העקרונות לשירות עריכת דין תורני לפי משפט עברי-תורני עי עוד דתי

מערכת חוק ומשפט קיימת בכל חברה אנושית ומטרתה להסדיר את ענייני החברה והמדינה, שאילולא כן "איש את רעהו חיים בלעו". לא כן משפט התורה של ישראל, "סוף מגמתו הוא ה'אני' שלי, לעשות אותי לאדם עליון". האיסור לעשות עוול, מחנך לסלידה מעצם הרע, שאינו ראוי לאדם שנברא בצלם אלהים.

הצדק ומשפט הן יסודות קיום החברה האנושית, ועצם מהותם ליישום ולהגנה בכל היחסי הגומלין בין הבריות. התורה מורה לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו".

מנגד, מעצם תפקידו של עורך-דין, הוא לייצג את לקוחו בנאמנות. עוד לפי החוק, עליו גם לעזור לבית המשפט לעשות משפט (בשאיפה לצדק), ואילו כבר יוצרים סתירה, בעיתיות וניגוד עניינים מובהק. אך לא רק זאת, אלא שבכלל מלכתחילה מדוע שעו"ד ייצג לקוח מסוים, באם הלקוח יכול ומסוגל לייצג את עצמו, כך שהמידע והאמת תהיה ישירה ולא דרך עריכת דבריו, שעלולים להיות מסוננים, מוטים, מנפחים ומגזימים, מנצלים חולשות בחוק ושל היריב – בעל הדין שמנגד? ובכן, התשובה מורכבת מאופן הפרוצדורה המגוונת של התנהלות תיק משפטי בימינו, אך זאת לא מצדיק שעורך דין יתנהל בצורה שאינה ישרה, ואמיתית בלבד (בגבול האמון שלו ללקוח, שהוא תחילה נמוכה ועולה עם הכרות הלקוח והתיק).

ידעו הלקוחות, שלעיתים הדרך לסיים תיק הוא ללא התערבות של עו"ד, שמעצם התערבותם הצדדים מדמיינים להם כוח וסיכויים טובים לזכייה, אך למעשה התיק רק מדרדר לבורות ומחלוקות עמוקים יותר. ועו"ד שאינם מנסים למנוע זאת, יסבלו מזאת בעצמם: "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי-כָלֶב - עֹבֵר מִתְעַבֵּר, עַל-רִיב לֹּא-לוֹ" (משלי כו').

אם כן, האינטרס הכלכלי (בצע כסף), כאשר הוא עומד יחידי בתחום המשפט, הוא מבטל בכך ערכים אחרים, של תורת צדק ישרות ומוסר, וגורם להארכת והחמרת התיקים המשפטיים, שאמנם מכניסים פרנסה ועבודה לעו"ד. לכן, אבני הדרך, הערכים, העקרונות והאידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים הם:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').

דברים אלו מחייבים שיתוף פעולה מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), שמא חלילה יצא מחיקינו: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').

אולם, גם עם ההצהרות והפסוקים היפים והמחייבים את המאמינים והצדיקים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב ולא חד מלכתחילה, מהו הדין הצודק, וכיצד ראוי לפעול במקרה הנוכחי. הקווים המנחים שאין מקרה דומה למשנהו, יש להיכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי: "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') - הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות:"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').

מלבד זאת,משרד תורנימשתדל לקדם ולעודד פשרה ושלום בין הצדדים לאורך ההליך המשפטי בין הלקוח ליריבו:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), עם זאת, לא מן הנמנע, שהמשרד יפעל וייזום פעולות נוקבות כנגד הצד השני, כאשר הדבר הוא מן הראוי והצדק: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים טז'), אך גם זאת במסגרת הכללים: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), "וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא" (עשרת הדיברות), "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים, ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).

בנוסף, המשרד משתדל להקפיד על כללי המוסר התורניים, הטבעיים והמודרניים לפיכללי לשכת עו"ד: דיסקרטיות, רצינות, מקצועיות, שיתוך ההליך במידע המשפטי – האסטרטגיה וחלק מהטקטיקות, כבוד הדדי.

המשך לנושא זה, מומלץ לעבור לדף-השוואה לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי).

השוואה בין עקרון המשפט התורני לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי):

מהם העקרונות המוסריים הייחודיים שאמורים להנחות את עורכי הדין?

האם עליהם לראות את עצמם כ"שכירי חרב" של הלקוח, כמקובל בשוק, מבלי לשאול את עצמם אם הוא צודק, לדעתם?

כיצד על עורכי הדין להרגיש חלק או לחלופין להיות ניטרליים כאשר שכר הטרחה המשולם להם הוא לפי אחוזים מהזכייה בתיק?

האם עליהם לייצג בבית משפט כמו בזירת אגרוף או לראות עצמם כשליחים בסיוע עשיית הצדק?

נעיין בחוק המנחה של עבודת עו"ד מול הלקוח:

הוראת היסוד של כללי לשכת עו"ד (סעיף 2) מחייבת את עו"ד לייצג "את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא".

כמו כן, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

מנגד, הסיפא של הסעיף מצמצם מעט את החובה ללקוח, אך זאת רק בצורה החיצונית של אופן הייצוג המשפטי ולא בתוכנו ובמהותו (אמת וצדק בטענות), באומרו כיעל הייצוג של עו"ד להיות: "תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט."

תורת משה, מדגישה כי: " כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא " (דברים א'), ולכן, עו"ד המעונין לייצג את האינטרסים האישיים של לקוחו, עליו להקפיד כי "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט",דבר שלא מוזכר בחוק הישראלי כחובה לבית המשפט. יתר על כן, התורהמדגישה את חשיבות האמת בכלל, ובמשפט בפרט: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק " (שמות כג'), " וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא " (עשרת הדיברות), "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ " (ויקרא יט')"דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ-אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם " (זכריה ח'), ועוד.

עד כאן לבעייתיות בחובה החוקית של עו"ד למול עקרונות התורה.

אם כן, כדי שעו"ד הפועל בעקרונות התורה יוכל לייצג לקוח, ראוי שיודיע ללקוחו קודם לתחילת השירות המשפטי את התנגשויות אלו, ויבדוק את האמת העובדתית והטענות המבוקשות של לקוחו. סעיף 12 מרשה לעו"ד:"לפי שיקול דעתו שלא לקבל ענין לטיפולו", ואם עו"ד מטפל בתיק של לקוח, יוכל לשמור על עקרונות התורה בעזרת סעיף 14: "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה  אחרת."

בעייה נוספת בחוק היא היתר מפורש לעורך הדין לעלות:"הכחשה בכתבטענות בהליך אזרחי,אוכפירה בעובדה בהליך פלילי." אך בעייה זו אינה חייבת להתנגש עם עקרונות התורה, כיוון שהיא מנוסחת כהיתר ולא כחובה.

לסיכום, נראה שהחוק דורש (ולפחות מתיר)מעו"ד לעוות את הצדק, כדי לשמור על האינטרסים האישיים של לקוחו (ומן הסתם גם שלו), ומתיר לעו"ד לשקר (או במילים יותר עדינות – לכפור ולהכחיש) את האמת העובדתית ואת האמת המשפטית (רק בהליך אזרחי), כדי ליצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות – בחלק מהייצוג.

התורה ציינה, שהאנשים שיבחרו להיות עוסקים במשפט, ראוייםלהיות "אַנְשֵׁי אֱמֶת-שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח').

כניסות: 14831
קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.