עורך דין לייצוג בדיון הוכחות

דיון ההוכחות הוא השלב והדיון החשוב ביותר בתיק התביעה המשפטי בבית המשפט. זולתו ולפניו, ישנו קדם-דיון, ולעיתים דיונים נוספים, וכתבי בי-דין עיקריים: כתב-תביעה, כתב-הגנה, כתב-תשובה (לא חובה), תצהירי עדות ראשית, חוו"ד ומומחים (לפי הצורך וההשקעה). לאחר דיון ההוכחות יש את כתב הסיכומים, שלעיתים במקום בכתב נטען בע"פ (תלוי בגודל התיק והשופט). מעבר לכך יש בקשות ותגובות שונות כמעט בכל תיק (להלן הממוצע[1]).

כל אדם רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט, או זכאי לייצוג משפטי ככל שישכור (לעיתים בחינם[2]). ברוב המקרים, מוטב להיעזר בעורך דין, המכיר את הדין (חוק פסיקה) וכללי הדיון, אך חשוב שבא כוחו זה ילמד היטב את פרטי האירוע ויתנסח במקצועיות: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'). עם זאת, לעו"ד יש ארכיון או גישה לשלל טענות, שלרוב מרשימות את הצדדים בכתיבה המנוסה, אך בפועל מטשטשות את העיקר ומהטפל, שמגיע לשיאו בחקירות דיון הוכחות זה, ובה יש לזרוק את הקליפה ולהתרכז בדרך לקדם את עיקרי הטענות.

משרד עו"ד יונתן לוי בירותי מייצג ומלווה תיקים משפטיים, אך מציע גם שירות ממוקד ומקצועי לדיון הוכחות בלבד, כעו"ד מומחה שמצטרף לדיון זה, או רק מכין ומייעץ ללקוח לפני.

כיצד שירות זה עובד?

השיטה היעילה לכך היא פגישת לימוד התיק מס' שבועות לפני דיון ההוכחות, בה עוה"ד יקרא את התיק וישאל שאלות הבנה. לאחר מכן עוה"ד יכין שאלות לחקירת הצד שכנגד, ומאידך טיוטת תשובות ללקוח – לשאלות שצפוי שיישאל.

הכנת השאלות תיבנה גם מתשובות מתפצלות ומסתעפות בעקבות תשובות הנחקר.

מלבד ההכנה הפרטנית לתיק הנדון, עוה"ד ינחה את הלקוח בעקרונות הנכונים להצגת תשובות, כיצד להתמודד עם שאלות מטעות, מתי להרחיב ומתי ולקצר בתשובות, ועוד: "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.  פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא').

תכונות של ליטיגטור להצלחה בהתדיינות: תכנון מהלכים וטקטיקות אך עם גמישות מחשבתית ואלתור בזמן אמת, ערנות להכוונת השופט ולצדדים, בקיאות בסדר הדין האזרחי ובהתנגדויות, התאמת והסתגלות מהירה לשינוי המצב/העובדות/המידע שבמהלך הדיון, כושר שכנוע רטוריקה, שפת עברית צחה ומדוקדקת, סדר הצגת השאלות לשבילי סתירה של העד.

עצות ללקוח-בעל הדין להכנה לדיון ולחקירת עדים: אי הוספת מידע שלא נשאל, הכרת חומר הראיות, הקשבה לשופט ולדיון, לא להתרגש מטקטיקות הלחצה והסחה, להכין חקירה מתוכננת אך לא להיות צמוד לה, להיזהר לא לחדש עובדות או טענות מהותיות שהיו צריכות להיטען מקודם ('עדות כבושה'), התאמת שאלת פתיחה בהתייחס למה שהנחקר אמר בסעיפי תצהירו או דילוג לסיפור חופשי שיעלה סתירות, סדר חשיבות השאלות למצב שזמן הדיון (או השופט) לא יאפשר לשאול כולם, מתי לפתוח באמירה ואז להמשיך לשאלה. התנגדות: שינוי חזית, שאלה מדריכה, ראיות חדשות.

על 'הכנת בעל-הדין (הלקוח) ועדיו לדיון בבית משפט' ראה מאמר בדף זה.

[1] לפי 'תרשים 4: התפלגות אופני סגירה שבעמ' 34 (שורה 9 בטבלה: 'שלום- אזרחי-תיק אזרחי בסדר דין רגיל- לא פלת"ד') למסמך 'יצירת מדד משקלות תיקים להערכת העומס השיפוטי', כ-40% מהתביעות האזרחיות הנזיקיות נסגרות בפשרה, ורק כ-12% מגיעות לפסק דין:  http://elyon1.court.gov.il/heb/Research%20Division/doc/mishkalot.pdf

[2] הפנייה לדף: סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי: http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99

• הבא