כתב תביעה לבית משפט בירושלים

אמנם ישנה זכות יסוד של גישה לערכאות לכל אדם (וכן לישות משפטית), אך משרדינו דוגל בגישה של ניסיון למיצוי הליכים טרם 'ריצה' לערכאות: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), בין בפנייה ובין במכתב משפטי כהתראה לפני הגשת תביעה בבית משפט, אשר גם חוסך הוצאות ומשאבים יקרים (עלויות שכ"ט עו"ד לניהול משפט, זמן, מסכת נפשית, אגרות, מומחים ועדים), וזאת כמובן, ברשות ובשליחות הצדדים.

 

היה והמשרד, לאחר שהעמיק וניתח את העובדות בשטח ובנסיבות האישיות: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט" (ישעיהו א'), ובהתאם למטרייה המשפטית והדין הראוי, ושכלול אפשרויות הפעולה (הסיכויים והסיכונים), החליט - יחד עם הלקוח, על הגשת כתב תביעה על-מנת למצות את זכויותיו. משלב זה, הלקוח הופך להיות גם בעל דין – 'התובע'.

 

משרדינו מתמחה בהכנת כתב תביעה לערכאות בית המשפט השונים: השלום, המחוזי ולבית דין לעבודה/משפחה.

להלן הסבר על מהות ותכולת הכתב תביעה:

טענותיו של התובע לקבל את צדקת דינו: בכתב התביעה על התובע לפרוס את העילות (כגון: נזיקית, חוזית וכיו"ב) העובדתיות המבססות את זכאותו לסעד המבוקש. עילת התביעה היא מערכת הנתונים, נסיבות המקרה בגינה ביקש התובע להגיע לבית המשפט. במידה וכתב התביעה אינו מגלה עילה נגד הנתבע, בסמכותו של בית משפט למחוק אותו, מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי. ברובם המכריע של התביעות חובת ההוכחה היא על התובע שכן חל הכלל: "המוציא מחברו עליו הראייה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מו'). כתבי טענות גודרים את המחלוקות בין בעלי הדין (מסיבה זו, מנועים בעלי הדין מלטעון, במהלך משפט, טענה שלא הוזכרה בכתבי טענותיהם – 'הרחבת חזית').

 

הסעד המבוקש: מטרת הגשת הכתב תביעה כי קבלת סעד מסוים מהצד השני, ואותו נדרש התובע לציין. כדאי לבקש סעדים חלופיים בכתב התביעה, כך שאם בית המשפט יסרב לבקשת הסעד הראשי, ייתכן וישקול לתת את הסעד השני.

 

מה לא להכניס לכתב תביעה?:

כתב תביעה יכיל את העובדות המהותיות בלבד של המקרה, כך שאין לציין את הראיות עצמן - ההוכחות המבססות טענות הכתב תביעה.

התובע אינו חייב לציין (עם זאת, מומלץ לכוון את השופט, וכמובן לחזק עם פסיקה תומכת) את הוראת החוק עליה הוא מסתמך בכתב התביעה, אלא אם מדובר במקרה בו כתב התביעה מתבסס על "הפרת חובה חקוקה" המופיעה בפקודת הנזיקין. יש להבחין בין חובתו של התובע לציין בכתב תביעה את עילתו למשל עילה חוזית לבין כך שאינו חייב לציין כי הוא מתבסס על חוק החוזים.

 

תקציר ההליכים מעת הגשת כתב תביעה:

  1. כתב הגנה: לבעל הדין שמנגד – הנתבע, יש פרק זמן מוגבל (לרוב 30 יום, אך תלוי בסוג ההליך) שבו הוא חייב להגיש כתב הגנה לבית המשפט. אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה, אזי התובע רשאי לבקש כנגדו פסק דין ע"פ כתב התביעה.
  2. דיון מקדמי: התיק ייקבע לדיון בפני שופט (ראוי שיהיה אחר מזה שידון בתיק בסופו של דבר) אשר ייקבע לצדדים מועד לדיון מקדמי בתיק. בדיון זה יבקש השופט לקדם את התיק מבחינה טכנית ואף לנסות ולהביא את הצדדים להתפשר. היה ולא הסכימו הצדדים להתפשר, יקבע בית המשפט את התיק לדיון הוכחות. ההליכים המקדמיים בתיק יהיו בדרך כלל גילוי מסמכים ותשובות לשאלון.
  3. דיון ההוכחות הינו הדיון בו ייחקרו הצדדים על טענותיהם ותצהיריהם. ראה דף-מאמר: הכנת עורך הדין את בעל-הדין (הלקוח) ו/או העדים לדיון בבית משפט.
  4. הסיכומים בתיק.
  5. ההכרעה בתיק ע"י השופט. יצויין כי ברוך ה', ברוב התביעות בצדדים מגיעים לפשרה טרם מתן פס"ד (הן כדי לחסוך בהוצאות ההפסד כאשר מתבהר והשופט רומז את הצפי הסופי).
  6. זכות ערעור: לאחר קבלת פסק הדין עומדת לצד המפסיד זכות להגיש ערעור על החלטת בית המשפט. במרבית המקרים ניתן להגיש כתב ערעור עד 45 יום ממועד מתן פסק הדין.

 

כניסות: 5720
קטגוריה: ייצוג בבית משפט עידכון אחרון ב-שני, 04 יוני 2018 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

המשך לדפים ומאמרים עיקריים באתר (לחץ על הכותרת לכניסה לדף):

מעבר לדף:       ייצוג משפטי ועריכת כתבי בי-דין לערכאות בתי המשפט

מעבר לדף:       ניסוח מכתב משפטי הכולל תמצית זכויות לפי הדין, דרישה לפיצוי או מעשה ואזהרה

מעבר לדף:       תביעות כספיות - נזיקין (לשון הרע, תביעות קטנות, רשלנות מקצועית, תאונות דרכים)

מעבר לדף:       דיני מקרקעין, חוזה שכירות (דוגמא), הוצאת דייר סרבן-פינוי שוכר, סכסוכי שכנים, התנגדות להיתר בנייה/תב"ע, הפחתת היטל השבחה

מעבר לדף:       עריכת חוזים - הסכמים (סעיפים השומרים על טובת הלקוח, צרכנות - ביטול או תביעה בגין עסקה לא הוגנת, הסכמי לאתרי אינטרנט, תקנונים משפטיים)

מעבר לדף:       דיני עבודה  (פיצויי פיטורים, הלנת שכר, שעות נוספות, הרעת תנאים, דמי נסיעות, קרן פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה)

מעבר לדף:       מאמרים במשפט העברי, ושילובו בדין הישראלי

מעבר לדף:       פנייה מקוונת לייעוץ משפטי ראשוני, אודותינו  - רזומה והשקפת המשרד

מעבר לדף:       ערוץ היוטיוב של המשרד

על המשרד:

המשרד מנוהל ע"י יונתן לוי בירותי, עורך דין ושמאי מקרקעין, נושא תואר שני במנהל ציבורי וביקורת פנים, בעל ניסיון בפרקטיקה המשפטית ובשמאות מקרקעין, עבד כשכיר בייעוץ משפטי במשרד ציבורי ובמשרדים פרטיים בתחום הדין האזרחי ומקרקעין. השקפת העולם של המשרד, תואמת וכפופה לכללי התורה והצדק: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח') ומתן שירות אדיב.
האתר נועד לסייע בידכם להכיר את המשרד ותחומי עיסוקו. באמצעותו תוכלו לקבל מושג והסבר ראשוני על מכשולים משפטיים שנקרים בהתנהלות היומיומית של כל אדם, וכן על מקרי עוולה חריגים ונושאים חברתיים ציבוריים, לצד מאמרים וספרות במשפט העברי (לתנאי זכויות היוצרים והעתקה – לחץ כאן). בהתאם לעמדת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובהתאם למהות המענה שאפשר להגיש לגולש במסגרת האתר, אין באמור לעיל ובאתר זהמשום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד.

 

דרכי יצירת קשר עם עורך-הדין יונתן לוי בירותי:

טלפון: 025712262
דוא"ל: lawyeryb@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן
פקס: 15325712262
המשרד ממוקם במרכז העיר בירושלים.