מקורות זכויות אדם מהתורה:

 

המשפט של עם ישראל לאורך ההיסטוריה ועד היום, כולל שלושה קודקסים משפטיים עיקריים שונים:

1.זכויות טבעיות:

בריאת האדם בצלם האלוהים מקנה לו זכויות וחשיבות רבה, כמו גם אחריות וחובות. לימים, אב הטיפוס של המין האנושי מהבריאה האלוהית, קיבל את 'הזכויות הטבעיות' בלשון החוק הליברלית.

2.הגנה מכוח שיעבוד עריצות השלטון - איזונים ובלמים:

סיפור ומצוות זיכרון יציאת מצרים, מהווה את הפרשה המפורסמת בעולם על האופי הראוי של שלטון וכל פרט בנוגע לחברו ולגרים והחלשים במדינה. כמו כן, נביאים בתקופת המלכים (כגון אליהו ולאלישע) הוכיחו מלכים עריצים

התורה מצווה על תפקידים ציבוריים שונים, המאזנים ובולמים זה את זה (מלך או שופט, נביא וכוהן). הפרוטסטנטים למדו ממוסר התנ"ך לעקרונות אלו במשפט המודרני.

3.פרטיות:

התורה אוסרת על נושה להיכנס לביתו של חייב על מנת לקבל חזרה את הלוואתו או להחרים את רכושו הפרטי. כמו כן, התורה אוסרת על השלטון להפקיע מקרקעין למגורים של אזרח פרטי שהיא נחלתו. שני אלו ניתנים היום לביצוע לפי החוק הישראלי המודרני.

ניתוח מגמת התורה: לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָיו (דברים כג'):

 זהו משפט המראה את המגמה (כיוונה ורוחה) של התורה. בזמן שעמי קדם התנגדו לחופש של העבד ואף עודדו זאת (חמורבי אשורים העניקו פרס כספי), התורה באה לכוון אותנו שמקומו של העבד אינו להיות נרצע, והרי שאם הצליח לברוח ולהשחרר – אין לנו למנוע זאת ממנו.             כך אט אט עמי העולם התקדמו למשפט נאור וזכויות האדם – ביניהם לגר ולעבד... כתורת עם קודש – אור לגויים.

4.מידתיות:

צדק מופשט אינו בר פסיקה ללא יישום פרטי המציאות - הכרה ונתינת משקל הולם ואינטרסים חברתיים לשיקולים משפטיים אחרים. נאורות משפטית ללא ראיית העתיד ודאגה לאופי מדינת ישראל, כמוה כנזק הנהגתי המשכיל את הרבים, הן בשגגת הוראה והן ביצירת מציאות מדרדרת. מדינת ישראל נמצאת באיום דמוגרפי פנימי, ומאיומים מלחמתיים חיצוניים, שמדירים שינה ככל שיודעים עצימותם. התיימרות ויפות נפש על ערכים הפוגעים בעובדות אלו, מחלישים את כוח העמידה של מערכת הביטחון ומלעיטים את החברה הישראלית במסרים הלקוחים ממקומות רחוקים ומזויפים – ויש לכך השלכות הרות גורל.

5.שיוויון לגר:

הגר זכאי לפי המשפט העברי לזכויות משפטיות שוות וזהות לאזרח רגיל, ככתוב " מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה:  כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם. " (ויקרא כד'), " וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  " (דברים ב').

כבוד האדם והאזרח וזכויות האדם והאזרח אינם תלויים בייחסו ובמולדתו וברכושו, ולא בשום דבר חיצוני ומקרי, שאינו מפנימיות מהותו העיקרית של האדם, אלא הם תלויים אך ורק בערכה הרוחני-המוסרי של אישיות האדם. והטעם המיוחד – כי גרים הייתם בארץ מצרים – בא לשמור על הכלל הזה מכל פגיעה. כל אסון עם ישראל במצרים היה זה, שהייתם "גרים" שם, ובתור שכאלה לא הייתם זכאים, לפי השקפת העמים, לאומה, למולדת, לקיום, ומותר היה לעשות בכם ככל העולה על רוחם. בתור גרים היו עם ישראל משוללי זכויות במצרים, וזה היה שורש העבדות והעינוי שהוטל עלינו. על כן עלינו להישמר – זה לשון ההזהרה – פן נעמיד את זכויות האדם במדינתנו - בישראל על יסוד אחר מאשר האנושיות הטהורה, שהיא שוכנת בלב כל אדם באשר הוא אדם. כל קיפוח של זכויות האדם יפתח שער לשרירות ולהתעללות באדם – הוא שורש כל תועבת מצרים.

 

 

 

סקירה קצרה על דינים מתורת משה, שעוצבו במשפט העברי, וחזרו למשמעות וליישום המקורי כיום – במשפט הישראלי של המדינה:

המשפט של עם ישראל לאורך ההיסטוריה ועד היום, כולל שלושה קודקסים משפטיים עיקריים שונים:

6.תורת משה . חומש התורה על משמעותו בפשט הכתובים ולפי הדקדוק הלשוני, בתוספת ביאורים וציונים של בנביאים ובכתובים.

7.המשפט העברי . קרויה גם תושב"ע ביצירת חז"ל (הפרושים) וכולל בעיקר את המשנה, גמרא, יד החזקה (רמב"ם), שולחן ערוך, שו"ת ועוד.

8.חוקי מדינת ישראל . החוקים תקנות ופסיקה התקפים היום ע"י רשויות מדינת ישראל.

כיוון שיש הסוברים כי חוקי המדינה מתנגשים עם המשפט העברי, וכיוון שיש הסוברים שהמשפט העברי אינו מתאים לקיום משפט מודרני, ננתח להלן השוואה מול השלושה, בניתוח סוגיות משפטיות שונות:

  • נזק בעקיפין ובזדון:

התורה מצווה, כי אדם שרצח בזדון יש לחייבו בדין: " וְכִי-יָזִד אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה--מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת " (שמות כא').

מנגד, בתלמוד הועלתה דיעה, שנפסקה להלכה, שאין מחייבים על נזק בעקיפין - היא תקנת "גרמא בידי שמיים". אף על פי כן, בפרקטיקה המשפטית של בתי הדין הרבניים לממונות, מתחמקים מתקנה זו, ופוסקים לפי דין "גרמי" המתיר לחייב נזק בעקיפין (למרות שיש שינוי באמת המשפטית). יצויין, שניתן לפתור תקנה זו, ע"י הגדרת נזק בעקיפין כנזק של "בור", או לפחות כנזק של "בור מתגלגל", ואז ניתן לחייב בעקיפין.

בבתי המשפט במדינת ישראל מחייבים על נזקים בעקיפין כמו בנזק ישיר.

 

  • דיני קנסות:

לפי התורה, נדרש למנות שופטים בישראל בכל הזמנים: " כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ  וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט " (דברים יז'). כך, יהושפט חידש את סמיכת השופטים: " וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ, בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--לְעִיר וָעִיר."( דברי הימים פרק יט'), למרות שקודם לכן היתה תקופה: " וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה ." (דברי הימים פרק טו').

לפי ההלכה, אין מחייבים היום דיני קנסות, כיוון שאין היום דיינים מוסמכים במסורת ממשה רבינו והכנסת הגדולה. יש לציין, שבמשנה ובתלמוד לא נמצאה שום פרוטוקול של דיון או פסיקה של בית דין/בית משפט מוסמך. יתר על כן, התיאורים מלמדים על מינוי זמני ומקומי של תלמיד חכם ע"י 2 בעלי הדין, כדי שיפסוק ביניהם באותו העניין. היו מספר ניסיונות לחידוש הסמיכה במאות שנים האחרונות, אך רוב הפוסקים סוברים שיש לבצע זאת כיום.

לפי המשפט הישראלי, ממונים היום שופטים לשפוט בכל תחומי החיים.

 

  • מקור החקיקה:

התורה לא מציינת שחוקיה המשפטיים הם היחידים בחקיקה בעתיק הרחוק, אלא שאין לחרוג מעקרונות הצדק המשפטי. לפיכך, ניתן לראות היתר להשתמש בחוקים אחרים, כאשר אלו אינם מעוותים את התורה ואת הצדק. בתחום המשפט הפרוצדוראלי, ישנה דוגמא מובהקת לאימוץ כללים שאינם מפי האל (ראה המלצת יתרו).

הגמרא דורשת בתחילת פרשת משפטים: "אלא ולא משפטי הגויים". עם זאת, ישנו כלל של "מנהג המקום". בפועל, גם התנאים ואמוראים בתחום התקינו תקנות מאוחרות לתורה.

מדינת ישראל אימצה בימי הקמתה את החוק הבריטי. עם השנים אומצו ונחקקו חוקים שחלקם ברוח התורה, לצד ביטול חוקים ישנים. ניתן לראות ציטוטים של התורה בכללי השפיטה.

 

  • דיני עדים ראיות:

התורה מצווה על מינימום שני עדים להרשעת אדם בדין. עם זאת, כיוון שציווי זה הינו פרוצדוראלי, יש לראותו לצד: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק." תוך האחזות בכלל המתיר שינויים:" וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ—תַּעֲשֶׂה "

 

  • נישואין בגויים:

ההלכה אמנם טוענת שאין נישואין בגויים. השופט אהרון ברק פסק שזה רק חיצונית. בפשט התורה מובהק כי יש נישואין לגויים: כך כתוב על נשות נח ובניו, כך בפרשות של אברהם עם פרעה ואבימלך. גם בעמי קדם נמצאו חוקי נישואין קדומים למתן תורה שחוק זה היה מהראשונים בבריאה והודגש במוסר שהעביר חנוך בשביעי בדורותיו.

 

בהלכה יש כללים נוספים רבים בדיני ראיות (חתימות עדים, צורך באזהרת העבריין ואופן העדות בו).

 

 

משרד עורך-הדין יונתן לוי הנו משרד ייחודי, הפועל ביראת שמיים, ומשלב שני מקורות במשפט:

·      התנ"ך והמשפט העברי "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א')

·      הדין במדינת ישראל, על חוקיו פסיקותיו והנוהג והמקובל

 

תקציר וקישורים למאמרים במשפט עברי     -       Jewish Law and Law Articles

 

1.     השפעות צריכת מוצרי חוק פיקוח המחירים והצעת חוק לחם מלא    -Effects of Price Control Policy on Food Buying Habits and a Proposal for Price Caps on Whole Wheat Bread

ניתוח מצב השוק בסריקת שכבות אוכלוסייה, עמידה על בעיות ונזקים בריאותיים, הצעת פתרונות ותיקונים חוקתיים, והעיקרית שבהם: הוצאת הלחמים הלבנים והשחורים המפוקחים מהרשימה, והכנסה במקומם לפיקוח - לחמים מקמח מלא.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

2.    הבעייתיות לקידום המשפט העברי          -        Aspects of Jewish Law  Presenting Difficulties for Application in Israeli Law

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

3.     התורה כמקור הצדק: זכויות האדם במשפט העברי -        Biblical Sources for Human rights ideals

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

4.    סימוכין מהתנ"ך להבהרת המונח טוהר המידות     -                                   torah ethics

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

5.    מאמר: התפתחות המשפט העברי במדינת ישראל   -        Development of Jewish law in Israel

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

6.    משפט עברי מספר 'סגולות משלי'                     -        Jewish Law from the book Virtues of the Book of Proverbs

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

7.    ההיררכיה בתורה: ממצוות להליכה בדרכי ה'                 -        A Hierarchy of Torah Values: from Mitzvot to God's Will

המאמר סוקר את הבעייתיות של התרכזות במנהגים של עניות ומכוון להכיר את המוסר, דרכי ה' ורצונו יתברך.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

8.     אגודה שיתופית (קואופרטיב) – התשובה לקפיטליזם הגלובלי        -         The Cooperative business Model : An Answer to Global Capitalism

המאמר סוקר את ההיסטוריה הישראלית של אגודה שיתופית (קואופרטיב), וחזרתה לשימוש בשנים האחרונות במודלים מתקדמים, תוך המלצה ועידוד בניית משק כלכלי צודק ומשתף עובדים כבעלי מניות.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

9.    הגות וחוקי ממשל מהתנ"ך         -                                   Systems of government

המאמר סוקר את המקורות התנכיים לשיטת ממשל אידיאלית, תוך השוואה לדמוקרטיה מודרנית ויוונית.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

10.  השוואה בענישה פלילית  - מאסר או עבדות למען הקהילה -           Comparing today's incarceration practices with mandatory service sentencing in the Torah

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

11.היררכיה בתורה: הליכה בדרכי ה' – הצדק והמוסר, לבין הקפדות טכניות     -         A Hierarchy of Torah Values: from Mitzvot to God's Will

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

12.הצעה לשיטה כלכלית חדשה ברוח היובל המקראי -        Proposal for a new            Economic system in the spirit of the biblical Jubilee Year

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

13.בין כשרות למוסר בחינוך -     from kasherut to ethics education

המאמר מתחיל בטעמי הכשרות, עובר לתרומת ארון הספרים היהודי, עד להשוואה מול הגות 'חכמי' יוון.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

14.  בדיקת כדאיות רכישת דירה בישראל ביחס להשכרתה      -         Advantages of buying an apartment over renting

האם כדאי לקנות או לשכור דירה? מה יותר משתלם? איזה שיקולים נוספים יש בהחלטה הכלכלית הכבדה בחייהם של רוב המשפחות?

התשובה באשר לכדאיות הקניה מול ההשכרה, מהסיבה הפשוטה כי בתנאים כלכלים מסוימים עדיף לגור בשכירות ואילו בתנאים כלכלים אחרים עדיף לקנות. המאמר סוקר את מצב הנדל"ן למגורים בארץ, כיצד נקבעים מחירי הדירות ע"י הביקוש וההיצע בשנים האחרונות בארץ, שוק המשכנתאות, הנתונים הכלכליים וכלל העלויות העיקריות המשפיעים על הכדאיות הכלכלית בשכירה או ברכישה של דירה, אילו רמות של הון עצמי ומינוף, הרכישה היא כדאית לעומת השכרה, כמו כן נבחנת סוגיה זו באזורים שונים בארץ ובעבור עלויות רכישה ושכירות שונים בהתאם למיקום בארץ.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

15.מיסוי מקרקעין במשפט הישראלי          -   real estate taxes in Israeli law   

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

16.   ראיות מדעיות של טביעת האצבע וד.נ.א במשפט הפלילי - Scientific evidence relating to use of fingerprints and DNA in criminal law

וכן דעת המשפט העברי בעניין.

לקריאת המאמר המלא – לחץ כאן

 

 

חזרה לדף הבית

 

כניסות: 6759
קטגוריה: משפט עברי עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.