סקירה קצרה על דינים מתורת משה, שעוצבו במשפט העברי, וחזרו למשמעות וליישום המקורי כיום – במשפט הישראלי של המדינה:

המשפט של עם ישראל לאורך ההיסטוריה ועד היום, כולל שלושה קודקסים משפטיים עיקריים שונים:

  1. תורת משה. חומש התורה על משמעותו בפשט הכתובים ולפי הדקדוק הלשוני, בתוספת ביאורים וציונים של בנביאים ובכתובים.
  2. המשפט העברי. קרויה גם תושב"ע ביצירת חז"ל (הפרושים) וכולל בעיקר את המשנה, גמרא, יד החזקה (רמב"ם), שולחן ערוך, שו"ת ועוד.
  3. חוקי מדינת ישראל. החוקים תקנות ופסיקה התקפים היום ע"י רשויות מדינת ישראל.

כיוון שיש הסוברים כי חוקי המדינה מתנגשים עם המשפט העברי, וכיוון שיש הסוברים שהמשפט העברי אינו מתאים לקיום משפט מודרני, ננתח להלן השוואה מול השלושה, בניתוח סוגיות משפטיות שונות:

התורה מצווה, כי אדם שרצח בזדון יש לחייבו בדין: "וְכִי-יָזִד אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה--מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת " (שמות כא').

מנגד, בתלמוד הועלתה דיעה, שנפסקה להלכה, שאין מחייבים על נזק בעקיפין - היא תקנת "גרמא בידי שמיים".אף על פי כן, בפרקטיקה המשפטית של בתי הדין הרבניים לממונות, מתחמקים מתקנה זו, ופוסקים לפי דין "גרמי" המתיר לחייב נזק בעקיפין (למרות שיש שינוי באמת המשפטית). יצויין, שניתן לפתור תקנה זו, ע"י הגדרת נזק בעקיפין כנזק של "בור", או לפחות כנזק של "בור מתגלגל", ואז ניתן לחייב בעקיפין.

בבתי המשפט במדינת ישראל מחייבים על נזקים בעקיפין כמו בנזק ישיר.

לפי התורה, נדרש למנות שופטים בישראל בכל הזמנים: " כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ  וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט"(דברים יז'). כך, יהושפט חידש את סמיכתהשופטים: " וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ, בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--לְעִיר וָעִיר."(דברי הימיםפרק יט'), למרות שקודם לכן היתה תקופה: "וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה ."(דברי הימים פרק טו').

לפי ההלכה, אין מחייבים היום דיני קנסות, כיוון שאין היום דיינים מוסמכים במסורת ממשה רבינו והכנסת הגדולה.יש לציין, שבמשנה ובתלמוד לא נמצאה שום פרוטוקול של דיון או פסיקה של בית דין/בית משפט מוסמך. יתר על כן, התיאורים מלמדים על מינוי זמני ומקומי של תלמיד חכם ע"י 2 בעלי הדין, כדי שיפסוק ביניהם באותו העניין. היו מספר ניסיונות לחידוש הסמיכה במאות שנים האחרונות, אך רוב הפוסקים סוברים שיש לבצע זאת כיום.

לפי המשפט הישראלי, ממונים היום שופטים לשפוט בכל תחומי החיים.

התורה לא מציינת שחוקיה המשפטיים הם היחידים בחקיקה בעתיק הרחוק, אלא שאין לחרוג מעקרונות הצדק המשפטי. לפיכך, ניתן לראות היתר להשתמש בחוקים אחרים, כאשר אלו אינם מעוותים את התורה ואת הצדק. בתחום המשפט הפרוצדוראלי, ישנה דוגמא מובהקת לאימוץ כללים שאינם מפי האל (ראה המלצת יתרו).

הגמרא דורשת בתחילת פרשת משפטים: "אלא ולא משפטי הגויים".עם זאת, ישנו כלל של "מנהג המקום". בפועל, גם התנאים ואמוראים בתחום התקינו תקנות מאוחרות לתורה.

מדינת ישראל אימצה בימי הקמתה את החוק הבריטי. עם השנים אומצו ונחקקו חוקים שחלקם ברוח התורה, לצד ביטול חוקים ישנים. ניתן לראות ציטוטים של התורה בכללי השפיטה.

התורה מצווה על מינימום שני עדים להרשעת אדם בדין. עם זאת, כיוון שציווי זה הינו פרוצדוראלי, יש לראותו לצד:"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק." תוך האחזות בכלל המתיר שינויים:" וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּטיוְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָיאעַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ—תַּעֲשֶׂה"

ההלכה אמנם טוענת שאין נישואין בגויים. השופט אהרון ברק פסק שזה רק חיצונית. בפשט התורה מובהק כי יש נישואין לגויים: כך כתוב על נשות נח ובניו, כך בפרשות של אברהם עם פרעה ואבימלך. גם בעמי קדם נמצאו חוקי נישואין קדומים למתן תורה שחוק זה היה מהראשונים בבריאה והודגש במוסר שהעביר חנוך בשביעי בדורותיו.

בהלכה יש כללים נוספים רבים בדיני ראיות (חתימות עדים, צורך באזהרת העבריין ואופן העדות בו).

משרד עורך-הדין יונתן לוי הנו משרד ייחודי, הפועל ביראת שמיים, ומשלב שני מקורות במשפט:

כניסות: 12695
קטגוריה: משפט עברי עידכון אחרון ב-שבת, 16 יולי 2016 נכתב על ידי מנהל אתר