סבסוד הנצרך לעומת סבסוד המצרך. ביוני 2006 בחנו כלכלני משרד התמ"ת מנגנונים חלופיים למניעת פגיעה באוכלוסייה בעקבות עליית מחירי הלחם, והוחלט לאמץ את מנגנון הפיצוי לקצבאות הבטחת הכנסה, זקנה ונכות בחלופה מצומצמת המעניקה פיצוי יתר לכ – 154 אלף משפחות ועלות יתר תקציבית של 3.4 מיליון ₪ לשנה. יחד עם זאת הוצע למנות צוות בינמשרדי שיורכב מאנשי המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת ומשרד האוצר כדי ליישם את שיטת הפיצוי לאוכלוסייה הענייה.

בעיות השיטה:

ההנחה הבסיסית בשיקול הקנייה של לקוח עני היא:

אף אם מוענק לו תמיכה בתקצוב ישיר, הוא יעדיף לרכוש את המוצר הזול ביותר ולשמור על הרגלי הקנייה שלו. עם התקצוב הישיר שיקבל, הוא יבחר להשקיע לפי ראות עניו - לשפר את מצבו הכלכלי הרעוע במקום ל"בזבז" יותר על מוצר שאינו מודע לערכו התזונתי. שיקולו המכריע לבחירת מוצר ישאר המחיר הזול.

הפיצוי לא מגיע לכל המשפחות הזקוקות לו, מכיוון שמידת הכיסוי של האוכלוסייה הענייה אינה מלאה לגמרי וזאת מאחר ואין במדינת ישראל פילוח לפי נתוני הכנסה משפחתית; יש פיצוי מצומצם לשכבות וחתכים מסוימים, יש פיצוי מורחב שמקיף מעגלים וסוגי אוכלוסיות נזקקות אחרות. בכל מקרה הפיצוי לא מגיע לקבוצות אוכלוסייה האוכלים לחמם במסגרת ציבורית (כמפורט בסוף סעיף 2, פרק א' לעיל).

 

  1. 12.

סל מוצרי המזון תחת פיקוח מחיר מירבי, מנתב בעיקר את הרגלי הצריכה של אוכלוסיות חלשות - הן בבתי אב והן במוסדות הקונות מזון במרוכז. הורדת מחירים של מוצרי חיטה מלאה (בכל שיטה שתהיה) תביא להעדפתם מבחינה כלכלית יחד עם הטעמת הרגלי טעם חדשים.

תכלית עבודה זו ברורה הייתה מראש; תקיפת מדיניות ממשלתית כדי לתקן עיוות חברתי הזועק בשולי הסערה הציבורית. לכבוד המטרה, הובאו טענות מתחום התזונה של החתך החברתי הנמוך, טיעונים משפטיים מעקרונות צדק ושוויון, ניתוח מאקרו כלכלי ודעות והמלצות נקודתיות לשיפור.

כולי תקווה שבחירי הציבור יחליטו במהרה, מתוך אומץ לב, לתקן את החוק ולהקצות תקציב למוצרי בריאות נוספים עד ש: "כל דכפין ייתי וייכול" - כל הרעֵב, יבוא ויאכל!.

הרי  "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה"[54],"להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים"[55]

 גם עצם העלאת המודעות הציבורית לחשיבות הלחם בתחום התזונה הלאומית והנכונה מהווה קרש קפיצה לבדיקות ותיקונים. יותר מכך, דרוש פיתוח כלים ודבקות עד להטמעת המוצרים בחברה החלשה כדי שהשוק יתאים עצמו למחירים נמוכים של מוצרי בריאות טבעיים. אז ההתערבות הממשלתית תסיים את תפקידה לתקן את העיוות שחלחל - עניי העם ישובו לאכול מזון זול, טבעי ובריא (בראש ובראשונה מהלחם) כימי קדם, ותשוב עטרה ליושנה.

 

המידע לשימוש חופשי, הפצה וקידום ללא צורך בציון המקור (לשם שמיים בלבד).

מי שבידו לעזור:

  • להוסיף ולנסח את ההצעה להצעת חוק וליישומית בהקדם.
  • להעביר הלאה לנמענים עד ללחץ ציבורי ליישום כחוק (כמו צירוף למיילים קבוצתיים שמעבירים).
  • להעביר לגורמים במשרד התמ"ת,הרווחה והבריאות - ליישום.
  • לשלוח לארגונים חברתיים.
  • לשלוח לחברי הכנסת: "מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים--    כִּסְאוֹ, לָעַד יִכּוֹן." (משלי, כט').

 

הערות ובדיקות למאמר:

בדיקה מדעית של הנתונים מתוך תזונה אלטרנטיבית, כגון הקנדידה, אחוז הויטמינים בקמח המלא, עניינים של ימי קדם.
שאור מאכילים פעם בחמישה ימים, ואין צורך להאכילו כל יום.

 

להוסיף: במקום טיפולי שיניים – תיקון מאכלים זולים מסובסדים כמפורט במאמר.



[1]                משלי ( פרק ל' פסוק ח').

[2] אופי קנייה זה מאפיין גם מוסדות ציבוריים כמו בתי חולים, בתי תמחוי, צבא, ישיבות, בתי ספר.

[3] במיוחד כאשר יש הבדל בסוג הטחינה; התיעוש משתמש במנוע קיטור המפריד בין הקליפה מהגרעין, ואילו טחינת אבני הרחיים מועכת את הגרגיר כולו.

[4] ראה פירוט על צריכת החמישון התחתון בהמשך.

 [5] הערך התזונתי של קמח מלא, שזוקק לקמח לבן, צונח: נותרים בו 5% מוויטמין E, 30% מהברזל, 13% מוויטמין B6, 59% מוויטמין B12, ו-75% מהחלבון. ראה הרחבה על סגולותיו בפרק יתרונות תזונתיים.

[6] תואם לכוונת חוק פיקוח על מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996: "השרים רשאים להחיל את החוק על מצרך שהוא חיוני".

[7] מדברי הסבר להצעת החוק: "מחקר שעסק בתופעת השמנת היתר לבדה מצביע על כך כי מדינת ישראל משקיעה בטיפול במחלה ובמחלות הנלוות לה כ- 10 מליארד ₪ בשנה. מסקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון) שהינו מחקר שנעשה בישראל בשנים 1999- 2001 עולה כי ישנו קשר בין מעמד סוציו אקונומי נמוך לתחלואה כהשמנת יתר, סוכרת מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, מחלות סרטן מסוימות ועוד, עקב הקושי של שכבות אלו לצרוך מוצרי מזון בריאותיים בסיסיים".

 [8] לחם תנכ"י כדוגמת ד"ר מארק, עשוי 3 מרכיבים בלבד: חיטה מלאה, מלח ושאור.     ללא תוספות מזיקות כמו: השומן המוקשה (מרגרינה), מחמצן כויטמין סי, פוטסיום סורבט -E202, סודיום פרופיונט- E281, ברומט הסידן ופרפיונט, אנזימים שמרים, קמח סויה להבהרה וריכוך, גואר וחומר מתחלב נוסף כ- E-481, קלציום פרופיונט (חומר משמר), פוטסיום כלוריד וחומצה אסקורבית 300-E.

[9] שספק אם נספגים בדם והשלכותם לטווח הארוך. בדומה להצעות חוק להוספת חומצה פולית, ויטמין B ועוד.

[10] על מינוי ועדת המחירים והרכבה ראה ס' 3 לחוק.

 [11] ראה פרק 7 למאמר.

[12]  מאתר משרד הבריאות : "הקפד על אכילת דגנים...כמוכן מומלצים דגנים מלאים...לחם מחיטה מלאה")

[13]             הן לפי מחקר בישראל בשנים 1999- 2001 שהמצביע על הקשר בין מעמד סוציו אקונומי נמוך לתחלואה.

[14]             חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו – 1996.

[15]             חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, י"ב בניסן התשנ"ו (1 באפריל 1996).

[16]             וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו, ועל אלו נאמר: "זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמָּאו, כי לחמם לנפשם" (הושע ט, ד). ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר: "וזֵריתי פרש על פניכם פרש חגיכם" (מלאכי ב, ג(. (הלכות יום טוב ו, יח).

[17]             מנהל תחום כלכלה ומחירים -קביעת מדיניות הפיקוח במשרד התמ"ת.

[18]             65-70  אחוז מהלחמים בישראל נקנים כשהם פרוסים, חלקם מגיעים כך באריזה וחלקם נפרסים במקום. הישראלי קונה 1.5 ככרות לחם בממוצע בכל קנייה ומקפיא את הלחם (מלבד באגטים, שקונים בדרך כלל בצמדים ומחסלים אחד בדרך הביתה). בניגוד לצריכה באירופה, טרייה ויומית, אצלנו קונים לחם פעם בשבוע, ויותר לקראת סופי-שבוע. בגוש דן והסביבה צורכים יותר לחמים דלי-קלוריות או אפויים על בסיס סיבים תזונתיים עשירים. ככל שיוצאים מהמרכז עוברת הצריכה ללחמים אחידים ולחמים רגילים.

[19]             נהוג היה לשייך את החיטה לתת משפחת הסיסנים. לחיטה שלוש קבוצות עיקריות על פי מספר הכרומוזומים בתאיהם:
  מינים דיפלואידים (2n)=14, מינים טטראפלואידים (4n)=28, ומינים הכסאפלואידיים (6n)=42.

[20]             "המלאך גבריאל נתן לאדם קערה מלאה בחיטה ואמר: היות ולא צייתת לדברי אדון העולם (לאיסור אכילה מפרי עץ הדעת), זה יהיה מזונך ומזון צאצאיך. חוה לקחה חופן גרגירי חיטה וזרעה אותם ומזרעים אלו עלו השעורים". עירובין ק', כתובות י': חטא האדם נזרע זרע רע בכל ממשלתו ותוציא הארץ מפריה קליפות רבות, וזה לך האות כי אין יכול להנות מחיטה עד עשות בה מלאכות רבות מלפניה מאחה במספר עשרה בלא המה סדורם. בפרק כלל גדול אמרו בשבת: מועד, שבת, דף ע"ג: עד האופה עשרה קללות.  בבלי, ברכות נח ע"א:  "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני".

[21]             אהרון אהרונסון, אגרונום מדינאי לפני קום המדינה. נלחם ונשבה בפעילות ניל"י. מעניין לראות שהחיד"א כתב זאת לפני מאות שנים, לפי הבנתו מהתורה.

[22]             הקסאפלואידית T.aestivum- : מכלוא של החיטה האנגלית עם מין אחר של בן-חיטה, T.squarrosa, שגם      הוא דיפלואיד בעל 14 כרומוזומים. לחיטה הרכה יש 42 כרומוזומים ((2*3*7.

[23]             לפעמים קורה בצמחים שכרומוזומים מוכפלים במיטוזה, אבל התאים אינם מתחלקים בעקבות זאת. התוצאה היא תא בעל ארבע מערכות כרומוזומים - טטראפלואידי - במקום שתיים (דיפלואידי). בצמחים, כל תא המצוי בחוד הגדילה יכול עקרונית ליצור ייחור שלם, ויש תאים בייחור זה המסוגלים להתבדל לביציות או לתאי אבקה. משום כך אפשר לפעמים למצוא ענפים טטראפלואידיים בצמחים דיפלואידיים, והענפים הטטראפלואידיים הללו יכולים לפעמים להוליד שושלות טטראפלואידיות שלמות. לא תמיד תיתכן הכלאה בין הצאצאים הטטראפלואידיים הללו לבין הוריהם הדיפלואידיים - ואם תיתכן, בני-הכלאיים אינם פוריים במישרין - ולכן הם מהווים מין חדש לגמרי.

[24]             הבאת החומר בתהליך אקלום.

[25]             בדרום הארץ לדוגמא, קיים נוהג במשרד החקלאות על פיו חקלאי המגדל חיטה זכאי למענק שנתי של כ- 7$ לדונם. מנגנון התמיכה בחיטה כפי שהוא מנוסח כיום נותן השלמה של עד 80% מהוצאות העיבוד כאשר מחירי החיטה יורדים מאוד.

מחירי חיטהינואר2003   - 115 דולר לטון, ינואר 2004  -   200דולר לטון.         עלייה של כ-74% במחיר.

[26]             פורסם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

[27]             ספר דברים, פרשת ויצא. עמוס מתאר את האביון כמי שניתן לקנותו "בעבור נעלים" (עמוס ח, ו). איוב מתארו כאדם שאפילו כסף לבגדים אין לו: "אם אראה אובד מבלי לבוש, ואין כסות לאביון" (איוב לא, יט(.

 

[28]             סקר הוצאות משקי בית ב-2004, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

[29]             נתון מיום המזון הבינלאומי.

[30]             הוצאה חודשית לתצרוכת (מוצרים בודדים) בחמישונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית.

[31] המזון בעולם המערבי נמכר כיום במחירים נמוכים ומצוי בשפע חסר תקדים, והתלות במזון המעובד ובתאגידים המייצרים אותו - גדולה משהיתה אי פעם. טכנולוגי המזון פיתחו שליטה כה גדולה בעיבוד המזון, עד כי היום הם יודעים כיצד לפרק כל מרכיב, לפעמים עד לרמתו המולקולרית, ואז להרכיבו מחדש. המחיר הוא לא פעם מזון עתיר בסוכר, בנתרן, ובשומני טראנס - שומן מהסוג המזיק ביותר.

שוק המזון הוא שוק של גלובליזציה ופערים מעמדיים. המיץ הזול ביותר הוא לרוב גם המיץ שיש בו הכי מעט פרי והכי הרבה תוספים כימיים, סוכר ומים. למוצרים היוקרתיים יותר, מוסיפים עוד פרי טבעי, ולכן מחירם גבוה יותר. ברוב מוצרי המזון שאנחנו אוכלים יש מרכיבים שהגיעו ממדינות שונות בעולם - לא פעם ממדינות עולם שלישי, שבהן מחירי הייצור הם הזולים ביותר.

לצרכן קשה, ובדרך כלל בלתי אפשרי, להתחקות אחרי מקור המזון שלו - גם המפעלים המקומיים עצמם לא תמיד יודעים מהו. החלופה - אכילת אוכל בריא, "טבעי" ומנוטרל מתהליכי התיעוש ותוצאותיהם - שמורה רק לאלה שיכולים להרשות לעצמם, להשקיע זמן ומאמץ בברירה ומודעות, ולשלם את תוספת המחיר.

[32]             אחד הפיתוחים החשובים היה בשנת 1898 כאשר הוקם בארה"ב "שירות האינטרודוקציה" הממלכתי, והוחל במחקר שיטתי ומסודר במכלול  הבעיות של העברת צמחים ואקלומם.

[33]             מתוך מאמר בעיתון ידיעות אחרונות מתאריך 5/12/07 מוסף כלכלה.

[34]               קמח מלא שנטחן בריחיים וללא תוספות, הוא דל בויטמינים מפני שאינו טרי.

[35]             לפי חברת המידע "אי-סי נילסן".

[36]             מאמר מתזונה נבונה: לחם – שחור או לבן? , בריאות על בוריה, דוד שדה.

[37]             "אנג'ל" נחשבת למאפיה הגדולה ביותר. בשנים האחרונות היא רכשה את "לחם עינן", "הרדוף" ו"כפר החורש". מאפיית "ברמן-ודש" קנתה את "לחם הארץ". מאפיות דומיננטיות נוספות הן "דגנית" ו"דווידוביץ'". שוק הלחמים הקפואים מתחלק בין שלושה גופים עיקריים: "גדרון" שבבעלות "שופרסל", "פילסברי" ו"בונז'ור". בשוק הלחמים הקלאסיים פועלות מאפיות פרטיות קטנות רבות.

[38]             מתוך מאמר של This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.">תמרה טראובמן ויולי חרומצ'נקו, עיתון הארץ 2007 .1 .18 .

[39]             הגדרתו מצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (לחם) התשכ"ב 1962.

[40]             הגדרתו מצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (לחם) התשכ"ב 1962.

[41]             תרכובת של אינוזיטול עם 6 מולקולות של חומצה זרחתית הקושרת מינרלים דוגמת סידן ואבץ והופכת אותם לבלתי-מסיסים ולפיכך בלתי זמינים לעיכול.

[42]             שיטה זו אופית את הבצק בטמפרטורה נמוכה יחסית, כ- 50  מעלות צלסיוס לעומת 180 מעלות ויותר, בשיטות המקובלות.

[43]             הארון נערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת קנזס שבארה"ב.

[44]             התפרסם בג´ורנל דיאבטיס קר, השתתפו בו 2,800 מבוגרים.

[45]               מנהלת המחלקה לתזונה ולדיאטה בבית החולים "הדסה" בירושלים.

[46]             מנהל המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם. מנהל ביה"ס לבריאות הציבור.

[47]             יום חמישי, טז כסלו תשס"ז.

[48]             הממונה מנהל מחקר ופיתוח בחברת טחנות הקמח "שטיבל".

[49]             "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ספר דברים, פרק ח', פסוק 3..

[50]             בג"צ המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב - אל עונא והמרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' ראש הממשלה והמפעל הלאומי לפיתוח חברתי (ע"ר).

[51]             חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, י"ב בניסן התשנ"ו (1 באפריל 1996).

[52]             החוק נקבע מסמכותו של אהוד אולמרט בכובעו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר, לפי סעיף 12 (א) (1) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ולאחר התייעצות עם ועדת המחירים לפי סעיף 13 לחוק.

[53]             בעל ספר החינוך (מצווה תמט, מהדורת שעוועל, עמ' תקעה): "לעשות צדקה עם הצריך אליה... ואתה בני אל תחשוב שעניין מצוות הצדקה לא יהיה רק בעני אשר אין לו לחם ושמלה, כי אם אף בעשירים גדולים תתקיים גם כן מצוות הצדקה לפעמים , כגון עשיר שהוא במקום שאין מכירין אותו וצריך ללוות, ואפילו בעשיר שהוא בעירו ובמקום מכיריו, פעמים שיצטרך מפני חולי או מפני שום מקרה אחר לדבר אחד שהוא בידך, ולא ימצא ממנו במקום אחר, גם זה בכלל מצוות הצדקה הוא בלי ספק".

[54]             הרמב"ם בהלכות היום (שם, יז).

[55]             (ישעיהו נז, טו).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כניסות: 12580
קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.