קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-חמישי, 27 יולי 2017 נכתב על ידי יונתן לוי בירותי

שוויון במזונות במשמורת משותפת

 - הפחתת מזונות הגרוש

כתוצאה ממהפכת המזונות - התקדים של ביהמ"ש העליון שפסק שבמשמורת משותפת יחלקו הגרושים ביניהם את דמי המזונות, הנכם מוזמנים לקרוא מתי וכיצד לבצע את ביטול או הפחתת המזונות לגרוש, או לתת למשרדינו להגיש לכם את הבקשה לבית המשפט:

תוכן

1.                                                                                   איך נקבע גובה תשלום המזונות  עד היום?. 2

2.                                                                                                                   מתחת לגיל 6 האב עדיין מחויב במזונות בהתאם לדין העברי: 2

3.                                                                                                                                         מה קורה במקרים שבהם האימהות הגרושות משתכרות יותר מהאבות:  2

4.                                                                                            איך תדע אם הלכת פסה"ד משפיעה עליך כאב?. 3

כעת, כשההלכה נקבעה ב-19/4/17 ע"י ביהמ"ש העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים (בע"מ 919/15), כי אימהות ישתתפו בהוצאות הילדים על פי יכולתן הכלכלית, גרושים זכאים לבקש ביטול דמי המְזוֹנוֹת שלהם אם הסדרי הראייה שלהם לילדים בני 6-15 ('דין צדקה') שווים – משמורת משותפת. ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות של הילדים בהתאם לכושר ההשתכרות שלהם, וכל הורה יישא ישירות בהוצאות המדור של הילדים.

שאלות אלו ואחרות נדונו רבות בבית משפט, אך מעתה צפויים לקבל פירוש מחדש בהתאם להלכה לעיל.

משרדינו ממליץ לאבות-גרושים לפנות אלינו בכדי לברר את סיכויים לביטול או הפחתה של המזונות, ולצמצם בקשות סרק לבתי המשפט, שעלולות להיקנס גם בהוצאות משפט לצד השני.

צרו קשר לייעוץ ראשון והצעת מחיר הוגנת!

עו"ד אורי (מתמחה בדיני משפחה): 050-7308693

  1. איך נקבע גובה תשלום המזונותעד היום?

דמי המזונות המינימליים עומדים על 1,400 ₪, שעליהם נוסף השתתפות ב:

-         דמי המדור (שכירות ומשכנתא): ילד אחד - 30%; שני ילדים - 40%;, שלושה ילדים ויותר - 50%.

-         הוצאות החינוך ובהוצאות הבריאות של הילד: מחצית.

במקרים שהאב ניהל משמורת משותפת עם האם, היה נהוג להפחית 25% מדמי המזונות ששילם האב.

  1. מתחת לגיל 6 האב עדיין מחויב במזונות בהתאם לדין העברי:

האם צודק להבדיל בימינו בין גילאי 0-5 לבין 6-15?

פסק הדין חל רק לגבי הורים המתחלקים שווה בזמני השהות עם הילדים בני 15-6, ההכרעה אינה מתייחסת כלל לתשלום מזונות לילדים מגיל לידה ועד גיל שש בהתאם לדין העברי - מתחת לגיל 6 האב עדיין מחויב במזונות - לא חל שינוי בעקבות הפסיקה.

"…הדין הקיים המחייב את האב לבדו בתשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו בגילאי 6-15 הוא דין מפלה המבחין בין האיש לבין האישה מחמת מינם – לרעת הגבר…" 

  1. מה קורה במקרים שבהם האימהות הגרושות משתכרות יותר מהאבות:

האם צריך להפחית בדמי המזונות כאשר האם-הגרושה מרוויחה שכר עבודה גבוה יותר מהאב-הגרוש, אך היא המשמורנית העיקרית (שאצלה הילדים רוב הזמן)? (אם התשובה תישאר שלילית, עולה שאלה חברתית-כלכלית נוספת שמסתתרת איזה תמריץ יש לאבות-הגרושים לעבוד ולהרוויח יותר מהאימהות-הגרושות, כשאר אם ירוויחו יותר מהן הם יתאכזבו שהם משלמים יותר מהן)

במקרים של משמורת משותפת שבמסגרתה הילדים מתגוררים גם אצל האב. פסיקה תקדימית זו של בית המשפט העליון משנה את התמונה: "שני ההורים יחויבו באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15-6, כשחלוקת החיוב תיקבע עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות"; "יש לחתור לשוויון מגדרי בנשיאה בהוצאות הילד".

עם זאת, ייתכן ועקרונות שהותוו בפסה"ד, יהיו יפים גם למזונות בגילאים אחרים: "עיקרון השוויון הוא מהחשובים שבערכינו החוקתיים והוא המצפן לפרשנותם של דברי החקיקה כולם"

האם כאשר הסדרי הראייה שווים – משמורת משותפת, ואילו האם-הגרושה מרוויחה שכר עבודה גבוה יותר מהאב-הגרוש, האם עליה לשלם מזונות לאב-הגרוש[1]?

  1. איך תדע אם הלכת פסה"ד משפיעה עליך כאב?

בפסק הדין צוין: "על בית משפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה". עיקר הבדיקה הינה האם יימצא רצון אמיתי וכנה של האב-הגרוש להיות חלק משותף ושווה בגידול הילדים. זו שאלה שתחילה על האב לשאול את עצמו, ורק אם הוא מוצא לנכון כן – אזי כדאי להתחיל את הפנייה המשפטית.

להלן הקווים מנחים לבחינת השיקולים:

-         מהן היכולות ההוריות של כל אחד ההורים.

-         מי טיפל בפועל בילדים טרם הגירושין וכיצד התנהלה המשפחה.

-         מהו רצון הילדים.

-         מהן היכולות הכלכליות של ההורים תוך מתן התייחסות מיוחדת להוצאות הדיור הגדלות לעת פרידה והצורך בהסדרה ראויה של סוגיית המדור.

-         מה טיב התקשורת בין ההורים ועד כמה הם משתפים פעולה ביניהם.

הכללים לפסיקת מזונות במקרה של משמורת משותפת והורים עם הכנסה דומה הותוו באופן ברור:

צרו קשר לייעוץ ראשון והצעת מחיר הוגנת!

עו"ד אורי (מתמחה בדיני משפחה): 050-7308693


[1] המצב היום הוא שכשלושת רבעי הגרושים מרווחים יותר מגרושותיהן העובדות.

קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר

אודות משרד עו"ד יונתן לוי בירותי

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין מוסמך, בעל תואר שני M.A. במנהל ציבורי וביקורת פנים, עבד כשכיר במשרד ציבורי (ייעוץ משפטי של משרד מבקר המדינה) ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין, שימש כיועץ משפטי של חברת כח אדם, עורך הסכמים ותקנונים (לאתרי אינטרנט), יועץ בדיני מקרקעין, מספק חוות דעת בע"פ ובכתב, מרצה בקורס 'דיני תכנון ובנייה', וכותב מאמרים משפטיים במשפט עברי והצעות חוק.

למשרד ניסיון ומקצועיות בטיפול, ניהול וייצוג בתיקים משפטיים אזרחיים, ייעוץ וליווי לקוחות בדרכי נעם, יחסי אנוש והסבר נהיר של הדין.

משרד עורך-הדין יונתן לוי בירותי הנו משרד המיועד ופונה, בין היתר, אך בעיקר גם אל ציבור דתי, חרדי, באזור ירושלים ואיו"ש. זאת מאחר והמשרד דוגל ופועל ברוח התורה, חותר לרצוי והראוי בין הדין הישראלי (החוק והפסיקה ברשות השופטת) לבין המשפט העברי (ערכי התורה ודיניה).

 

באופיו של המשרד הירא שמיים, השאיפה לנסות לגשר ולפשר בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, כך שעוה"ד יפעל, כמובן ברשות ובשליחות הצדדים, בניסיון הידברות וגישור, למציאת פתרון וסיום הסכסוך, או עד למיצוי יחסים אלו בדרכי שלום ואמת, אשר גם חוסך הוצאות ומשאבים יקרים (עלויות שכ"ט עו"ד לניהול משפט, זמן, מסכת נפשית, אגרות, מומחים ועדים). כמו כן, יתכן שתיבחן האפשרות להפנות את הצדדים לבוררות בית דין תורה לממונות, כדוגמת מכון משפטי ארץ. לעיון במדריך ההליכים בבית הדין לממון, לחץ כאן.

מאידך, אם גישת הנחמדות והשלום אינה מועילה ומקדמת את האינטרסים (המוצדקים) של הלקוח, או במקרים שאינה רלוונטית או נכונה (טקטית/אסטרטגית), הרי שמשרדינו ימליץ ויפעל בנחישות למען זכויות הלקוח, בדרכי הפעולה המשפטיים הנחוצים עד האפשריים, כולל החריפים שבהם. גם זאת ברוח התורה: "כֹּה אָמַר ה', עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק." (ירמיהו כב'), "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים טז'). אך, ולהבדיל מהמפורסמות על עו"ד (שלעיתים אכן כנוהג מקובל), משרדינו אינו משנה וחורג מהכלל הגדול ביותר של התורה בענייני משפט (הדיבר התשיעי בעשרת הדיברות):"וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא", ומשתדל: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), ולקיים: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'). "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'), ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).

המשרד מעניק ייעוץ ראשוני תוך אפיון רצונות הלקוח לפי דרישותיו ותביעותיו, עובר אל העמקה בעובדות בשטח ובנסיבות האישיות: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'), ממשיך בבחינת המטרייה המשפטית והדין הראוי, עד להצגת מכלול אפשרויות הפעולה (הסיכויים והסיכונים), והמלצה על אחת מהן (או על חלקן). כל זאת, תוך שיתוף פעולה עם הלקוח ברצונותיו ותכנון המהלכים. לאחר מכן, בשלב תחילת וטיפול בתיק, המשרד פועל במקצועיות ומתווה את טקטיקות הפעולה, לצד דיווח ועדכון שוטף ללקוח (ואישוריו לפי הצורך): "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק;  וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא').

 

השקפת עולם של המשרד:

לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו", ולא לאפשר לאינטרס הכלכלי לעמוד כיחידי או כמבטל ערכים אחרים (הסגידה והרדיפה לבצע מרבה סכסוכים לבעלי הדין, אך מרבה גם פרנסה עבודה ושכר טרחה לעו"ד – על חשבון הצדדים, או לפחות על חשבון המפסיד), שצריכים להוות את אבני דרך, העקרונות והאידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').

על כן, משרדינו אכן דורש מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), כדי לא להיות שותף ל: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').

אולם, עם ההצהרות והפסוקים המחייבים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב אפור ולא ברור: מהי האמת, מי צודק ואיזה פתרון ראוי בנסיבות העניין. לכן, אופן הפעולה הוא, שהמשרד נכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי; "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') – שכן הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').

 

בנוסף, המשרד משתדל להקפיד על כללי המוסר התורניים, הטבעיים והמודרניים לפי כללי לשכת עו"ד: דיסקרטיות, רצינות, מקצועיות, שיתוך ההליך במידע המשפטי – האסטרטגיה וחלק מהטקטיקות, כבוד הדדי.

קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר

 

הוראות לקבלת שירות משפטי - חוות דעת ייעוץ

 

לקריאת המאמר באתר על הצורך והמהות של חוות דעת ייעוץ מטעם עו"ד – לחץ כאן.

 

א.        מהות הטיפול בייעוץ וחוות הדעת:

הלקוח/ה מבקש מעו"ד יונתן לבצע בדיקה והערכה של תיק/אירוע/מצב משפטי, הכולל  זכויות וחובות, סיכויים וסיכונים בתביעה.

א.1.     עו"ד יונתן יבחן את הדברים, שיהיו בהתאם לשאלה שיפנה אליו הלקוח, והיא תוצג בתחילת חוות הדעת שתוגש ללקוח.

א.2.     לפי רצון הצדדים, עו"ד יונתן יערוך ויגיש מכתב משפטי המופנה לגורם רלוונטי, או כתב תביעה בעניין, בהתאם להצעת מחיר חדשה.

 

ב.         תהליך העבודה על התיק

ב.1.     מסמכים נדרשים בThis e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.">דוא"ל (או בפקס):

הלקוח מתבקש להכין ולהגיש לעו"ד יונתן:

ב.1.1.         מכתב בנקודות בהירות את סיפור האירוע

ב.1.2.         הנספחים; ראיות ומסמכים רלוונטיים.

ב.1.3.         אישור הפקדה בנקאית.

ב.2.     תחילת עבודה ותשלום

מלוא שכר הטרחה ישולם מראש, ומהווה תנאי לתחילת טיפול בתיק. מומלץ לשלם באמצעות הפקדה בנקאית לבנק הפועלים 12 סניף 718 חשבון 650093, או לחלופין, באמצעות המחאה/מזומן שתשלח בדואר (מומלץ מהיר – 24 שעות) לכתובת המשרד, או במסירת צ'ק/מזומן בעת פגישה ראשונה ומסירת מסמכים, אם זו תתקיים בשלב הראשון של הטיפול בתיק.

 

 

חזרה לדף הבית

  

קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר

העקרונות לשירות עריכת דין תורני לפי משפט עברי-תורני עי עוד דתי

מערכת חוק ומשפט קיימת בכל חברה אנושית ומטרתה להסדיר את ענייני החברה והמדינה, שאילולא כן "איש את רעהו חיים בלעו". לא כן משפט התורה של ישראל, "סוף מגמתו הוא ה'אני' שלי, לעשות אותי לאדם עליון". האיסור לעשות עוול, מחנך לסלידה מעצם הרע, שאינו ראוי לאדם שנברא בצלם אלהים.

הצדק ומשפט הן יסודות קיום החברה האנושית, ועצם מהותם ליישום ולהגנה בכל היחסי הגומלין בין הבריות. התורה מורה לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו".

מנגד, מעצם תפקידו של עורך-דין, הוא לייצג את לקוחו בנאמנות. עוד לפי החוק, עליו גם לעזור לבית המשפט לעשות משפט (בשאיפה לצדק), ואילו כבר יוצרים סתירה, בעיתיות וניגוד עניינים מובהק. אך לא רק זאת, אלא שבכלל מלכתחילה מדוע שעו"ד ייצג לקוח מסוים, באם הלקוח יכול ומסוגל לייצג את עצמו, כך שהמידע והאמת תהיה ישירה ולא דרך עריכת דבריו, שעלולים להיות מסוננים, מוטים, מנפחים ומגזימים, מנצלים חולשות בחוק ושל היריב – בעל הדין שמנגד? ובכן, התשובה מורכבת מאופן הפרוצדורה המגוונת של התנהלות תיק משפטי בימינו, אך זאת לא מצדיק שעורך דין יתנהל בצורה שאינה ישרה, ואמיתית בלבד (בגבול האמון שלו ללקוח, שהוא תחילה נמוכה ועולה עם הכרות הלקוח והתיק).

ידעו הלקוחות, שלעיתים הדרך לסיים תיק הוא ללא התערבות של עו"ד, שמעצם התערבותם הצדדים מדמיינים להם כוח וסיכויים טובים לזכייה, אך למעשה התיק רק מדרדר לבורות ומחלוקות עמוקים יותר. ועו"ד שאינם מנסים למנוע זאת, יסבלו מזאת בעצמם: "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי-כָלֶב - עֹבֵר מִתְעַבֵּר, עַל-רִיב לֹּא-לוֹ" (משלי כו').

אם כן, האינטרס הכלכלי (בצע כסף), כאשר הוא עומד יחידי בתחום המשפט, הוא מבטל בכך ערכים אחרים, של תורת צדק ישרות ומוסר, וגורם להארכת והחמרת התיקים המשפטיים, שאמנם מכניסים פרנסה ועבודה לעו"ד. לכן, אבני הדרך, הערכים, העקרונות והאידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים הם:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').

דברים אלו מחייבים שיתוף פעולה מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), שמא חלילה יצא מחיקינו: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').

אולם, גם עם ההצהרות והפסוקים היפים והמחייבים את המאמינים והצדיקים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב ולא חד מלכתחילה, מהו הדין הצודק, וכיצד ראוי לפעול במקרה הנוכחי. הקווים המנחים שאין מקרה דומה למשנהו, יש להיכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי: "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') - הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות:"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').

מלבד זאת,משרד תורנימשתדל לקדם ולעודד פשרה ושלום בין הצדדים לאורך ההליך המשפטי בין הלקוח ליריבו:"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), עם זאת, לא מן הנמנע, שהמשרד יפעל וייזום פעולות נוקבות כנגד הצד השני, כאשר הדבר הוא מן הראוי והצדק: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים טז'), אך גם זאת במסגרת הכללים: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), "וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא" (עשרת הדיברות), "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים, ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).

בנוסף, המשרד משתדל להקפיד על כללי המוסר התורניים, הטבעיים והמודרניים לפיכללי לשכת עו"ד: דיסקרטיות, רצינות, מקצועיות, שיתוך ההליך במידע המשפטי – האסטרטגיה וחלק מהטקטיקות, כבוד הדדי.

המשך לנושא זה, מומלץ לעבור לדף-השוואה לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי).

השוואה בין עקרון המשפט התורני לכללי לשכת עו"ד (הדין הישראלי):

מהם העקרונות המוסריים הייחודיים שאמורים להנחות את עורכי הדין?

האם עליהם לראות את עצמם כ"שכירי חרב" של הלקוח, כמקובל בשוק, מבלי לשאול את עצמם אם הוא צודק, לדעתם?

כיצד על עורכי הדין להרגיש חלק או לחלופין להיות ניטרליים כאשר שכר הטרחה המשולם להם הוא לפי אחוזים מהזכייה בתיק?

האם עליהם לייצג בבית משפט כמו בזירת אגרוף או לראות עצמם כשליחים בסיוע עשיית הצדק?

נעיין בחוק המנחה של עבודת עו"ד מול הלקוח:

הוראת היסוד של כללי לשכת עו"ד (סעיף 2) מחייבת את עו"ד לייצג "את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא".

כמו כן, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

מנגד, הסיפא של הסעיף מצמצם מעט את החובה ללקוח, אך זאת רק בצורה החיצונית של אופן הייצוג המשפטי ולא בתוכנו ובמהותו (אמת וצדק בטענות), באומרו כיעל הייצוג של עו"ד להיות: "תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט."

תורת משה, מדגישה כי: " כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא " (דברים א'), ולכן, עו"ד המעונין לייצג את האינטרסים האישיים של לקוחו, עליו להקפיד כי "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט",דבר שלא מוזכר בחוק הישראלי כחובה לבית המשפט. יתר על כן, התורהמדגישה את חשיבות האמת בכלל, ובמשפט בפרט: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק " (שמות כג'), " וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא " (עשרת הדיברות), "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ " (ויקרא יט')"דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ-אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם " (זכריה ח'), ועוד.

עד כאן לבעייתיות בחובה החוקית של עו"ד למול עקרונות התורה.

אם כן, כדי שעו"ד הפועל בעקרונות התורה יוכל לייצג לקוח, ראוי שיודיע ללקוחו קודם לתחילת השירות המשפטי את התנגשויות אלו, ויבדוק את האמת העובדתית והטענות המבוקשות של לקוחו. סעיף 12 מרשה לעו"ד:"לפי שיקול דעתו שלא לקבל ענין לטיפולו", ואם עו"ד מטפל בתיק של לקוח, יוכל לשמור על עקרונות התורה בעזרת סעיף 14: "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה  אחרת."

בעייה נוספת בחוק היא היתר מפורש לעורך הדין לעלות:"הכחשה בכתבטענות בהליך אזרחי,אוכפירה בעובדה בהליך פלילי." אך בעייה זו אינה חייבת להתנגש עם עקרונות התורה, כיוון שהיא מנוסחת כהיתר ולא כחובה.

לסיכום, נראה שהחוק דורש (ולפחות מתיר)מעו"ד לעוות את הצדק, כדי לשמור על האינטרסים האישיים של לקוחו (ומן הסתם גם שלו), ומתיר לעו"ד לשקר (או במילים יותר עדינות – לכפור ולהכחיש) את האמת העובדתית ואת האמת המשפטית (רק בהליך אזרחי), כדי ליצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות – בחלק מהייצוג.

התורה ציינה, שהאנשים שיבחרו להיות עוסקים במשפט, ראוייםלהיות "אַנְשֵׁי אֱמֶת-שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח').

קטגוריה: משרד עו"ד בירושלים עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר

 

משרד עורך דין אזרחי בירושלים

 

 

ברוכים הבאים לאתר של משרד עורך דין בירושלים – יונתן לוי בירותי.

הדף אליו ביקשת ולחצת אינו פעיל, כי הוא התעדכן וכתובתו שונתה.

ניתן להיכנס לדף-מאמר המבוקש, באמצעות כותרות הדפים שבאתר למעלה.

גלישה נעימה

חזרה לדף הבית

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.