כתב תביעה לבית משפט בירושלים

אמנם ישנה זכות יסוד של גישה לערכאות לכל אדם (וכן לישות משפטית), אך משרדינו דוגל בגישה של ניסיון למיצוי הליכים טרם 'ריצה' לערכאות: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), בין בפנייה ובין במכתב משפטי כהתראה לפני הגשת תביעה בבית משפט, אשר גם חוסך הוצאות ומשאבים יקרים (עלויות שכ"ט עו"ד לניהול משפט, זמן, מסכת נפשית, אגרות, מומחים ועדים), וזאת כמובן, ברשות ובשליחות הצדדים.

 

היה והמשרד, לאחר שהעמיק וניתח את העובדות בשטח ובנסיבות האישיות: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'), ובהתאם למטרייה המשפטית והדין הראוי, ושכלול אפשרויות הפעולה (הסיכויים והסיכונים), החליט - יחד עם הלקוח, על הגשת כתב תביעה על-מנת למצות את זכויותיו. משלב זה, הלקוח הופך להיות גם בעל דין – 'התובע'.

 

משרדינו מתמחה בהכנת כתב תביעה לערכאות בית המשפט השונים: השלום, המחוזי ולבית דין לעבודה/משפחה.

להלן הסבר על מהות ותכולת הכתב תביעה:

טענותיו של התובע לקבל את צדקת דינו: בכתב התביעה על התובע לפרוס את העילות (כגון: נזיקית, חוזית וכיו"ב) העובדתיות המבססות את זכאותו לסעד המבוקש. עילת התביעה היא מערכת הנתונים, נסיבות המקרה בגינה ביקש התובע להגיע לבית המשפט. במידה וכתב התביעה אינו מגלה עילה נגד הנתבע, בסמכותו של בית משפט למחוק אותו, מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי. ברובם המכריע של התביעות חובת ההוכחה היא על התובע שכן חל הכלל: "המוציא מחברו עליו הראייה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מו'). כתבי טענות גודרים את המחלוקות בין בעלי הדין (מסיבה זו, מנועים בעלי הדין מלטעון, במהלך משפט, טענה שלא הוזכרה בכתבי טענותיהם – 'הרחבת חזית').

 

הסעד המבוקש: מטרת הגשת הכתב תביעה כי קבלת סעד מסוים מהצד השני, ואותו נדרש התובע לציין. כדאי לבקש סעדים חלופיים בכתב התביעה, כך שאם בית המשפט יסרב לבקשת הסעד הראשי, ייתכן וישקול לתת את הסעד השני.

 

מה לא להכניס לכתב תביעה?:

כתב תביעה יכיל את העובדות המהותיות בלבד של המקרה, כך שאין לציין את הראיות עצמן - ההוכחות המבססות טענות הכתב תביעה.

התובע אינו חייב לציין (עם זאת, מומלץ לכוון את השופט, וכמובן לחזק עם פסיקה תומכת) את הוראת החוק עליה הוא מסתמך בכתב התביעה, אלא אם מדובר במקרה בו כתב התביעה מתבסס על "הפרת חובה חקוקה" המופיעה בפקודת הנזיקין. יש להבחין בין חובתו של התובע לציין בכתב תביעה את עילתו למשל עילה חוזית לבין כך שאינו חייב לציין כי הוא מתבסס על חוק החוזים.

 

תקציר ההליכים מעת הגשת כתב תביעה:

  1. כתב הגנה: לבעל הדין שמנגד – הנתבע, יש פרק זמן מוגבל (לרוב 30 יום, אך תלוי בסוג ההליך) שבו הוא חייב להגיש כתב הגנה לבית המשפט. אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה, אזי התובע רשאי לבקש כנגדו פסק דין ע"פ כתב התביעה.
  2. דיון מקדמי: התיק ייקבע לדיון בפני שופט (ראוי שיהיה אחר מזה שידון בתיק בסופו של דבר) אשר ייקבע לצדדים מועד לדיון מקדמי בתיק. בדיון זה יבקש השופט לקדם את התיק מבחינה טכנית ואף לנסות ולהביא את הצדדים להתפשר. היה ולא הסכימו הצדדים להתפשר, יקבע בית המשפט את התיק לדיון הוכחות. ההליכים המקדמיים בתיק יהיו בדרך כלל גילוי מסמכים ותשובות לשאלון.
  3. דיון ההוכחות הינו הדיון בו ייחקרו הצדדים על טענותיהם ותצהיריהם. ראה דף-מאמר: הכנת עורך הדין את בעל-הדין (הלקוח) ו/או העדים לדיון בבית משפט.
  4. הסיכומים בתיק.
  5. ההכרעה בתיק ע"י השופט. יצויין כי ברוך ה', ברוב התביעות בצדדים מגיעים לפשרה טרם מתן פס"ד (הן כדי לחסוך בהוצאות ההפסד כאשר מתבהר והשופט רומז את הצפי הסופי).
  6. זכות ערעור: לאחר קבלת פסק הדין עומדת לצד המפסיד זכות להגיש ערעור על החלטת בית המשפט. במרבית המקרים ניתן להגיש כתב ערעור עד 45 יום ממועד מתן פסק הדין.

 

כניסות: 9865
קטגוריה: ייצוג בבית משפט עידכון אחרון ב-שני, 04 יוני 2018 נכתב על ידי מנהל אתר